פיצוץ עם הבעל ביום ההולדת שלו😓 חייבת לפרוק😭 קבעתי איתו מתחילת השבוע שיסיים לעבוד מוקדם היום כדי שנצא לחגוג יש לו עסק, אמרתי לו אני מזמינה שולחן במסעדה שמצריכה שעה נסיעה, כמובן איחר כהרגלו כל דבר שאני קובעת איתו תמיד מאחר ולא לוקח אותי ברצינות כשזה משהו שנוגע אליו יכול לצאת מתי שרוצה, ממש התבאסתי והתאכזבתי אני אוכלת את עצמי מבפנים מתקשרת אליו לא עונה, בסוף ענה דיברתי איתו בכעס כי תמיד הורס את מה שאני מתכננת תמיד. אני כמו סתומה התארגנתי וחיכיתי לו ובסוף שלח לי הודעה שהוא לא מתכוון ללכת לשום מקום כי דיברתי איתו בצורה לא יפה, אבל בחייך אני משתדלת לעשות לך כיף ולהוציא אותך מכל הלחץ שאתה נמצא בו שיהיה לנו זמן ביחד, אבל אין התקשרתי אליו כמה פעמים לא ענה כמובן הלכתי לעסק שלו לא מצאתי אותו שם כבר סגר בסוף ענה כשראה שאני לא בבית, וכמובן לא הלכנו לשום מקום בטענה שדיברתי בכעס וזה לא צעקות או משהו, קיצר בכיתי את החיים עכשיו. כועסת עליו מאוד כי הוא עשה לי את זה החלפתי בגדים ועכשיו אני לבד בבית והוא יצא, לא התייחס אליי. אני גם כך כועסת עליו שלאחרונה כל הזמן בעבודה אין לו זמן בשבילי עשה שיפוץ בעסק שלו בחודשיים האחרונים ולא היה בבית הרבה גם לא היה פנוי לי בכלל, עכשיו אני בשבוע מתקדם 35+ קבענו שכשאסיים לעבוד נצא לחופש בגלל השיפוץ לא יצא לנו ועכשיו מפחיד קצת לצאת לחופש אז החליט ששבוע הבא יוצא לבד עם חברים משאיר אותי בבית לבד והיו לי מקודם שבוע שעבר צירים מוקדמים והגעתי למיון, בכל זאת הוא ממש לא איתי בעולם אחר לגמרי לא מבין שעוד מעט אני יולדת הריון ראשון ואני גם כך יש לי פחדים מהלידה מהאחריות והוא אף פעם לא מקשיב ומפחדת מאוד שהוא לא יהיה שם בשבילי לוקח הכל כמובן מאליו, לוקח אותי כמובן מאליו ואני כבר כמה ימים רוצה לשתף אותו במחשבות שלי והוא לא מבין את כוונותיי ארזתי תיקים ורציתי להסביר מה עושים כשיהיה צירים ומה התפקיד שלו הוא פשוט לא שם או בטלפון או בעניינים אחרים ונמאס לי כבר. דיברתי איתו כמה פעמים אם יקרה לי משהו כשתיסע כי אני סובלת מכאבי תופת בידיים יש דלקות קיצר עוברת לילות מאוד קשות ןגם צירים מדי פעם. הוא עונה בשיא קור רוח תתקשרי לאח שלי יקח אותך למיון!! סליחה אבל אני לא צריכה את אח שלך אני צריכה אותך והוא לא מבין רק חושב על עצמו שהוא צריך חופש מהכל כי עברה תקופה לא קלה בעבודה ומגיעה עוד תקופה לא פשוטה בעבודה שלו.אבל מה איתי? איפה אני בכל הסיפור? מה עם הרגשות שלי? שתבינו אני לא בוכה בכלל, יש לי אופי חזק ובקושי בוכה עכשיו בכיתי את החיים כי די כמה אפשר לספוג מרגישה ממש לבד. אין לי חברות לשתף וגם קשה לי להביע רגשות או להישבר מול אחיות שלי או אמא שלי קיצר אין לי אף אחד. שתבינו לקח לנו שנים להיקלט ועברנו דרך מאוד קשה נפשית ופיזית כדי להיכנס להריון אז מה לעזאזל קרה כאן? המשוער שלי באמצע אוגוסט שזו תקופה מאוד לחוצה בעבודה שלו אז הוא אומר לי תלכי עם מישהי לבית חולים ואני אבוא כשאתפנה!! סליחה מה זה הדבר הזה, בחיים לא שמעתי מישהו שמדבר כך או חושב כך.. סליחה שזה מאוד ארוך הייתי חייבת לפרוק כבר כמה ימים רוצה לכתוב פה אבל עכשיו זה שבר אותי לגמרי😭

