מבואסת מההנקה שבועיים אחרי לידה מהרגע הראשון כאבי תופת! לא נסבלים בכללל התחלתי כבר לפחד מהילדה כל פעם שהיא מתעוררת יש לי בחילה מהסטרס שהיא הולכת להכאבי לי כל כך היינו אצל יועצות הנקה אצל אוסטאופטים מה לא הכאב לא עובר היום כבר נתתי כל היום תמל ושאוב. וחושבת להפסיק לנסות כל כך ניסיתי ורציתי אבל הצעקות שלי בכל הנקה מבהילות אותה והיא עושה הכל טוב. כנראה הרגישות היא אצלי אוף ממש מבואסת!

יש מצב שיש לה לשון קשורה?? גם לי כאב עד שהתרנו את זה

ממוש, תביאי יועצת פרטית תותחית שתעזור לך עם הכאבים. זה שווה כל אגורה. ובהתחלה הנקה זה קשה אבל אל תוותרי, עוד שבוע שבועיים שתיכן תתרגלו וזה יהיה מושלם! מבטיחה! זה כל כך נוח ושווה את זה אחרי שזה מסתדר! בינתיים שימי לך רפידות נרסיקר ומשחת לנסינו. זה עוזר המווווון בהתחלה.

הבאתי יועצת פרטית כבר 1000 שקל הלכו לטיפולים אין לה לשון קשורה האוסתאופטית אמרה שהכאבים שלי לא סבירים אני צורחת את הנשמה אני ממממש מפחדת לשיםנאותה על הציצי זה כאב הזייה! עושה 24 שעות הפסקה לנוח ונראה מה עושים אבל בעלי רוצה תמל יותר נוח לו שהוא לא תלוי בי. ועם הכאבים אולי כבר נישאר בזה

אני האדם האחרון שיעודד לא להניק אבל אם באמת הבאת יועצת הנקה מוסמכת (עם תעודת ibclc) ונראה שהחיבור והכל בסדר ועדיין כואב אז לא הייתי ממשיכה. הבריאות הנפשית שלך הרבה יותר חשובה והבת שלך צריכה אמא מאושרת ורגועה. מה שכן, תבדקי אופציה של שאיבה בלעדית, קשה ומאתגר אבל לא אמור לכאוב והיא עדיין תאכל חלב אם.

תנסי, אולי לשאוב. יש מצב שכואב לך פשוט מהרגישות של הימים הראשונים. יש גם אופציה של להניק עם פטמת סיליקון. זה כיסוי כמו של בקבוק שאת שמה על הפטמה שלך. ככה לא אמור לכאוב לך בכלל. יש כאלו של מדלה שמוכרים בשילב

כל הכבוד לך שאת מנסה עד כה.. יכול להיות שיש לך רגישות יתר בפיטמות. גם אני סבלתי ופחדתי רצח מהרגע של ההנקה עד שבאמת יום אחד זה פשוט עבר ועכשיו זה כיף!! לי עזר לעשות הפסקה של יומיים שבהם הבאתי בקבוק שאוב בהאכלה תומכת(שלא תתרגל לבקבוק) ותנסי גם פטמות סיליקון. ככה היא יכולה לינוק ואת לא תרגישי כלום. בהצלחה אלופה! אל תשכחי שחלב אם זה המזון הטוב ביותר בשביל התינוקת שלך.

יכולה לשתף שבשני ההריונות שלי עשיתי הכל על מנת להצליח בהנקה. יועצות, שאיבות, תוספי תזונה, פורומים, הדרכות ומה לא. ראיתי כוכבים. תרתי משמע כי הייתי ערה כמעט רוב שעות היממה סביב זה. בסוף התברר שיש לי בעיה בייצור החלב. ויתרתי על ההנקה לאחר חודש של מלחמה וזכיתי בשפיותי בחזרה. מבטיחה לך שזה לא הופך אותי לאמא פחות טובה. שני הילדים שלי גדלו על תמ'ל והם בריאים ומאושרים (טפו טפו). שורה תחתונה - את חייבת לחשוב גם על עצמך. ניסית ואת יכולה להיות שלמה עם עצמך.

ככה היה לי בכיתי כל הנקה דמעותתת כל האכלה אמרתי שזאת פעם אחרונה, לאט לאט ישתפר לי, זה בעיקר עזר שהילדה גדלה והפה שלה גדל ואז זה פחות כואב. אם זה ממש חשוב לך תעשי הפסקה, רק תשאבי יום יומיים שלושה בלי להניק בכלל או מקסימום שתי הנקות ביום ותני לה גם בנוסף תמל אם צריך, תשתמשי בנרסיקר ותני לפטמות של להחלים אחר כך תנסי שוב בהדרגה, עדין עם תמל ושאיבות, אולי ככה תצליחי לשמר הנקה עד שהפה שלה יגדל ופחות יכאיב. מה עם פטמת סיליקון? ועוד משהו, מותר ואפשר גם לותר על ההנקה, זה לא סוף העולם הכל תלוי בך ומה שאת מחליטה, בהצלחה!! אני ממש מבינה אותך.

שבועיים זו לא אינדיקציה. חודש ראשון ממש כאבה הפטמה, מרחתי כל דבר אפשרי, שמתי רפידות ג'ל, מה לא. זה עובר מבטיחה!! וזה שווה!! בכל מקרה באמת תבדקי אפשרות של לשון קשורה, תבדקי שהיא מתחברת נכון. תתייעצי עם יועצת הנקה, תנסי לא לוותר על הקשר המיוחד הזה עם הילדה שלך.

לי היו ממש כאבים ופצעים ומה שהציל אותי זה פטמת סיליקון.. הייתי איתם בערך שבועיים ואז עברו כל הפצעים והורדתי וחזרתי להניק רגיל ולא כואב כבר