על אמהות טרייה- פורקן ושיתוף חייבת לשתף לפרוק ולהתנחם בתגובתכן...! סליחה מראש על האורך... אני אמא טרייה, התינוקת שלי בת כמעט 7 שבועות, ואני נורא מבולבלת בנוגע לטיפול בה... אני לא מצליחה לאזן בין מתן מענה כמה שיותר לתינוקת שלי לבין מענה לצרכים הפיזים והרגשיים שלי ..ולא מצליחה להבין מהם הקולות הפנימיים שלי... האבסורד הוא שבמקצועי אני מטפלת רגשית ויש לי המון ידע על התקשרות וינקות אבל כשמדובר בתינוקת שלי אני מרגישה שהסנדלר הולך יחף, שאין לי ביטחון וקולות חיצוניים מצליחים לבלבל אותי...יותר מזה! דווקא בגלל הרקע המקצועי, אז הפחד לפגוע בילדה שלי יותר מודע ופעיל... בעיקרון אני מניקה את הנסיכה שלי וחוויתי כל מיני תסכולים בדרך...לא היה לי מספיק חלב (ילדתי בקיסרי חירום אולי זה השפיע) והקטנה הייתה במשקל נמוך מאוד ולקח המון זמן לעלות (נעזרתי בתמ"ל ואז לקחתי כדורי חילבה שהצילו לי את ההנקה לבינתייך לפחות)...וכל הזמן עולות לי שאלות..על הרגעה עם ציצי, על הירדמות עם ציצי, על בכי....הנקה לפי דרישה? מה זה בכלל? לדוגמה ענבל ברק, מדריכת התפתחות שחיפשתי בפייסבוק, אומרת שיש נטייה לפרש כל בכי כרעב וזה לא תמיד כך, מצד שני, האם זה לא טוב לתת ציצי כל פעם שהתינוק בוכה? הרי ציצי זה לא רק בשביל אוכל..ומה לגבי זה שהיא נרדמת על הציצי? התינוקת שלי לרוב כשמניחים אותה צורחת, מבקשת חום, מגע ותשומת לב מתמדת...כצפוי מן הסתם...היא תינוקת קטנה שמתגעגעת לרחם...ואז אם היא בוכה בעגלה ואני מרימה אותה היא ישר מוצצת לי את הכתף או היד כמחפשת לינוק אפילו שאכלה חצי שעה לפני כן..אז עולות השאלות: מתי לתת ומתי לא לתת אלא להרגיע בעזרת נענוע/שיר ? ואם השיר לא מספיק והיא מחפשת שוב את השד אבל ידוע לי שיש לה גזים, האם זה יקל או יכביד? איך אפשר לדעת.. המציצה הזו של הכתף נחשבת דרישה? או רפלקס כמו שהרבה אומרים? אוף.. והכל כל כך מבלבל... אתמול בערב הייתי אצל חברה שיש לה כבר 3 ילדים והופתעה כשראתה שאני מרדימה את הילדה עם הנקה ושאלה "מה, היא לא נרדמת לך לבד על העגלה/מיטה? שימי לה מובייל ותהיי לידה ותלטפי אותה , תרימי ותרגיעי ושוב תניחי עד שתבין"..האומנם? " מצד אחד זה נראה שהיא כל כך הצלילה עם הילדים שלה והם כל כך ממושמעים וישנים מעולה בלילה...מצד שני אני לא יודעת אם אני מסוגלת לעשות כמוה...מהפעמים שניסיתי להרגיע את התינוקת הבוכה כשהיא בתוך העגלה/טרמפולינה/מיטה, היא לא נרגעה בכלל, רק ידיים...ואז אומרים שאני עלולה למצוא את עצמי בלי חיים ככה...ואחרים יגידו שזה טוב להריך ושזה עונה על צורך... "מה שוב ציצי? אבל היא אכלה! תני לה מוצץ"..אבל היא זקוקה לי..מצד שני אני זקוקה לפעמים לעצמי, לחופש שלי...רוצה רגע ידיים פנויות לאכול או לנוח או להיות עם בן זוגי..אז איך מאזנים? לא מצליחה למצוא את הדרך...מבולבלת...רוצה תינוקת יונקת, שבעה ועטופה אך גם רוצה את עצמי גם קצת נחה, אוכלת ונהנית משיחה בבית של חברים בלי לקום להניק כל שנייה...יש דבר כזה? אז כן, אני יכולה להגיד "אני בחרתי להביא תינוקת לעולם, אז יאללה להתמסר ולהתמודד, זו תקופה...מצד שני מההכרות הכנה עם עצמי, ביטול עצמי טוטאלי יעשה לא טוב נפשית- לי ואז כתוצאה גם לה... מקווה שהכתיבה הזו תאפשר לי לעשות סדר במחשבותיי...תודה לכל מי שקראה ⁦♥️⁩

