פריקה... אנחנו נשואים שנה.. אני חודש תשיעי ואנחנו גרים אצל הוריי (אין לנו ברירה אחרת) אני בשמירת היריון.. ופשוט קשה לי.. אני כל כך צריכה את הפינה שלי את השקט שלי את הלבד שלי.. אני מרגישה כלואה בחדר שלי..כאילו אני בתיכון..כאילו אני מתבגרת ולא שנייה לפני שאני הופכת לאמא בע"ה.. למה כל כך קשה לזוג צעיר להתחיל את החיים שלו במדינה הזו ??? :( זה פשוט נוראי .. וזה הולך להיות ככה עוד הרבה זמן ממה שזה נראה.. אני כל כך מקווה שאחרי הלידה בע"ה אני ארגיש קצת אחרת..ואמא שלי לא תשגע אותי.. והתינוקי יביא את הברכה ואת השמחה .. אני מודה לאלוהים על מה שיש כי ברוך השם יש לי את בעלי איפה לישון ומה לאכול אבל די אני כמעט בת 30 ואני עדיין פה.. אני רוצה להתחיל תחיים שלי כבר ... איך עושים את זה שבית כל כך יקר?? יהיה בסדר אני יודעת...סתם פרקתי

וואי אני כל כך מבינה אותך! לצערי אפילו אין לי אופציה לגור אצל אמא שלי כי אין לה מקום אז אנחנו גרים בבית פיצי בלי מקום בכלל לתינוק שיבוא בעה. לכל החברים מסבבים ברוך השם יש בית/עזרה/מקום/רוגע כלכלי אז בכלל אני מרגישה שאין לי עם מי לפרוק. אני רוצה להאמין שמתישהו הכל מסתדר.

מבינה אותך לגמרי בקטע של הפרטיות! אבל מצד שני יש לזה המון יתרונות. אנחנו גרנו אצל ההורים שלי בלידה הראשונה וברגע שהתינוק נולד זה ממש הקל עלי! תחשבי שאת נכנסת לתקופה לחוצה מלאה בשינויים ובאלגן, ואת קודם כל חוסכת מעצמך כרגע את כל מטלות הבית(בישול, נקיונות, כביסות ומה לא..) ובנוסף את לא לבד! יש מי שעוזר, תומך ואפילו נותן לך לשים את הראש לאיזה שעה ומשגיח על התינוק אחרי שלא עצמת עין כל הלילה. אז תנסי לחשוב גם על הדברים הטובים שבזה, כי ברגע שיוצאים מהבית זהו מתחילים "החיים האמיתיים" ;)

ברור שהכל מסתדר. אם מקבלים באהבה את מה שיש. ומברכים על מה שיש. נכון המדינה מקשה על צעירים להתקדם ולרכוש בית. זה נראה כמשימה בלתי אפשרית. אך יש ניסים בחיים. שהזוגיות שלכם תהיה טובה ויציבה. שלום בית אמיתי ילדים בריאים. אתם תראו שהכל אבל הכל שטויות. השמחה האמיתית בלב. יש לי חברה שבונה עכשיו בית. קיבלה שטח חינם!!!! אבל אין מי שיעשה לה רעש בבית . 14 שנה ללא הצלחה להביא ילד!. גיסתי וגיסי בנו ארמון ב3 מיליון. והיא חלתה בסרטן השד! ( בה עכשיו מרגישה בסדר אך הם חיים בצער ופחד). בואו נודה על מה שיש. אני חיה בשכירות כבר 11 שנה ומקבלת את מה שהשם נותן לנו באהבה גמורה!. העיקר שילדי יהיו בריאים ושמחים. והזוגיות שלנו תהיה כביום הראשון שהכרנו. :heart:

חיבוק גדול! מה שמאוד עוזר הוא באמת להתמקד בטוב ובחיובי. זה מאוד יעזור אחרי הלידה... בעזרת השם כשתוכלו תעברו לבית משלכם.

נכון. חייב לנסות להסתכל על הטוב על כמה שזה קשה (וזה קשהההה)

אנה את כל כך צודקת !! חזרתי להורים לקראת הלידה ולתקופת חיסכון חסר פרטיות אבלברוך ה' יש לי את האופציה לחסוך להיות בבית להנות מהמשפחה עוד מעט אני אהיה סביב התינוק וברגע שזה יקרה הדבר היחידי שיהיה חשוב לי זה הוא ולדאוג לצרכיו אוטומטית אני אתבטל למענו ומפה אני אומרת שכרגע הבעיות הן גדולות אך ברגע שהאוצאות יהיו בידינו יהיה לנו דאגות אחרות בנתיים נדאג להיות רגועות שלוות שמחות ובלי חששות עם כל הקושי בורא עולם עוזר

נשמע ממש קשה וחונק! אולי במהלך חושת הלידה תחפשו אפילו דירה קטנה בעיר זולה בשכירות?. חשוב לבנות נפרדות מההורים במיוחד שאת עצמך הופכת להיות אמא. בהצלחה!

תודה בנות