ריבים עם הבעל קשה לי..לבעלי קשה.. כל היום אנחנו רבים.. אני לא יודעת איך לצאת מזה חוץ מלעזוב וללכת להורים שלי קצת עם הילד, אבל יודעת שאם אעזוב המצב יחמיר.. או שאנחנו רבים או שאחנו שותקים.. ממש קשה לי

אנחנו גרים שעתיים מההורים.. חשבתי על לארוז וליסוע לכמה ימים אבל אולי לא כדאי

מבינה אותך. גם לי ולבעלי יש רגעים לא פשוטים... לא פשוט על ההורמונים האלו וגם לבעל לא פשוט לעכל את עניין ההריון. זה משהו חדש לשניכם שמן הסתם מעלה מתחים. מציעה לך לדבר איתו ולהכיל אותו ושה יקרה אוטומטית מצידו. ברגעי קושי להגיד מה את צריכה ממנו ומה הוא צריך ממך באותו רגע.

אני מחזיקה אותו ובןכה והוא מסתכל עלי ולא מבין מה קורה. בעלי הלך להתאוורר

הילד שלנו בן חצי שנה כבר יפית

בסדר בזוגיות תמיד יש ריבים לא משנה בני כמה הילדים... צריך לדעת להכיל ולקבל אחד את השני. לא שופטת... בזמן כעס לפעמים מחליטים החלטות פזיזות...

אני עם הילד בבית וזה לא קל, שלא תבינו- זה מבחירה ואני שמחה על זה. אבל יש ימים קשים שאני מתוסכלת ושקשה לי כי הוא בוכה המון או א מצליח להרדם, ואני פורקת ומספרת לבעלי. או שהוא מגיע הביתה והוא אומר לי- מזה אני חוזר מהעבודה ואת עם פרצוף כזה מבואס לא נעים לחזור ככה הביתה.. וזה לא כל יום, אבל כן יש ימים כאלה.. ואז ישן הוא אומר לי-שימי את הילד במעון ולכי לעבוד! נמאס לי שאת ככה מתלוננת..ואני לא יכולה לשמוע אותט אומר את זה! זה מוציא אותי מדעתי!

אני לא כל היום מתלוננת; אבל יש פעמים שאני צריכה להתלונן ולפרוק והוא לא מוכן לשמוע את זה.. אז למי אני אפרוק עם לא לבעלי?! קשה לי שאני צריכה לאגור וקשה לי לשים פרצוף שמח כשהיה לי יום קשה וקשה לי שאני לא יכולה להרגיש בנוח לשתף אטתט שהיה לי יום מתיש.. כי ישר הוא אומר- קשה לך אז צאי לעבוד!

בגלל שהילד מתעורר מלא בלילה אנחנו גם לא ישנים ביחד מאז שהיה בן חודש וחצי בערך כי לבעלי היה קשה לקום אחר כך לעבודה, וגם סקס לא עשינו כבר מעל לשנה כי הייתי בשמירה מתחילת ההריון.. לא יודעת כבר מה לעשות

אפשר לשאול למה החלטת להישאר בבית עם הילד ולא לחזור לעבודה? אני חושבת שלצאת מהבית לעבודה זה חשוב גם לנפש כדי להתאוורר ולשנות אוירה, להתלבש יפה ולצאת מהבית. זה חשוב שתזכרי שאת קודם כל אישה ובן אדם ושתדאגי גם לעצמך. אם את תהיי מאושרת גם התינוק וגם הזוגיות שלך יהיו טובים יותר

טעות נוראית לנסוע להורים כשרבים. ההורים לא צריכים להצטער כי לילדה שלהם רע חלילה תפתרו את העניינים בניכם תשבו תדברו. חייבים לדבר על כל מה שמפריע אחרת איך תתקנו? מאחלת לכם שלום בית אמיתי 😘

אנונימית אני מאושרת בבית עם הילד שלי פשוט יש ימים קשים כמו לכולם.. תכלס אני שונאת לעבוד, באמת.. לא טוב לי אף פעם בעבודות.. מה גם עם כל הסיפורים על ההתעללות אני מחה שאני בבית ואם נצליח כלכלית אשאר איתו עד שידבר לפחות..אני יוצאת כמעט כל יום למפגשים או לקניון או לפארק.. אבל יש ימים קשים ומתסכלים אין מה לעשות

אנונימית אני מרגישה כאלו כתבת בדיוק מה שעובר עליי. אחד לאחד!

