פורקת מרגישה שזה המקום היחיד שאני יכולה לפרוק ולשמוע תמיכה/ביקורת בהתאם לסיפור. קרובי משפחה של בעלי הגיעו מחול לכמה זמן. בעיקרון, אני בנאדם מאוד מאוד סגור וביישן, בתחילת הקשר הייתי עושה פרצופים ולא תמיד רציתי ללכת עם המשפחה שלו לטיולים. כמובן שהבנתי שלא פעלתי נכון, ומאז, משתדלת לבוא כמה שיותר וגם מוסיפה לזה חיוך, גם אם הוא לא מהלב. במקביל, אין לי בגדים! רוב הבגדים שלי לא צנועים והשאר, התרחבו לי בזמן ההריון כי התקמצנו לקנות בגדי הריון. כבר 4 חודשים אני באמת בוכה שאין לי מה ללבוש. יודעת שזה משפט של רוב הנשים, אבל אצלי זה באמת נכון. אבל בעלי תמיד מזלזל ולא מתייחס. אז כמו שאמרתי, קרובי משפחה שלו הגיעו וכמובן שהתנדבתי לבוא איתם לכל מקומות הבילוי שהם מחליטים ללכת. כדי לשמח את בעלי. אתמול, בעלי יצא לפני ואני הכנתי מרק לילדה. אחרי זה חשבתי המון זמן מה ללבוש. ובגלל שקרובי משפחה שלו מאוד דתיים, רציתי מאוד לכבד וללבוש חצאית ארוכה-ישבתי שעה מול הארון כדי למצוא משהו. החולצה היחידה שהלכה עם זה זו חולצת בטן אז בגלל שהחצאית ארוכה,העלתי אותה למעלה כדי שיהיה צנוע ומכבד. ואז קרתה הפאדיחה, החצאית מסתבר שגם היא התרחבה לי והיא נפלה טיפה למטה. ישר אחותו העירה לי ליד כולם שאני יכולה ללכת לתופרת. אני לא צריכה לציין שאחרי המשפט הזה, כל העיניים היו עליי. רציתי למות. כשחזרנו לבית, ניסיתי קצת להשתחרר ולצחוק על זה. אמרתי לבעלי שאפילו אחותו כבר העירה לי שאני צריכה בגדים חשדים. ואז הוא התחיל להתעצבן ואמר שראו לי את התחתונים(לא ידעתי עד אז שזה ירד כל כך למטה) ומהבושות, התחלתי לבכות. שאלתי אם באמת ראו לי. והוא ענה בצורה מזלזלת. למה ציפית?? תראי מה את לובשת. מפה לשם, התחית להעיר לי על כל הבגדים שאני לןבשת. אמר שכמה שאת מנסה לכבד, בסוף את מתלבשת כמו..(ועצר את עצמו, אבל לא קשה לנחש איך המשפט היה מסתיים) ניסיתי להגיד שאני ממש מנסה ואין לי בגדים צנועים שטובים עליי הכל נהרס בהריון. אבל הוא בשלו, ממשיך לרדת עליי ולבקר את הלבוש שלי. שאלתי אותו איםה הוא היה עד עכשיו?? כשביקשתי שנלך לקנות כמה בגדים בסיסיים? אבל הוא החליט לשתוק על זה. יודעת שהסיםור נשמע מפגר ושטותי. אבל לדעת שכמה שאני מנסה לכבד את המשפחה שלו, לדעת שהיא לא מעריך את זה. וגם אם יש לו משהו לומר לי, אני יכולה לקבל ביקורת, כל עוד היא בצורה יפה. אבל להגיד לי בדיעבד שכל הפעמים שניסיתי לכבד ובעצם התלבשתי כמו זונה?? למה לא אמרת לי את זה אז? באותם הפעמים האלה?? חשוב לי גם לציין שאני משתדלת ללכת עם חצאית שהיא לא ממש מעל הברך ובלי גופיות, רק חולצות עם שרוול. אני נורא פגועה. במיוחד שכשבבוקר רציתי לזרוק את כל הבגדים הפחות צנועים שלי כי רציתי להתייחס למה שהעיר לי גם אל זה היה לא הכי נעים. הוא צחק ואמר שאני רוצה לעשות סתם סצנה. ומאז לא מדבר איתי. אולי זה ההורמונים שעדיין נשארו מאז הלידה, אולי זה האופי שלו ואולי דווקא שלי. מה אני אמורה לעשות?? גם כשאני מנסה לדבר אליו יפה, הוא לא מנסה להבין אותי. יש טיפים? וסליחה על החפירה

