מתחרפנת חודש תשיעי שבוע 40 פלוס סיימתי עם העבודה בשביל החופשה כי כבר לא יכולתי עם החום והצירים הלא סדירים והשירותים כל שניה וחצי. חוצמיזה הייתי בטוחה שאלד מזמן אבל, אני מתעוררת כך יום עם מועקה ןברסה שלא קןרה כלום, הולכת לישון עם צירים לא סדירים מתפללת לקום באמצע הלילה מכאבים סדיריפ ולרוץ למיון אבל כמה ב6 כמו חדשה. רק הדיכאון הזה, להיות בבית יום שלום בלי לעשות כלום, הכל מאורגן אני מסדרת מארגנת פה ושם, עושה הכל הכל הכל הכל הכל כדי לזרז, יוצאת להליכות בערבים, שותה עלי פטל, עיסויים, באמת הכל. אבל בדיכאון עם ההמתנה הזאת, כואב לי במלכות מהבעיטות.. הוא יחסית גדול מהממוצע, וזה גם מפחיד אותי כי הוא רק משמין ואין לי מושג איך יצא ממני, במיוחד שיש לי מבנה צר.. בנוסף אני בחרדוץ יש לי סיוטים, מהלידה ובתקופה שאחרי. שונאת לצאת מהבית כי אני נראת כמו פיל ואין לי בגדים שעולים עלי. בוכה לבעלי ועצבנית עליו סתם הוא כבר לא יודע צה יש לי ההורים שלי אמורים לטוס לנופש ואם לא אחד עד שיכול או שהברית תפול על הנופש , הם יבטלו, ואני ממש לא ר6צה שיבטלו, עד שהם יכולים לצאת.. אני יןשבת ימים בבית, בלי שום דבר לעשות. כל היום על הטלפון או ישנה או מסדרת. מתחרפנת, בדכאון ואין לי כח ואז בעלי בא מהעבודה ומקבל אישה עצבנית ולחוצה עזרה, מה עושים????

הרבה סבלנות, זה יקרה בזמן שלו. תנסי בינתיים לעשות משהו כיף. לכי לטייל, תקבעי עם חברה. כשתהיי רגועה ותשחררי, פתאום זה יגיע

מבינה אותך מאוד גם אני הייתי במצבך שאלתי את התומכת שלי מה לעשות ואת יודעת מה היא ענתה? שאני ישים את תיק הלידה בארון ויצא עם בעלי לטיול! וזה מה שעשיתי... מתברר שזו הייתה עצה מעולההה הלכנו ביחד לפארק לארוחת ערב חזרתי רגועה ומשוחררת ו... באותו ליילה ילדתי!! פשוט לא להאמין כמה שגוף ונפש עובדים ביחד! וללידה מסתבר, צריך להגיע רגועים..

המון הצלחה! ותבשרי לנו בשורות טובות!

גם אני איתך... אמנם אין לי כוח לעשות הליכות אבל אני עושה עיסוי פטמות , כדור פיזיו , וסקס וכלום לא זז 😐

ילדת ???אם כן גלי איך ומה הסוד