די אני כבר לא יכולה יותר שבוע 29 ואני כבר שבועיים בקושי ישנה בלילה !!! לא יכולה לשכב על הגב ושלא נדבר על לשכב יותר מידי בלי שיפוע בגלל הצרבות עכשיו גם לשכב על הצד נהיה כואב ולא נוח אני מוצאת את עצמי במשך שעות זזה במיטה ואז מגיע הכאבים של הסימפיזיוליזיס ואז גם לזוז נהיה משימה בלתי אפשרית!!! אתמול בלילה מרוב כאבים והיו לי גם צירונים התחלתי להרגיש שאני מתעלפת שאני מאבדת הכרה בעלי שפך עליי מים ממש נלחצתי והתעצבנתי בו זמנית והיה לי קוצר נשימה עד שזה פשוט עבר מעצמו אני בוכה כל לילה !!!! מתסכול מכאבים לא יודעת כבר ממה ועוד החוצפן הזה דופק לי ״תפסיקי לזוז את מעירה אותי כל שנייה״ יש לי עוד ילד ואני קמה אליו לבד כי בעלי קם כל בוקר בחמש לעבודה אם נרדמתי בנס בשלוש בלילה אין סיכוי לישון יותר משלוש שעות

מה עוזר לשיעול וליחה אצל תינוקת בת שנתיים ???

ב״ה שבוע 39+2 מזריקה קלקסן (40 מ״ג) בעקבות אבחנה מחודש יולי של פקטור 5 ליידן (קרישיות יתר) גם לאחותי יש ובגלל זה ביקשתי להיבדק. הגעתי לביקורת בבית החולים ביום ראשון שהיה כיוון שהרופאה שלי אמרה להגיע לשם בין שבוע 38-39. עשו לי סטיק, לחץ דם, מוניטור ואולטרסאונד ברוך ה׳ הכל היה תקין. מה שכן, הרופאה שבדקה אמרה שלפי המדידות שעושיים לכמות המים זה נראה תקין, אבל לפי העין שלה, אין יותר מידיי מים לעובר לזוז בכיף שלו. אמרה כמה וכמה פעמים שלנשים עם קרישיות יתר ההמלצה הרפואית היא לתת זירוז בשבוע 39. סירבתי ונאמר לי לשוב לביקורת נוספת ביום רביעי והפעם כן לבוא מוכנה עם זה שאני הולכת לקבל זירוז (סטריפינג). האם מישהי עברה את זה והחליטה למרות ההמלצה לחכות עוד קצת (מעבר לשבוע 39) כדי שהלידה תתפתח באופן טבעי? תודה רבה מראש על התגובות 🙏🏻