אני לא יודעת אם ראיתי פה שאלה בין השורות או לא אבל אכתוב בכל מקרה- אני חושבת שאת צריכה להחליט לעצמך מה נכון לך ולבת שלך, מה טוב לה, מה לדעתך נכון. ולא מה שחברה אומרת או אשת מקצוע (עם כל הכבוד). לדעתי אם היא לא נרדמת ומחפשת אז היא רעבה אז תביאי לה לאכול , אז שתרדם בהנקה, אז תרגיעי בציצי . מה רע כל עוד טוב לתינוקת. אם היא רגועה, את רגועה...

וואי אנונימית כתבת בול את התחושות שלי מרגישה שזאת אני כתבתי את זה. מבינה אותך כל כך ואצלי זה רק ההתחלה אבל ממש מתמודדת עם אותן דילמות. בטוחה שבסוף נדע מה הכי טוב עבור הקטנה שלנו. שולחת לך חיבוק ♥️

וואו אני ממש ממש מבינה אותך, עברתי בדיוק אותו דבר. אם תרצי לדבר בטלפון אז בשמחה.

מזדהה איתך ממש! תדעי שהרבה מרגישות כמוך וזה לגיטימי והגיוני כל השאלות האלה בילד ראשון ותחושות הבלבול לפרש את הבכי והצרכים ותמיד להרגיש שאולי מה שאנחנו עושות לא בסדר.. אבל צריך לנסות לשחרר במחשבה הזאת ולהבין שאנחנו עושות אצ המיטב תני לעצמך להיות שלמה שמה שאת עושה את משתדלת לעשות הכי טוב , גם אם טועות לפעמים או מפרשות לא נכון, קורה ולומדים לאט לאט להכיר אותם יותר טוב שולחת לך חיזוקים וחיבוק

תמר יא אלופה!! כל מילה נכונה!!

תודה אהובות, וכן מה שכתבתי הוא סוג של תהייה וגם דרך לשתף, לשמוע אחרות ולעזור לעצמי להבין את עצמי...זה באמת נורא מבלבל הכל...תודה אהובות ותמר אני אוהבת את הגישה שלך אבל מודה שהיא קצת מפחידה אותי...ואם אני לא נמצאת היא תצליח להירגע עם בעלי שאין לו ציצי? וכל מיני שאלות כאלו...

אנונימית יקרה , אני מסכימה עם כל מילה שתמר כתבה. גם אני בגישה הזאת ובלי קשר לזה שחלב אם זה הכי טוב, זה הדבר הכי קל בשבילי להניק ולינה משוטפת והנקה בשכיבה זה הדבר הכי נוח מבחינתי. ואני לא רואה את זה כביטול עצמי או כמשהו שמונע ממני לעשות דברים שאני אוהבת.... אבל, אם את מרגישה שקשה לך או שיהיה לך קשה זה גם בסדר את לא חייבת לעשות את זה. אף אחת לא יכולה לשפוט אותך על הבחירות שלך. תרגישי טוב עם עצמך לא משנה מה תבחרי. אנחנו רק יכולות להגיד לך מה אנחנו חושבות/מרגישות אבל אצל כל אחת זה שונה ובסופו של דבר זאת הבחירה שלך אך לגדל את הילדים שלך. כן אנשים יכולים לייעץ לך אבל תרגישי מספיק ביטחון לבחור איזה עצות לקחת ואיזה לא......