הלב שלי יצא אלייך את נשמעת אישה מאןד טובה עצם זה שאת מנסה לכבד את המשפחה שלו וחבל שהוא לא רואה את זה . תני לו קצת להירגע ותשבו ותדברו על זה ...

אני רוצה. אבל אחרי המבט המזלזל הזה שהיה לו בעיניים כשביקר את הלבוש שלי, אין לי חשק אפילו להסתכל עליו. זה ממש פגע בי. אני אפילו לא רוצה את הסליחה שלו.

מה זו האלימות הכלכלית הזו? את צריכה בגדים- לכי לקנות. הכסף הוא גם שלך. הוא לא קובע לך מה לעשות איתו. תחשבי טוב טוב למי את נשואה ואם הוא מכבד אותך. כי זה לא כבוד ופשוט לא מגיע לו אותך

בעניין הכסף, אנחנו במצב מאוד קשה. ולכן אני לא מאשימה אותו בזה.

עצוב שככה הוא מתייחס אלייך... אני חילונית אז אולי אני לא מבינה וקשה לי להזדהות. אבל לדעתי בעל צריך קודם כל לדאוג שיהיה טוב לאשתו, האדם הכי קרוב אליו והאמא של הילדים שלו. יש הרבה פתרונות יצירתיים לבגדים חדשים אם רוצים. תמיד יש אנשים שזורקים או יד שנייה. אם אין נכונות מצידו לדאוג לך שתרגישי טוב ונעים לא הייתי טורחת להצטרף למשפחה שלו עד שלא ימצא פיתרון, עם כל הצער והריחוק שזה יוצר. לא יודעת אם מה שכתבתי נכון בשבילך, קשה לי לדמיין את בעלי אומר דברים כאלה ובאורח חיים שלנו ממש לא משנה מה לובשים, אז גם כשאין לי בגדים ואני לובשת דברים מכוערים הוא יגיד שאני יפה וזה בסדר, אני מבינה גם את הצורך בלהתאים את עצמך לקוד לבוש מסויים. שולחת חיזוקים 💞

וואי כשנותנים להם יותר מידיי דין וחשבון הם מטפסים עלינו יותר מידייי לכן תלבשי מה שבאלך בלי יותר מידיי הסברים ואם מפריע לו מה שאת לובשת תאמרי לו שאם מפריע את לא תתנגדי ללכת איתו לאיזה שופינג קטן בשביל לחדש את המלאי כל עוד הוא לא מציע שיתמודד!

תלבשי מה שאת רוצה ! צניעות לא נמדדת בלבוש ... חוצפה ,פשוט אישה בלי שכל

את נשמעת מדהימה! קודם כל מורידה בפניך את הכובע, נשמע שאת עושה מעל ומעבר כדי לרצות את המשפחה של בעלך ולכבד אותם. קשה לי מעט להזדהות עם הדינמיקה המשפחתית כי אנחנו חילונים ובגדים זה אף פעם לא עניין.. יש היום המון חנויות יד 2 אני בטוחה שבמגזר הדתי זה גם ממש נפוץ. אם ביום יום שלך את לא מאוד מחמירה( אני מניחה כי יש לך חולצות בטן בארון), את צריכה כמה אפשרויות ביגוד למפגשים משפחתיים וזהו. לגבי בעלך... שתי כאפות להתעורר על החיים שלו ומהר

את נשמעת מדהימה אני נגד נגד נגד שגבר אומר איך להתלבש אנחנו נשים ויש לנו את הזכות שלנו להתלבש איך שאנחנו רוצות זה מתחיל בבגדים ונגמר במתי מותר לי לצאת