סיפור הלידה שלי חודשיים אחרי סוף סוף התאוששתי ומוכנה לספר לכם את הסיפור שלי הכל התחיל בשבוע 37+2 שלחו אותי למוניטור אצל האחיות ועל הדרך בדקו לי לחץ דם, משקל וכו. הלחץ דם שלי היה  גבוה 180 אז שלחו אותי ישר למיון שם החליטו לאשפז אותי ולתת לי לעשות איסוף חלבון שתן 24 שעות. (מי שלא מכירה נותנים לך בקבוק 4 ליטר ובמהלך 24 שעות את עושה פיפי רק בתוכו) באיסוף יצא שהיה לי חלבון אז עם הלחץ דם והחלבון החליטו לעשות לי זירוז יום שישי 7.9 ב20:00 נתנו לי פרופס (טבלית שמכניסים לתוך הנרתיק) עד שעה 2:00 בלילה לא הרגשתי כלום ואז התחילו צירים של החיים בלי התקדמות. ב8.9 ב9:00 בבוקר בדקו אותי והייתה פתיחה 1.5 והחליטו להעביר אותו לחדר לידה כל הזמן הזה עם צירים חזקים ומוניטור בלי אפשרות לזוז. ניסו לתת זמן לזירוז הזה עד 15:00 כלום לא זז אז החליטו לי לתת לי פיטוצין. עשו לי חוקן קיבלתי אפידורל ואז חיברו אותי לפיטוצין. בזכות הדבר האלוהי הזה שנקרא אפידורל הצלחתי לנוח קצת. בשעה 20:00 בדקו לי שוב פתיחה והיה רק 2 כבר רציתי למות מהייאוש, הלכתי לישון וב9.6 ב5:00 בבוקר התעוררתי מהרגשה שיש לי ממש קקי. ב7:00 בדקו אותי והפתיחה הייתה 4, בזמן בדיקת הפתיחה ירדו לי המים ומאז הפתיחה רצה ב10:00 בבוקר הייתה פתיחה 10 כבר הרגשתי שאין לי יותר כוחות, התחלתי להקיא. 40 דקות לחיצות וכלום לא קורה כבר הייתי כ"כ עייפה שלא הייתי מסוגלת לעוד המיילדת עשתה לי חתך כי אחרת הילדה הייתה פשוט קורעת את כולי. ב10:40 בבוקר ב9.6 נולדה אמה שלי במשקל 3344 הייתה לידה מאוד קשה אבל ללא ספק הכל מתגמד כשאני רואה אותה. מאחלת לכולן לידה קלה בעזרת השם. זאת אמה שלי ❤️

בלי עין רעה מהממת

איזו בובה מתוקההה וואוו נשמע ממש מלחיץ מה שעברת ברוך השם שהקטנה יצאה בריאה והכל טוב בן פורת יוסף את גיבורה אמיתית ללא ספק!!!! שתגדלו אותה בנחת אמןן ❤❤❤

איזה מתוקה!!!

רק נחת

איזו מהממת😍 תגדלו אותה בנחת❤

מהמממתתת