הריון שני וקצת מתבאסת על בעלי... בעלי לא מתעניין בהריון הזה. בכלל. לא שואל אותי איך היה אצל הרופא, לבוא איתי לרופא זה בכלל חסר סיכוי כי זה כאילו ברור מאליו שהוא צריך לשמור על הקטן אז אפילו לא עולה האופציה בשיח ביננו, אבל קצת התעניינות? איפה לשאול איך אני מרגישה ?! לדאוג לי שאני שןתה /אוכלת? בהריון הראשון הוא כל היום היה שואל אותי אם אני בסדר, שואל אם שתיתי מספיק, שןאל על ההריון, בא לכל הבדיקות ושואל מליון שאלות... ועכשיו.. כאילו לא אכפת לי מעצמי. מתבאסת בשביל העוברי המסכני שהוא קצת מקופח.. גם על ידי לא אגיד שלא אבל לפחות אני עוד קצת זוכרת שהוא שם בכלל! וכל פעם שאני מדברת על ההריון , או על הלידה אז בעלי מיד מעביר נושא ואומר ש.. ש.. בעזרת ה' כזה כאילו מאיפה זה בא?!?!? בהריון הראשון יכלנו לדבר על זה שעות בעיניים נןצצות. אוף פרקתי

איזה קטע גם בעלי ככה עכשיו הריון שני שלנו עם ילדה בת שנה בבית ואני חודש רביעי ןהערתי לו על זה.בהריון הראשון היה מלטף את הבטן כל הזמן, שואל , מתעניין ועכשיו כמעט כלום. מענייו למה זה

גם אצלנו הפער בדיוק כזה ענבר...

תראי רוב הגברים לא אוהבים ללכת לבדיקןת הללו כי הם גם ככה לא מבינים כלום מהעיניין... לפעמים לוקח להם זמן לעכל עד שהילד נולד... יותר מיזה מילד לילד יש פחות התעניינות בכל הבדיקות האלו....אצלי זה הריון מס 3 ותאמת שלפעמים הוא אמר שהוא רוצה לבוא ואני סירבתי להגיד לך תאמת?זה בא לו בטוב שסירבתי כי הוא הציע את זה רק כדי לצאת מחובתו ולהגיד אבל הנה הצעתי לך....בפעם האחרונה ישן אפילו לא הציע להקפיץ אותי ואפילו טלפון אחרי זה לא הרים לי לשאול איך אני מרגישה איך הייה בבדיקה משוווווו בסןף התפוצצתי עליו שלחתי לו הודעה שילך קיבינימט גם ככה אני לבד בכל המצב אז עדיף בלעדיו וכמו תמיד כשלא מתאים לו הדיבור הוא רץ לאמא שלו ונשאר שם כמה ימים אז בכלל אני יכולה להגיד שזה עוד הריון שאני עוברת ל-ב-ד עם עוד 2 ילדים בצד שצריכים אותי, מה אני אגיד לך הגברים של היום חרא

איזה עצוב 😓

שאלת אותו מה הבעיב?

זה לא בכוונה.. זה פשוט בא לו בטבעי.. כשאני מבקשת מצנו להתעניין הוא מנסה ואז זה עובר לו..

האמת נשמע מאוד מתסכל. אומנם אני לא מצב שלך,אבל היי אני חד הורית עם בן זוג שעזב אותי אז אני יכולה להבין את התסכול של ״חוסר התעניינות״,אני בטוחה שאכפת לו כי את אישתו והוא אוהב אותך אבל גברים צריכים להבין שלא כל מה שבראש שלהם אנחנו יכולות להבין.לפעמים צריך להגיד שאכפת,להגיד שדואגים..לפעמים צריך מילה טובה. בכל מקרה אנחנו כאן כדי להתעניין אהבה❤️

לצערי אני חווה את זה כרגע בהריון ראשון.. קשה מאוד

עצה שלי זה לנהל איתו שיח פתוח בצורה אבל נעימה ולא תוקפנית כדי שלא יסוג לאחור וכל אחש ינעל בעמדה שלו. חשוב מאוד גם למען הנישואין שלכם שקודם כל תגידי לו את אשר על ליבך...מקווה שאחרי שיחה פתוחה שבה את שופכת על ליבך ותשתדלי לא בקטע של האשמה "אתה ככה וככה ולא ככה וככה..." אלא אני מרגישה שחסרה לי הדאגה שלך כמו בהריון הראשון. זה חסר לי, אהבתי את התשומת לב הזה, זה מעיד עבורי על דאגה'. ❤חיבוק ענק

אני כל הזמן מחדירה בו התלהבות, מספרת לו כל מיני דברים מגניבים על העוברית מה הגודל שלה עכשיו, מה היא יודעת לעשות, ומדליקה אותו כל לחשוב על שם. מדברים על איך יהיה כשהיא תיוולד, מספרת לו מה אני מרגישה, שמה את היד שלו על הבטן שלי ואז הוא נכנס לזה ומתרגש. הם לצערנו פחות חווים את זה על בשרם ובטח אחרי שיש כבר אחד אז יש יותר הסחות דעת ועומס ואולי אפילו קצת לוקחים כמובן מאליו

רותם איזה מספר הריון זה שלך?

הריון ראשון שלי ומה זה מזדהה , לא מתעניין לא שואל עם צריכה משהו עם הכל בסדר איתי אכלתי נשמתי בקיצור עזבו למדתי להתמודד לבד שבוע 31 ברוך ה׳ לקראת הסוף

ראשון... רואה איך זה יכול להיות שונה בהריון השני אבל ניראה לי אני אעשה לו את המוות אם לא ידאג לי 😅

חחח כן רותם.. הרגשתי... בהריון ראשון יותר רלוונטי מה שאמרת..

איזה הזוי איך אפשר לא להתרגש מילד שלך שנוצר כרגע, בעלי כל יום שואל אם אני מרגישה אותו זז ודואג לי וזה הריון שני, דווקא בהריון הראשון התרגש מאוד אבל היה פחות מודע למה שמתרחש וקורה רק כשהיא נולדה הוא באמת הפנים שיש לנו תינוקת. אחת הסיבות שיכולות לעלות לי זה אולי שהוא לא היה מעוניין בהריון הזה או שזה נראה לו מוקדם מידי לעוד ילד אחרת באמת אני לא מבינה