חייבת לפרוק אני בדיכאון אחרי לידה,אבל דיכאון כזה שין לי שמחת חיים,אני לא נהנת מכלום,כל היום עצבנית וחסרת סבלנות,לא יכולה לראות את בעלי,הוא מפרנס עיקרי כל היום נמצא מחוץ לבית,הוא טוען שעובד אבל בהרגשה שלי שהוא רוב היום לא עושה כלום,הוא חוזר מעבודה ב7-9 בערב והדבר הראשון שהוא עושה מוציא בירה לוקח סיגריה ומתיישב במרפסת(לפני זה כמובן אומר שלום לכולם ונשיקות לא מתעלם או משהו)יש לי ילד בן 3 ותינוקת בת חודשיים,אני לא מספיקה לאכול ולשתות,אני גם עובדת מהבית קוסמטיקאית ככה שלא יכולה להיות באמת בחופשת לידה קשה לי לוותר על הלקוחות שלי ולאבד אותן ,עבדתי קשה בשביל לבנות את העסק הקטן שלי שעוזר לי נפשית ומשמח אותי קצת. אני ובעלי שכבנו פעם אחת מאז הלידה וגם אני יזמתי את זה,אנחנו לא יצאנו לשום מקום כבר 4 שנים מאז הנישואים,לא אוכלים ארוחת בוקר ביחד,בקיצור המצב לא טוב,לבעלי אין הורים ולי יש רק אמא שחיה איתנו כרגע ועוזרת לי כמה שהיא יכולה בעיקר שישי שבת כי היא עובדת מ9-19:00,אני מתוסכלת ועצובה כל היום,אני בחורה מאוד חזקה נפשית אבל אני מרגישה שאני מתחילה להיחלש וזה מלחיץ אותי,כל הגוף כואב לי,יש ימים שהתינוקת סובלת מגזים ו3 שעות לא יורדת מהידיים,עם כל הקושי אני מתרוממת ואז יש עוד יום שמגיע והורג אותי ואני צועקת לאלוהים הצילווווו ורוצה למות אפילו,איך אני יכולה לעזור לעצמי לא ליפול ולהישבר? מיואשת בנות

לשבת לדבר איתו.. ואם לא מבין להציע טיפול זוגי

ומה עם ללכת לטיפול?? או להשאיר את הילדה עם אמא ולצאת עם חברה לשתות קפה לישון שעה את חייבת להחזיר לעצמך את הכוחות זה לא פשוט לכולן

ישבנו כבר לשיחות כמה פעמים,והזהרתי אותו שאחרי הלידה הוא יהיה חייב להיות יותר פעיל בבית,אבל בגלל שאמא שלי אצלנו הוא מרשה לעצמו לחיות כמו רווק,לא מקלח לא מאכיל לא משחק עם הילדים,לא חושבת שייעוץ זוגי יעזור כאן כי הוא טיפוס כזה,הוא נשמה טובה באמת בחור עם הרבה נתינה אבל אבא גרוע .

את סובלת מדכדוך תמתיני קצת זה הורמונלי הכל יתאזן בהמשך זה נהדר שיש לך אמא לצידך שיכולה לעזור תנסי לשנות גישה צורת מחשבה לדבר יותר עם בעלך להסביר לו שאת צריכה את התמיכה שלו עכשיו יותר מתמיד

ניסית לפנות לעזרה בטיפת חלב לגבי הדכדוך?