למה אני לא מצליחה לשחרר את זה שהילד הולך לגן?! מה דפוק בי?!? לא מצליחה להתגבר על זה שהילד שלי לא יהיה בידיים שלי. הוא בן שנה וחודש ואני חייבת כבר לשים אותו איפשהו כי חייבת לצאת לעבוד, אבל הגוף שלי כואב מהמחשבה על כך! המוח שלי לא תופס את זה! ילדים כל כך קטנים צריכים להיות עם אמא שלהם. זה נראה לי טירוף בעיניי.. ויש כאלה ששמות בגיל 3 חודשים אני יודעת. לי היה מזל למשוך שנה רק בגלל שגרים אצל ההורים. מרגישה כל כך אשמה עצומה שהילד שלי עובר לידיים זרות.. ולא בגלל שאני חושבת שיעשו לו משהו אני שמה אותו אצל מישהי שסומכת עליה בעיניים עצומות. זה החוסר שלי שיהיה לו. אוף עצוב לי עצוב לי כל כך כל כך.. עצוב לי שכסף מגביל אותי ולא מאפשר לי לגדל את הילד שלי עד גיל 3 הלב שלי שבור

אהובה את יכולה לעבוד מהבית, זה תהליך ועניין אישי ולגיטמי שלך, אני קראתי מחקרים שעד גיל שנתיים מומלץ לתינוק להיות עם אמא שלו, וכך אני עושה עובדת מהבית ודואגת לעשות דברים שאני אוהבת והכל מסתדר בעז"ה 🤗

אני לגמרי מבינה את המקום הזה ועשיתי הכל , אבל הכל( עבדתי שנה שלמה ולא הוצאתי שקל מהמשכורת שלי , רק של בעלי .. כדי שאני אשאר בבית עם הקטנה עד גיל 3 .

חיבוק ❤

זה קשה לכולם בהתחלה. את לא שונה מאף אחת אחרת בתגובה שלך. יהיה בסדר.

אני לגמריי איתך. אני מאמינה בקלות שילד צריך לגדול א צ ל א מ א ש ל ו !! אבל שתדעי לך שאני גם מעניין כלכלי הכנסתי למעון כשהיה בן 9 חודשים. ההתחלה הייתה קשה וזה עןד יותר שבר אותי ולא הייתה לי ברירה כבר התחלתי עבודה. ואחרי שבועיים הוא התרגל וממש התאהב במעון.הולך עם חיוך. יש לו צעצועים בלי סוף, פעילויות , מעסיקים אותו.. ובבית הןא פשוט היה משתעמם ונהיה נודניק ורוצה ידיים.. אז אני חושבת שהשד לא כזה נורא.

באמת כיך לו במעון הוא מסתדר. קחי את כל הזמן שכבר היית איתו מעבר ל6 חודשים שרוב הנשים כבר חוזרות לעבוד, קחי את הזמם הזה כבונוס שהילד שלך קיבל ! ואז תוכלי לשים במעון בלב שקט. וכמובן שאת יכולה להשאר בבית , מסתדרים בסוף אני מאמינה.. אל תחששי מהכסף.. אני אישית התחלתי חעבוד כי זו הייתה עבודת חלומותי כביכול..

העניין הוא שאני רוצה עוד ילדים בעתיד.. וגם אם אצליח למשוך עוד שנה ושנתיים..מה יהיה בילד הבא? ואחריו? אני לא באמת יכולה לא לעבוד כמה שנים רצוף :( אןף איזה מן עולם זה שילדים לא יכולים לגדול עם אמא שלהם

עולם נוראי.. אני מסכימה איתך.. אבל נגיד אני מצאתי עבודה שאני מוציאה את הבן שלי ב2 וחצי כל יום, ושישי ושבת הוא איתי. ואז בתכלס אני לא מרגישה שממש מישהי אחרת מגדלת אותו כמו שהיה לי בראש.. כמו שאמרתי זה פחות נורא משחשבתי.. אבל בהחלט יש עבודות יפות מאד מהבית ! בעיקר מכירות

או לחיות בחו"ל.. כי שם אמהות לא עובדןת הרבה

לא חושבת שזה כזה נוראי גן..יש גם דברים טובים..חברה..פעילןת..התפתחות..מסגרת..מסמסכימה לגמרי שצריך אבל מגיל שנה ולא לפני...ובאמת ישבנו עם אחד 3 שנים מה עם הילד הבא ואחריו..זא לא לעבןד המון שנים בגדול😌😏תסתכלי על הצד החיובי.אין ברירה..לא לשקוע במחשבות לא טובות..אם זה המצב כרגע שאת לא יכולה להשאר איתו בבית עוד...תהיי חזקה והכי חשוב מה שרשמת שהוא נמצא בידיים טובות❤😊

תודה מהממות.. נטלי היית עם ילד אחד 3 שנים בבית?

כל כך מבינה אני בחודש 9 מכניסה תילד לגן בן 9 חודשים הלב שלי מתתת!!! נראה לי דיכאון אחרי לידה יבוא לי באותו היום !!! איך אפשרררר!!! רק חושבת על זה שהוא יבכה מי יהיה ומה יהיה ! אבל מצד שני רואה אותו עם ילדים ורואה שכיף לו שהוא מסתדר ושהוא חייב חברהה אין בררה גם בגיל 3 קשה לשלוח ילד לגן ! ותאמת אפילו קשה יותר הילד כבר התרגל ומבין ופצאום בום שיגרה שלא ידע מעולם !

וחשבתי שזו רק אני.. תמיד נראה לי שאמהות אחרות עושות את זה בקלילות. חברה שלי בכלל לא עובדת וכל היום בבית ועדיין בחרה לשים את הילד בגן בגיל שנה. אבל כנראה שזה קושי של כולן.. חשבתי שכשיגדל קצת יותר זה ישתפר אבל זה לא ://