קודם כל לפני הכל ולפני עבודה את הכי חשובה כאן! לא משנה מה!! אני מבינה שזה בעלך ושאת אוהבת אותו אבל את צריכה לשתף אותו בכל ההריון ואם הוא בוחר שלא לקחת חלק אז אין בעיה! כמו שהוא הולך תקחי לך גם כמה ימים אצל אמא/חברה.. במיוחד שאת תכף הולכת ללדת בעזרת השם! אולי הוא יבין שהכי חשוב זה לחזור הביתה לאישה שצריכה אותך כל כך.. חוץ מזה נורא חשוב שתקחי אותו ותשבו לדבר על הכל לפני הלידה.. כי יכול להיות המון ריבים כשיהיו ילדים ואתם לא תהיו מוכנים וערוכים לזה.. לפי דעתי הדרך היחידה היא לפתוח את הלב בפניו ולומר לו כל מה שיושב לך. את כרגע הכי חשובה כאן את והעובר וכל מה שאת חווה אם זה בכי ועצבים הוא חווה ביחד איתך.. נורא חשוב לשמור על עצמך ועליו כמובן. בכל מקרה לקחת אותו לשיחה ולהכין אותו להכל.. לפתוח בפניו את כל הדברים שאת מרגישה וכמה שלא הכי טוב לך כרגע..

העצה שלי שתשמרי על עצמך ועל בריאות שלך ושל העובר אל תתייחסי תתנהגי כאילו הוא בחול או שאת לבד תהיה חזקה ואם יש בקשות רק תבקשי מאלוהים רק הוא יעזור לך אני מבינה אותך ותהני מכל רגע בהריון ואל תתיחסי אליו בכלל

לדעתי מחר תעשו לכם טיול של שבת במקום שקט ורגוע ותדברי על הכל. יכול להיות שיש בינכם אי הבנה והעסק חשוב לו כדי לתת ביטחון לך ולתינוק שיבוא בע"ה. אז תנסו להבין אחד תשניה. דיבור בנחת זה הפיתרון ואם את לא רואה שינוי תתחילי במעשים. תשתפי את משפחתך את אחותך את אימך אין מה לעשות זה הקשר הכי חזק שיש לך זה המשפחה וגם להראות חולשה זה לא בושה אמא תמיד תחבק ותבין ותהיה לך לכתף אם לא תראי שינוי ועדיין תרגישי בודדה ממנו תקחי תיק קטן ותשני אצל אימך יום אחד ותראי שאת כבר תהיי חסרה לו. אבל קודם כל לשבת לדבר ולהלבין דברים

לדעתי תזעזעי אותו לפעמים רק ככה הם מבינים.. תלכי כמה ימים לאמא כמה שקשה לשתף אותה והוא כבר יקבל את הכאפה יש גברים שמעריכים רק שמאבדים צריך לזעזע אותם לפעמים

אני לא יכולה לצאת מהבית זה יהפוך למשהו הרבה יותר רציני ואני גם לא אוהבת לספר למשפחה מה שקורה בבית נשאר בבית הןא גם כך נוסע ביום ראשון עד יום שלישי או רביעי אז אני נשארת לבד

