רק את האמת אבל לרובנו העול הכלכלי הילדים הלחץ העבודות השחיקה המעמסה הנפשית מייצרת עוד ריבים ועוד ריבים ואת אומרת בשביל מה התחתנתי איתו אפשר לסבול לבד מה צריך לריב כל הזמן אז כן יש בו מעלות טובות אבל מתי את פוגשת בהן לרגעי אושר קטנים מתוך שנה עמוסה בעצבים ולא זה לא רק אני וכן היינו בטיפול ובסופו של יום אין לי כוח לפרק הכל שיש קטנים מסכנים שצריכים אבא ומסגרת משפחתית בסוף מוותרת על עצמי בין אם זה נכון או לא לעשות ככה. פרקתי סליחה.

אני חסרת מילים שולחת חיבוק וחיזוקים!😍😘

היי אהובה . את מתארת פה סיטואציה בין בני זוג שאני חושבת שכל אחת פגשה במידה כזאת או אחרת בזוגיות שלה. אף זוגיות אינה מושלמת ובטח שיש טרדות מסביב בטח שמדובר על פן כלכלי שמביא איתו המון המון לחץ לתוך הזוגיות. אני חושבת שדווקא להפך הכי קל לפרק ואת נשארת ונלחמת למען הילדים שלך אבל לא פחות חשוב למען עצמך. הרבה חושבות שלהתגרש זה קל ,ויביא איתו אנחת רווחה אבל זה ממש לא תמיד נכון, ולהפך מביא הרבה בדידות ועול כלכלי גדול יותר(כמובן שאחרי שמנסים הכל ומבינים שאין מנוס אלא להתגרש אז אין ברירה אבל את לא מתארת פה מקרה קטסטורפלי). נסי לא להסתכל על זה כזוגיות שהרמת ממנה ידיים, אלא להילחם על מנת להפוך אותה לזוגיות שעושה אותך מאושרץ

את מתארת את מה שרןבינו חווים בזוגיות ארוכת טווח יש רגעים יפים וגם הרבההה שלא ו בהחלט זו שאלה רק אומר כמו זו שכתבה לפני שגם להיות לבד זה לא פשוט וגם שם לא מלקקים דבש....

תודה, מבינה מה שכותבות ומסכימה עם הרוב אבל באמת שיחות על שיחות ימים על ימים ומתיש בנאדם לא משתנה גם אם זה לא קטסטרופלי זה לא זוגיות שכיף לחיות בה והיא בריאה,זה מעייף מאד ומרוקן

כמה זמן אתם נשואים? כמה זמן נמשך התקופה הזאת שאת מתארת?

לא יכולה לפרט פה הרבה אבל הרבה שנים יחד והוא בנאדם טוב אבל הפאק זה פתיל קצר וחוסר סבלנות וצעקות לא יודע לדבר אין גישה פוגע מתנצל פוגע מתנצל לא מצליח לא לפגוע וגם אם מצליחמחזיק ליומים ושוב עצבים נלחץ מכל סיטואציה של לחץ צעקות הוצאת תסכול של הבחוץ והבית עלי.

כל מה שכתבת נכון, אבל... מלחמות האגו וה'מי צודק' או מי התחיל או מי עושה יותר משכיחות מאיתנו אמת אחת - לנו, הנשים, יש כח עצוםםםםם באיך הגבר שלנו נראה נשמע מרגיש ומגיב. סה''כ, לא מדובר על יצורים מורכבים מדי (סליחה אם נשמע מתנשא למישהו) והם בעיקר מגיבים. אם נחייך, נחבק, נהיה אופטימיות, נצחק, נאהב ונפרגן נגלה שהגבר מולנו מבסוטטטט ומרגיש כמו ילד בחיק אימו. אם נדרוש, נתלונן, נעשה פרצופים ונאשים, נגלה ילד מרדן, מעצבן עד בלתי נסבל. אז אני לא אומרת לוותר על עקרונות,ף או להפוך לסמרטוטה, אלא לנהל את סיטואציות היומיום בחכמה ובשליטה מלאה לפי התגובות הידועות מראש. אם נשתלט על זה נקבל גברים שגם אם המצב לא דבש ויש אתגרים, ירגישו כשותפים אוהבים לדרך ולא אויבים.

מסכימה גאיה,אבל ביום יום זה לא פשוט להגיב ככה כאשר זה מילים שנוגעות במקומות הכי רגישים,מה אגיד היום יום חדש השם יעזור עד העצבים החדשים.

כל כך מבינה אותך, לגברים לא נופל האסימון שהם הפכו להיות אבא כל כך תקועים בעצמם העיקר הם מפרנסיםםם והעבודה שאנחנו עושות בבית לא נחשבת , קשה להם להבין ולהתחבר כמו שלנו זה בא באינסטינקט אבל כולנו עוברות את זה . כל יום אני אומרת פאק למה התחתנתי האם עשיתי טעות ויש ימים שאני אומרת וואלה הכל טוב . לפעמים צעקה שלך וריב אחד ממש טוב יכול לפתוח לו את העיניים . אל תשמרי כלום בבטן תנסי לנהל שיחות בנועם ואם לא עוזר תהפכי לעובדה . אתה עושה א,ב, ג . תצאי יותר תתרענני יותר כי וואלה להיות אימא זה קשה .