אסתר אני מנסה לדבר אבל לבעלי יש מזג מאוד חם והוא ישר מרים את הקול ואני לא יכולה כשמרימים עלי את הקול כי אז אני נחסמת.. הוא לא יודע לדבר בנחת אם דברים לא נראים לו או שהוא רוצה להבהיר משהו הטונים שלו עולים

וואי סמיילי, תמיד מרגיש לי שגל הזוגות סביבי וגם כלה עם הילדים כאלה שלמים ומאושרים.בעלי בן אדם מדהים וחרוץ ואוהב והוא אבא מהמם.. אבל קשה לו להכיל את התסכולים שלי, וזה חטזר אלי כי אני מרגישה שאני לא יכולה להגיד כלום וזה פשוט הרגשה של בדידות

אני מרגישה בדיוק ככה. אנחנו מאוד אוהבים ויש לנו זוגיות טובה, אבל לפעמים הטיפול בקטנה כלכך מתסכל אותי שאני נהיית ממורמרת ואז הוא עושה לי פרצופים כל הזמן.

בדיוק.. הוא מבין שזה לא קל אבל מצפה ממני כל היום להיות עם חיוך, לקהל אותו בשלווה ושמחה כל יום.. אבל נראה אותו 24/7 עם הילד ואז נראה אם הוא ירגיש שליוו כל כך

אני לא חושבת שהפתרון זה לנסוע להורים לא משנה מה.. אני ובעלי בהריון רבנו מלאאא, וגם כשהילד נולד היו בנינו פיצוצים אבל אין דבר כזה ללכת להורים ובלילה ישנים מחובקים לא משנה כמה רבנו ולמה

הכי חשוב זה תדבר, אין יותר טוב מתקשורת. תפתרו את הכל, תדברו על הכל ... בפתיחות. "לברוח" זה לא הפתרון, להפך, תעשו הכל כדי ללבן בניכם את העיינים, מניסיון, זה הכי טוב.

עדן היינו נשואים לפני הילד 3 שנים, והוא היה מדהים באמת.. רבנו אבל לא ככה, זה ץמיד היה עובר אחרי שעה.. וגם בהריון אין לי מילה אחת רעה להגיד כליו, הייתי בשמירה ולא זזתי מהספה כמה חודשים והוא עשה הכל ותמך בי והביא ותמך וכל הבדיקות בא לי(הכללללל- וזה אומר פעם פעמיים בשבוע בדיקה) אבל משהו התקלקל ואני לא יודעת איך לתקן את זה.. יש בנינו המון מתח וכבר קשה לשבת לדבר בנחת וקשה לצחוק וקשה לבלות..

שמעי, גם ביני לבין בעלי היה ממש מתח בזמן האחרון ברמה שרבנו כמה פעמים ביום ובאמת כבר לא יכולתי לסבול אותו ופתאום באמצע ריב התפוצצנו וכל אחד אמר את מה שמפריע לו והוא ממש שפך לי הכל וב״ה ברגע שכל זה קרה אנחנו עכשיו בסדר גמור מבינים אחד את השני

אולי קשה לן שעכשיו היחס זה בעיקר ואולי רק אפילו לילד ?

אז אני מבינה שזאת תופעה מוכרת עם הבעל וההריון .... :(

עדן יכול להיות.. אני 100 אחוז מהזמן עם הילד, הוא יונק והוא צריך אותי כדי להרדם והוא ישן איתי במיטה אז באמת אין לנו ממש זמן רק שלי ושל בעלי