למה הוא יכול לצאת מהבית ואת לא? אני מבינה שזה יחריף את המצב אבל למה הוא יכול לעשות מה שבא לו ואת צריכה לחשוב פעמיים? בכל מקרה... מבינה.... ותישארי בבית אבל את צריכה לחשוב על דרך שהוא יבין שאת.לא מובן מאליו. תתאפסי על עצמך, את לא בוכה לידו ולא גורמת לו יותר להרגיש שהוא כל עולמך ואת תלויה בו.. ממש לא את עצמאית, באמת תקבעי לך מישהי שתלך איתך במידה ו... אל תתני לו יותר מדי יחס ולאט לאט הוא יבין את זה עם כל הקושי שיהיה לך בלי יותר מדי טלפונים או דרמות איתו את לא תחכי לו כל כך והוא יתנהג ככה שיבין שי חיים מעבר אליו גם אם אין חברות... במהלך היום צאי תתאווררי או בערב לעשות סיבוב/ לעשות הליכה צרי לך חיים מעבר אליו ושיבין את זה ככה בקטנות ואז יחפש אותך. חוץ מזה שאם היא עכשיו ככה אז כנראה שגם אחרי בלידה וקחי את זה בחשבון גם אם החלטת לדבר איתו על זה, הרבה פעמים לגברים קשה להתחבר לתינוק בהתחלה אז קחי בחשבון שלא בטטח שהוא ישתנה גם אחרי בלידה. מקווה שכן לפחות כדי שהריבים לא יצטברו ויחריפו ובשבילך ובשביל הילד

נשמע שהבן זוג ילד בן 17, איך היו היחסים שלכם כל השנים לפני ההריון? הרגשת שהוא תומך והיה איתך? הוא גם רצה את ההריון?

כמו שרשמו לך. הוא צריך לקח קטן. תתקשרי אליו פחות, אל תתענייני בו ואיך היה לו. אני בכלל אחת שאוהבת לעשות דווקא למרות שזה לא תורם לכלום אבל כשיגיע הרגע הייתי מקסימום מסמסת לו מהבית חולים שאת בפתיחה אבל זה בסדר כי אח שלו איתך והוא יעזור לך ללדת כי את מבינה שזה לא מעניין אותו... חחח

תחושת הביטחון והרוגע הפנימי שלך עכשיו צריכה להיות מעל לכל. אין הרבה פעמים בחיים שאנחנו יכולות לחשוב ולהתרכז בעצמנו, אבל עכשיו זה הרגע... אולי עבור תחושת הביטחון שלך כדאי שיהיה לך מישהי/מישהו שאת יכולה לסמוך עליו שילווה אותך במקרה שהבן זוג לא נמצא או באמת לא יכול מסיבה כלשהי. אולי כדאי לשקול דולה שתהיה איתך? ולגבי החופש, אולי תלכי ליום ספא/כמה ימי הרגעות עם אחות/חברה/אמא? שיהיה בהצלחה והכי חשוב תנסי להשאר רגועה בשבילך ובשביל הבייבי :)

