סיפור הלידה שלי האמת שעבר זמן, ארבעה חודשים. מאז, עברתי תקופה קשה, מלווה בדכאונות, ברגשות מעורבים ובחוסר הבנה של איך אני ממשיכה מאז הלידה. הרגשתי כמו על רכבת שפשוט לא עוצרת, לא מחכה לי שאוכל לנשום ולעכל לרגע את הרגע בו הפכתי לאמא ואת כל מה שזה הביא איתו. אז עכשיו, החלטתי לספר את זסיפור הלידה שלי, אחרי שהשלמתי איתו, ועם החוויה שעברתי. ביום רביעי, 3.4 בשעה 23:00 התחלתי להרגיש צירים, החלטתי לתזמן אותם וראיתי שלאט לאט הם מצטופפים להפרש של 5-4 דקות. נכנסתי להתקלח במים חמים כדי להקל על הכאב ולנסות לישון. אחרי המקלחת קפצתי על הכדור פיזיו והחלטתי להעיר את דניאל כדי שיהיה מוכן לצאת לדרך. ניסיתי למשוך עוד בבית עד שהחלטנו שיוצאים לבית חולים. לקחנו את התיק, המסמכים ויצאנו. כשהגענו לבית חולים בדקו אותי וראו שיש לי פתיחה של 1.5 ס"מ, הוחלט לאשפז אותי כדי לבדוק את ההתפתחות. במהלך הלילה היו לי צירים, אך לאט הם נחלשו והחליטו לשחרר אותי בבוקר. השחרורים היו רק בצהריים, ומזל, כי לקראת הצהריים הצירים התחזקו והפתיחה התקדמה ל2.5 והעלו אותי לחדר לידה בשעה 15:00, ביום חמישי, 4.4. בשעה 19:30 אחרי שהצירים התגברו, בקשתי אפידורל כשאני נמצאת בפתיחה של 3 וקצת. עם הזמן התחלתי להרגיש את הראש של התינוק יורד לכיוון האגן, התחילו לי לחצים והכאבים נהיו חזקים יותר. הצלחתי לנוח בין לבין, ובקשתי תוספת של אפידורל. פקעו לי את המים ועשו לי סטריפינג כדי לזרז את התליכים ומאז הצירים נהיו בלתי נסבלים. למזלי הגיעה מיילדת בלי סבלנות שהחליטה שהיא מגדילה את הפתיחה שלי במהירות. אחרי כמה לחיצות איתה הפתיחה גדלה ל6, אחרי 40 דקות גדלה ל8 ואחרי שעה הגעתי לפתיחה של 9. אלו היו הרגעים הכי קשים, נשארתי בפתיחה של 9 ס"מ במשך 5 שעות, בלי התקדמות, למרות שלחצתי יחד עם הרופאה וניסחתי לקדם את העיניינים. התחילו להיות האטות בדופק כי התינוק כבר התחיל להתעייף והלחצים העיקו עליו כנראה. בשעה 02:50 נכנס הרופא ואמר שהתינוק כנראה גדול מהצפוי והאגן שלי צר ולא מאפשר לידה רגילה, הוא החליט שצריך לעשות לידת ואקום. הוא ביקש מדניאל ומאמא שלי לצאת והסביר לי תוך כדי על התהליך. אני לא ידעתי לאן אני נכנסת אבל פשוט רציתי שזה ייגמר כבר. התחילו את התהליך של הוקום והכאבים היו פשוט נוראיים, לתינוק עדיין היה קשה להתקדם לכיוון היציאה אז שני רופאים משני הצדדים היו צריכים לעלות על כיסא ולהישען לי על הבטן כדי ללחוץ על התינוק כשמולי שלוש רופאות שמנסות להוציא אותו. משעה 3:00, במשך עשר דקות, הרגשתי את הכאב הכי עצום שהרגשתי כל החיים שלי, אני לא חשבתי שאני אוכל לצאת מזה, לא ידעתי אם זה ייגמר ואיך, הרגשתי לבד, כי הייתי לבד אבל החלאתי לא לוותר. בשעה 3:10 יצא לאוויר העולם התינוק הבכור שלי, עדן, במשקל של 3.680 ק"ג, שהוכיח לי שכל זה היה שווה את זה. לא בכיתי אפילו דמעה אחת מאז שהוא יצא, עד עכשיו, עד הרגע הזה שאני כותבת את סיפור הלידה שלי ומשחררת את הכל.

מדהימה! נשמע שעברת חוויה לא פשוטה, אני עדיין לא שם.. (שבוע 38 פלוס) אבל אומרים שבסוף זה שווה את זה 🤗 המון מזל טוב ושתגדלו אותו בנחת!

וואוו גיבורה! איזה סיפור לידה נשמע שעברת לידה לא פשוטה תהני מבנך הבכור:)) מאחלת לך שלידות הבאות יהיו מהירות וקלילות😊

מדהים ומטורף ביחד!!! הרגשת ישר אחרי הלידה שאת בדכאון?

אלופה וגיבורה! גם לי היתה לידה טראומתית בטירוף.. מבאס וקשה אבל- זכינו באוצר הכי מדהים שיש ❤ טוב שהוצאת כי לא טוב לשמור בבטן!

וואוו אין לי מילים כל הכבוד לך 👏👏👏👏👏👏

לוחמת! רק אושר ושמחה ❤️

קוקיי אלופה!! די מזכיר לי את סיפור הלידה שלי מחוייה לא פשוטה ומאתגרת בסוף קיבלנו מתנה עם אהבה בלי תנאים!!

אהובות, איזה כיף שיש את המקום הזה להגיד הכל. תודה לכולן!❤ liron- ידעתי שמשהו לא בסדר, החלטתי לשףף את בעלי, גיסתי ואחותי וקבלתי עזרה. האמת, אחרי ששתפתי המצב כבר היה טוב יותר

איזה כיף לשמוע!!! מלא אושר ובריאות ❤️❤️❤️❤️

אלופה !!! מלא בריאות ואושר. הפלא הזה כל כך לא מובן אליו. אמן רק בריאות .⁦❤️⁩

הבכורה שלי גם נולדה בוואקום. זה ממש כואב. הרגשתי שמשהו תולש לי את הלב בכל משיכה. את גיבורה!!!

אתן מדהימות. הלוואי שתמיד נהיה מאושרים כולם! ❤ אין על הקטנים האלו.. 🙌

תודה על השיתוף!! חויה בכלל לא פשוטה ! אלופה!! הרבה שמחה ורק נחת!

את ממש גיבורה.. המון מזל טוב ותגדלי את עדן הנסיך בנחת אושר ואהבה גם אני את הבן הבכור שלי ילדתי בוואקום בגלל האטות בדופק..אבל ב"ה אבל בשלום וההחלמה היתה לי די מהירה..הלידה השניה שלי היתה ב"ה ממש חוויה מתקנת..ילדתי תוך 40 דקות בלי אפידורל בלי תפרים בלי זרוזים ובלי ואקום..לידה טבעית לגמרי ב"ה הכל אפשרי בעזרת השם שלידה הבאה יהיה לך חוויה מתקנת🥰

ואווו את פשוט גיבורה!!!! שיהיה לך נחת