עייפה, כועסת ובעיקר פגועה אוף חייבת לפרוק אנחנו דתיים מבית חרדי ובגלל שלא המשכנו בדרך של ההורים אין לנו שום תמיכה כלכלית מהם. בעלי עובד אז הם מסתכלים עלינו בתור העשירים במשפחה. אנחנו במינוס של עשרות אלפי שקלים חיים מהיד לפה. בגלל שאני כזאת פרפקציוניסטית אז מבחוץ הכל נראה מושלם, הילדה תמיד מטופטפת והבית נוצץ אבל הכל מכלום, הבגדים של הילדה מתרומות ואני פשוט מנקה אותם טוב ודואגת להתאים לה את הכל בצורה אסתטית ויפה אבל את אמא שלי אני כן משתפת מידי פעם במצב. היא יודעת שאנחנו במינוס מטורף ושהחיים שלנו לא פשוטים בכלל. עד עכשיו לא ציפיתי לשום דבר. היום אנחנו נוסעים כל המשפחה המורחבת לחופשה בצימר וביקשו ממני להכין עוגיות. בנוסף משאירה לחמותי את הבית לשלושה ימים (לא יודעת להגיד לאאא) נשארתי עירה כל הלילה והכנתי עוגיות לכולם (בריאות, חלביות ופרווה) וניקיתי ואירגנתי לבד תבית ופתאום מתברר ש... אחותי אמרה שקשה לה להכין אז אמא שלי תקנה במקומה מאפים ושאנחנו היחידים שהתבקשנו להשתתף בהוצאות הנופש!!!! אני פגועה מאד! יש לנו לב כל כך טוב ופתוח ותמיד ניתן לכולם ונקרע את התחת כדי שכולם יהיו שמחים ומרוצים ובסוף מתברר שרק מנצלים אותנו. נשבעת לכם שהמינוס אצלינו גדול פי כמה מהמינוס אצל האחים שלי. הם מקבלים מעשרות ןעזרה מההורים ואצלינו בגלל שבעלי עובד ולא לומד אין שום עזרה ואפילו ניצול!!! למה החיים האלה לא פיירים וכאלה קשים אלינו למה?????? אנחנו כל כך משתדלים לשמור על אוירה טובה ותמיד שמחים חמודים על מה שיש אבל מכאן ועד לנצל את הטוב שלנו...

וואלה מזכיר לי את מצבנו... ההורים של בעלי לא תומכים בנו כלכלית בכלללל בגלל שהוא "ירד" מהדרך החרדית.. כולה בחר ללבוש צבעוני, לעשות צבא ולפרנס את משפחתו בכבוד.. אין לנו טיפת עזרה כלכלית מהם.. אני די מבואסת עליהם.. כי אנחנו גם חיים ממש על השקלים..אבל אני בחיים לא יבוא לומר להם משו

אם היית מבקשת להימנע מלהכין היו מסרבים לך? כנראה שאחותך ביקשה ואמא שלך לא יכלה לעמוד בזה.. זה כל כך מוכר גם אצלנו זה ככה.. לא ברמה של מי שירד או לא ירד.. פשוט אנחנו משפחות מרובות ילדים ב"ה ומשפחות צעירות.. אז אמא שלי מתחשבת במי שיש לו יכולת ומי שאין לו מצב בכלל.. מאמינה שגם אצלכם זה ככה.

יש לי אח שגם בדיוק כמו שאת מספרת הכל אצלו מיליון דולר אבל מה כולם יודעים שהם חיים ברמה הרבה מעל ליכולות שלהם.. אני חושבת שזה תהליך שיחרור כזה שגם אתם תעברו בעז"ה אבל עד אז.. זה ממש קשה לאנשים להבין את הקושי בטח לא בשלוף... מאמינה שאמרו לכם ממש לפני הנסיעה.

הסבלנות נגמרת כשהניצול מתחיל, זה טוב להיות נחמדים ולארג׳ים אבל לא מאיפה שאין לכם, רק מה שיש לכם לתת ומרגיש לכם נכון ולא מתוך ניצול. אפשר להגיד בצורה יפה שזה לא מסתדר לכם ולסרב