הוא בן אדם טוב, וממש לא בן 17 אם אני מבקשת משהו או צריכה משהו מיד מביא רק שלאחרונה מרגישה שהוא לא איתי, בגלל השיפוץ שעשה בעסק שלו ובגלל ההכנות לתינוקת הוא עובד 12-13 שעות כדי להביא כסף ושלא יחסר כלום אני חושבת שהוא פשוט בלחץ מהכל ומפחד מהחיים החדשים שמחכים לנו הלידה ושתהיה לנו תינוקת ושצריך לקחת אחריות ולממן משפחה שלמה, הוא כן רצה שניכנס להריון אבל דחה את זה כל הזמן ובסוף מסתבר שאנחנו לא יכולים להכנס להריון ספונטני בגלל בעיה אצלו אז עברנו הפריות ובסוף נקלטנו אחרי שנים. אנחנו ביחד 15 שנים 3 שנים נשואים. דיברנו הבוקר הוא אמר לי שכעס אתמול כי היה בלחץ בעבודה מנסה לצאת כמה שיותר מוקדם והיו הרבה לקוחות לא הצליח לצאת בזמן כשדיברתי איתו בכעס (הוא טוען שצעקתי עליו וששמעו אותי צועקת מהטלפון) לכן נעלב ועשה לי דווקא ולא רצה שנצא. אל תחשבו שאני מתקשרת כל שעה ושאני נודניקית ואין לי חיים דווקא להפך נכון אין לי חברות ולא יוצאת לבלות איתן אבל יש לי את המשפחה שלי אחיות שלי ואמא שלי שאנחנו כל יום נפגשות. אני עושה ספורט והכי לא תלויה בו.. פשוט אני בן אדם סגור קרה לא מביעה רגשות בכלל לכן לא משתפת אף אחד במה שאני מרגישה ובכלל לא בוכה מולו היא אפילו לא יודע שבכיתי את החיים אתמול. לגבי היציאה מהבית זה הסכם בינינו מלפני הרבה שנים שלא משנה מה יקרה לא יוצאים מהבית לישון אצל ההורים גם לא ממש נוח, וזה לא סיפור רציני שבגללו אצא מהבית ואם חס וחלילה קורה משהו רציני שהוא יצא אני נשארת בבית שלי הוא טוען שהוא בצחוק אומר שלא יצא מהעבודה וישלח את אח שלו, ואני ממש לא סומכת על זה יש לי את אמא ואחיותיי שילווו אותי גם חמתי תהיה איתי אבל אני רוצה אותו שיראה מה נשים עוברות כדי להביא ילד, ואני יודעת שהוא ממש מפחד מהרגע הזה הוא לא אמר את זה במפורש אבל כשהוא מתחמק כך רק מהפחד

זה יפה ונחמד ונשמע שהוא באמת גבר טוב ואת אישה טובה אבל יש תקופות בהן את צריכה לחשוב עליך לפניו וזאת אחת מהתקופות האלה. יש הרבה גברים עצמאיים עם עסק והמון עבודה וגברים שמפחדים מהשינוי שהולך לבוא כשמתווסף ילד (גם נשים מפחדות), אבל צריך להתנהג כאדם בוגר ולקחת אחריות את לא יכולה לשאת את כל העול על כתפייך מה גם שעברת דרך לא פשוטה להיכנס להריון וההריון עצמו לא קל אז גם להתמודד עם כל הריגשי שלו והעניינים שלו זה קצת כבד מדי. אני לא חושבת שאפשר לתת לך עצה שבאמת תיישמי אןתה אז פשוט אאחל לך לידה קלה,ידיים מלאות ואמן שהוא כל כך יתאהב בנסיכה הקטנה כך שהןא לבד ירוץ הבייתה ויתנדב לעזור ❤️

תודה אנונימית, גם אני מקווה וזה מה שכולם אומרים שברגע שהיא בחוץ הוא מתאהב בה שוכח הכל ורץ הביתה לראות אותה אז נראה איך זה יהיה

דיברתי אתמול עם בעלי ואמרתי לו מה אני חושבת ושאלתי אותו בכנות אם הוא יהיה איתי בלידה ובכל מה שאחרי אז הוא אמר לי ברור שכן אתן עדיפות ראשונה וגם אם יהיה עבודה אני אתנצל בפני הלקוחות ואהיה איתך בלידה שאלתי אותו אם נכנס איתי לחדר לידה ואמר לי שכן ברור גם אם זה מפחיד אותו😍 ממש נרגעתי הוא פשוט נסיך🥰 תודה לכולכן בנות