סיפור הלידה שלי אז האמת שבעיקר אהבתי לקרוא ולשאול המון שאלות... אז בא לי גם לשטף בלידה שלי :) שבוע 40+3 יום לפני עשיתי רפלקסולוגיה להרגעה. יום אחרי הרפלקסולוגיה על הבוקר יושבת שותה קפה בסלון מעבירה עוד בוקר ברגוע של טרום חופשת הלידה, מרגישה צורך לעשות פיפי, קמה מהספה פתאום יורד ממני כמויות של מים נהר שנשפך ולא מפסיק... לא היה לי ספק שזה ירידת מים. בעלי היה בבית מתארגנים מהר ונוסעים למיון יולדות, בינתיים אני עדיין נוזלת ועם מגבת כדי לא להרטיב הכל. הגעתי למיון יולדות הבדיקות הרגילות ואז אמרו לי פתיחה 1.5 ירידת מים, צירונים קטנים צריך לתת פיטוצין לקדם תיכנסי לחדר לידה. מחכה לפיטוצין אבל הדופק של העובר קצת גבוה אז מחליטים לחכות שירגע. בינתיים התחילו צירים אמיתיים, אז ויתרו על הפיטוצין כי ממש נהיו צירים סדירים. 4 שעות מעבירה עם הצירים שמגיעים כבר במוניטור ל95 כאבים שאין לתאר. אחרי 4 שעות מבקשת בדיקת פתיחה אומרים לי פתיחה 3. נשברתי וביקשתי אפידורל. אחרי שעה עם אפידורל מפתיחה 3 הגעתי לפתיחה 9!!!!!! מחיקה מלאה! והראש כמעט למטה. מחכים עוד קצת שהראש ירד שאתחיל לחיצות, בינתיים העלתי חום 37.8 והדופק של העובר עלה גבוה מאוד. החליטו שאין זמן שנחכה ללחיצות והלכו על לידת ואקום. מראש בגלל הואקום כבר חתכו אותי. עם הואקום התינוק יצא בשנייה וחצי... אבל התפרים סיוט למות. וזהו... סהכ הייתי 9 שעות בחדר לידה. אפידורל זה מושלם חוץ מהרעידות המטורפות שהוא גורם. ותפרים זה השטן! מאוהבת בתינוקי שלי מיום ליום יותר ויותר, מטורף כמות אהבה שזה מוציא ממך. בהצלחה לכל הבנות שבדרך... 🙂 תנסו רפלקסולוגיה (שלי מיבנה עם מישהי רוצה המלצה).