פליז תגידו לי שאני צודקת נגמר לי מהמשפחה של בעלי חממה שהוא נהיה כשאנחנו מגיעים אליהם. אני כאילו לא קיימת. הגענו אליהם (מרחק שלוש שעות נסיעה באוטובוס. עם תינוק) בשתיים עשרה בלילה. הייתי גמורה והוא יושב לאכול ולצחוק עם כולם. אמרתי לו נראה לי אני והילד מתקפלים אז הוא אומר לי מעולה תתקפלו. עולה למעלה לא החליפו לנו מצעים ואין מזרון ללול. הילד לא יודע מה זה לישון בעגלה. העפתי את המצעים המלוכלכים ופשוט נרדמתי איתו על המזרון. אחרי איזה שעה עולה אומר לי קומי אני אשים מצעים (תודה על ההתחשבות באמת). קמתי והילד התעורר... בקיצור על הבוקר גם מתעצבן עליי שיש לי תלונות (שמו אותנו בחדר מעבר ליד החדר כביסה, כולם נכנסים ויוצרים כשבא להם, אני עם פיז׳מה על הבוקר מתה לפיפי צריכה לחכות שיתפנה השטח ואז לגלות שאין מגבונים בשירותים...) בקיצור רק צועק עליי ועצבני. ולא נדבר על זה שטו באב היום כן? הוא לא אוהב חגיגות וכאלה אבל החלטתי לתת לו משהו קטן, אתמול ארזתי לו מארז גדול של שוקולדים מפנקים מכל הסוגים וכתבתי מכתב מרגש הוא אפילו לא קרא את המכתב, אמר תודה רבה, חיבוק קטן וזהו. ואם ציפיתי שילמד ויקנה לי גם משהו קטן אז הכי התבדתי בעולם

אני לא רוצה לקחת שום צד ברשותך. אבל אני יכולה להגיד רק איך אני נוהגת בסיטואציות כשאנחנו יוצאים עם בעלי מהבית עם הקטנה. אנחנו מתאמים ציפיות מראש. מראש מדברים , מה כל אחד הולך לעשות ואיך אנחנו עוזרים אחד לשני. . במצב שאת מתארת , מבינה שאת ציפית שכולם יהיו לשירותך., אבל אני מבינה שהמשפחה גדולה ויש עוד מלא אנשים בבית. אם וכאשר ראית שהגעתם מאוחר לבית , מדוע לא ביקשת ממנו עזרה עם הילד. נגיד - אהוב שלי , בוא תעזור לי להסתדר בחדר עם התינוק ואחרי זה תרד ותהיה עם כולם... אני כמעט בטוחה שבעלך לא היה מתעלם ממך ועוזר לך ציק צאק עם הכל. בנוגע לזה שהיית עם פג'מה וחיכיתי לפיפי , מה אפשר לעשות? זה בית עם אנשים , מה רצית שכולם יתנהגו כך כדי לרצות אותך.. אז לא היו מגבונים , אפשר להביא ולשים .. לא קרה דבר , להיות יותר גמישה וזורמת ... ולגבי המתנה. הרי קנית לו ודאגת כי רצית נכון ? נותנים מהלב . לא בשביל לצפות לקבל בחזרה מתנות. למרות שאני מבינה מאוד שנפגעת, לדעתי את צריכה להיות יותר מתשקרת עם בעלך ולהגיד לו מה את רוצה לקבל ממנו . בהצלחה 💗

יולי אהובה, אני לא מצפה מאף אחד לשרת אותי. אבל אני בנאדם שחייב חייב פרטיות. הוא והמשפחה שלו יודעים את זה, ובהתחלה תמיד היינו שוכרים דירה באזור וישנים בה. אחרי שההורים שלו שיפצו את הבית ועשו איזשהי יחידה כשאנחנו מגיעים אנחנו ישנים בה. ככה גם קרובים אליהם וגם יש לי את הפרטיות שלי. הפעם אף אחד לא דאג לעדכן בשינוי (כי אחרת היינו שוכרים יחידה נפרדת) ופשוט הודיעו לנו כשהגענו מותשים מהדרך שאנחנו ישנים בחדר מעבר. אנשים נכנסים לך כשאת ישנה אם הדלת רגע לא נעולה מישהו יכול חופשי לפתוח ולהיכנס וזה מטריף אותי... תעדכנו, תגידו. ולגבי הבוקר אותו דבר, בעלי נעלם עם שני אחים שלו התינוק צורח ואין מגבונים בשירותים (עד שהצלחתי לבקש מכולם לתת לי רגע) ואגב, באנו הפעם על פי בקשתם בלבד. יש איזה קרוב משפחה שהם מארחים וממש ביקשו שנצטרף. והמתנה שנתתי לו היתה הכי מכל הלב, ישבתי על המכתב הרבה זמן והוא אפילו לא העיף מבט (אני אקרא אחר כך...) ואני אומרת לו כבר הרבה זמן שלי חשוב לציין את יום האהבה. שאני אספר לך משהו? אני עובדת שישה ימים בשבוע 9 שעות ביום וקורעת את עצמי על עבודות הבית בנוסף. רמת חיים פשוטה מאד, שכירות, בלי רכב, בגדים לילד מתרומות ואני חושבת שמגיע לי מינימום של פידבק פעם בכמה זמן. אני כבר חצי שנה בלי בושם בגלל המצב הכלכלי וכשאמרתי יום אחד לבעלי משהו על זה אמר לי נמצא הזדמנות לקנות לך, אמרתי לו הנה עוד מעט ביום האהבה, אז הוא צחק. אני הכי פתוחה איתו בדברים שרוצה ובציפיות שלי ממנו אבל מרגישה שמקבלת קצת קוצים בחזרה

תראי , עכשיו כשאת מספרת את הסיפור הזה , זה נשמע אחרת לגמרי .וכן , את צודקת ... אם נעשה תיאום ציפיות ולא עמדו בזה לגמרי מבינה את הכעס שלך... פשוט כששיתפת לראשונה , לא קראתי את הפרטים הנוספים. ויש להם משקל מאוד גדול בסיפור.

כרגע מה שאני יכולה להמליץ שתעשי , זה להשתדל לעבור את הסופש הזה - ואחרי שתחזרו הביתה - תשבו לדבר ותשתפי אותו בדיוק כמו ששיתפת אותי באיך את מרגישה ואיך אתם משפתרים להבא ואיך אתם להבא פותרים את הדברים נכון ..

,יולייייי אני פשוט אוהבת שאת כותבת את כל מיוחדת ונעימה אוהבת אותך💗

נורית תודה יקירה 💗