בול בול מה שאני הרגשתי היום היונקת שלי בת 11 חוד' . העצות שלי הן רק מניסיון אישי . לא על כל בכי להציע ציצי !! את יכולה ללטף ,לחבק ,לשיר. להציע מוצץ !!!! חשוובבב !! יציל אותך !!! לא . להרדים . על . הציצי . ( אני משלמת על זה עד היום ) ברגע שהעיניים מתחילות להיות כבדות תניחי במיטה . המציצה של הכתף היא ריפלקס תזהי את היניקות שלה אם הן אפקטיביות תמיד תחכי שהיא תתנתק מהשד ואז תציעי שד שני אם היא יונקת חלש כנראה היא שבעה ואז לאחר שעתיים , שעתיים וחצי תציעי שוב . להציע מוצץ שוב מזכירה לך ! אם את רואה שהיא שוב מוצצת כתף אחרי שאכלה ווידאת שהיא אכן שבעה ( הצעת שד שני ) תציעי מוצץ !

חחחח תמר הבת שלי גם הייתה בגיל הזה . לא הבנתי מה רע במה שכתבתי לה ?

אני מצטרפת לגישה של תמר ואלה אני מניקה וזה פיתרון קסם עבורי לא מסתכלת בשעון פשוט זורמת בוכה מניקה עייף מניקה וכו...פשוט זורמת אין ספק שכמו שזה יתרון יש גם קושי(עוד ילדים בבית...רצון לצאת) אבל זו אכן תקופה שתחלוף מהר.....אם את מרגישה שזו מעמסה עלייך את תמיד יכולה לשאוב / לתת תמל....אני אישית חושבת שלמרות המוגבלות שהנקה יוצרת כביכול היתרונות גוברים...

והכי חשוב תמיד תלכי עם הלב שלך ומה שאת מרגישה לנכון באותו רגע...מה שנכון לאחרים לא בהכרח יהיה נכון לך ולהפך♥️

תודה בנות נפתח כאן שיח חשוב...אני צריכה לחשוב מה יותר מתאים לי...לאט לאט..וכן תמר ראיתי שיש קבוצה כזו ..אני כן מתחברת גם לחלק מהדברים שלך n&a כי לדוגמה לאחרונה שהגברתי את האסטרטגיה של ציצי לכל בכי אז שמתי לב שביא כבר לא נרגעת עם בעלי כמו קודם..שוב, צריכה למצוא את האיזון ולראות מתי היר גם יותר רגועה

ככל שהיא תגדל יהיה יותר איזון היא עדיין קונה מאוד וצריכה את אמא...

הבן שלי בן 9 חודשים על הנקה מלאה ורק בחודש האחרון התחלתי להשאיר אותו לבד עם בעלי..

קטנה *

אצלי עד היום היא לא נרגעת אצל אפחד ! רק עליי כי גם אני הלכתי על הנקה לפי דרישה כל בכי הצעתי ציצי ובגיל של הבת שלך , חודש היא סירבה לי לבקבוק פעם ראשונה . את תמצאי את האיזון אם את חוששת שהיא לא שבעה מציעה לך לשאוב. אחרי יניקה תציעי עוד בקבוק של 60 בערך ככה תהיי רגועה שתראי שהיא אוכלת וזה מדוד . תמר ברור שהרגלים אפשר לשנות אבל זה לא בקלות זה כרוך בהמון זמן של ההורים שלפעמים אין.

מתי בדיוק אבל לשאוב n&a ? איך לשלב בין הנקה לשאיבה?

סורי שלא עניתי לא מופיע לי התראות 🤦🏽‍♀️ אחרי הנקה תשאבי ככה היא תיהיה לך רגועה ותשאבי בנחת . טיפ שנתנו לי לשאיבה טובה : 7 דקות משד אחד ואז עוד 7 בצד השני 5 דק משד אחד ואז עוד 5 דק בדש השני 3 דק וכו' .

קוראים לשיטה 753

תודה! אני אנסה!