למה אנחנו מביאים ילדים? זה עושנ אותנו יותר אומללים.. יותא לחוצים.. יותר רגישים... עפ פחות שמחה והמון דאגות! טני מאוהבת בילד שלי. אבל זאץ אהבה עצומה שמביאה איתה עוד רגשות שקשה לי להתמודד איתם. אני מתגעגת למי שהייתי.. ובעיקר לנפש המשוחחרת שלי! שעכשיו היא פחות.. עכשיו כולה לילד.. שיגדל.. שיהיה שמח שלא יקרה לו רע.. שיהיה לו עתיד טוב.. שיגדל כמו שצריך.. כבר שום דבר לא משמח אותי לעצמי באמת

היי לדעתי זו תחושה שעוברת כל אמא אבל עם זאת.. שהערב מגיע והכל נרגע רק להביט בהם משמח את הנפש צריך לעשות הפרדה בינך לבין הילדים את לא צריכה להזניח את עצמך💕 גם הילדים לא היו רוצים כך תאמיני לי. להיות אמא זה לא קל אבל זה זכות גדולה תודה לאל🙏🏻

כן.. החיים מלמדים אותנו מהי אהבה אמיתית. אהבה שאינה תלויה בדבר. לתת מבלי לקחת. בשיא הפשוט, משמעות החיים

ספיר ריגשת מסכימה עם המילים שלך לגמרי

מצטערת לשמוע שכך את מרגישה . חיבוק ..

לדעתי כל מי שלא מרגישה כך.. אין לה רגשות חזקים לילד... וכן יש אמהות שהן יותר אדישות

אף אחד לא מכריח להביא ילדים... עניין של בחירה. מאחלת לך שתלמדי לאהוב את החיים כפי שהם למרות הקושי שיש לך. חיבוק ובהצלחה...

קשה לא קל אבל צריך להגיד תודה על ה"קושי" הזה כי זה קושי מבורך תחשבי על ההמשכיות שלך כמה עצוב להיות זקן וערירי ללא ילדים? ומה עם הילדים גם הם דואגים להורים אני נשואה וכל הזמן דואגת להורים שלי אם הם בסדר מסתדרים מרגישים טוב וכשאחד ההורים הולך לעולמו והשני נשאר לבד אז בכלל הדאגה כפולה בקיצור זה גלגל החיים המרגש והעוצמתי תסתכלי על הפאן החיובי והמדהים הזה

ברור שרווקה בת 19 20 מחוזרת זה פאן והכל כיף.אבל זה כיף זמני.. ושיגיע גיל 40 ולא להיות אמא זה מבאס.. ובודד .... ויש נשים שבוכות דם רק שיהיה להן כבר ילדים ויהיה שתי פסים במקל תחשבי על הדבר הענק שעשית הבאת חיים! ואגב. זו מצווה גדולה ויהיה לך שכר גדול בשמיים.. ונעזוב את זה בצד.. כשהילדים גדלים זה שמחה.. אני רואה את אמא שלי בלעדי כשעזבתי את הבית היא היתה שבורה וטענה שהיא מרגישה לבד.. גםאני הרגשתי כמוך אבל הכל חולף צריך להנות ולקחת הכל בקלילות ולנצל כל רגע לשמוח ❤

לא ממש לא נכון להגיד מי שלא מרגישה ככה טין לה רגשות חזקים לילד שלה כולנו אוהבות את הילדים אהבה מטורפת וזו אהבה שאין לתאר כמובן שעם אהבה באה דאגה גדולה האחריות נכון אומנם אנחנו כבר לא כמו פעם חיה לעצמך בכל רגע נתון ויש יותר סדרי עדיפויות שקודם טובת הילד ואז אנחנו אבל זה לא מונע בכלל ממך להנות ולהיות משוחררת ולזרום אפשר למצוא גם זמן לעצמך אם את רוצה בלי קשר לילד לא בריא לגדול בצל של הורים חרדתיים נכון אנחנו דואגות אבל צריך לתת לילד לגדול לתת לו חופש הביטוי ותמיד להשגיח מהצד בלי הרבה התערבות תתחילי לחיות את החיים שלך תהני עם הילד יש לך מתנה מדהימה בידיים אוצר תשמחי בו ואיתו

מצטערת אבל האמירה שלך שמי שלא מרגישה ככה ממש לא נכונה . קיבלתי מתנה מהשם והוא הפקיד בידי נשמה טהורה לשמור עליה , לגדל אותה, לדאוג לה. יש חששות , יש פחדים , אבל מה שאת מתארת אלו חרדות לדעתי שמצריכות טיפול. מה שווה להביא כזה מלאך לעולם אם לא יודעים להנות ממנו ??

תלוי איך את מסתכלת על זה ילדים בהחלט מעוררים בנו דאגות ואנחנו באופן הכי פשוט רוצים לתת להם הכל כדי שיהיה להם הכי טוב אבל מה שאת מתארת גובל קצת בדכדוך יתר ,לדעתי תתמידי להתבונן מה כן כיףף, איזה סיטואציות יגרמו לך להנות ולשחרר , אהבה עצומה בהחלט היא אך לא אמורה לגרום לצער או דכאון. ככל שתעשי טוב קודם כל לעצמך יהיו לך משאבים פיזיים ונפשיים לתת לילדים מבלי להרגיש שאת לא עושה כלום עם עצמך. רני מבינה בדיוק על מה את מדברת גם כשהבן שלי נולד הייתי בלילה מסתכלת עליו ובוכה מהתרגשות מרצון שיהיה לו טוב תמיד ,מדאגה. אני עדיין טוטאלית אך מחזקת בתוכי את הבטחון ויודעת שחוץ מזה שאני שומרת עליו יש את בורא עולם שמשגיח ועושה את הכי טוב בשבילו

אין לך מושג איזה אושר עילאי הבת שלי מביאה לי . אני מאושרת ולהגיד שאין לי רגשות וכי אני אדישה רק כי אני לא מרגישה כמוך זה מגעיל...

לגמרי יולי. אבל בהחלט אין מה להתייחס

כותבת הפוסט במקומך הייתי פונה לטיפול רגשי ,

אני לעומת שאר הבנות מבינה אותך במילה אחת "אהבה שכואבת בעצמות" אנחנו לא מי שהיינו קודם בדיוק אייך שתיארת אבל תקחי למקום טוב שהתינוק/ת בסוף גדל/ה את תהני בדיוק כמו אז עיניין של זמן . פשוט זה תופס את המקום הראשון בכל המובנים שציינת . וכמובן שהילדים שלנו זה החיים האמיתיים בהצלחה ואולי תלמדי לאט לאט לשחרר מעט .

לא להגזים אני לא צריכה טיפול וברוב המקרים אני כן שמחה. כתבתי את זה שהאגשתי ממש אהבה עצומה ודאגה ליצור הקטן הזה בעולם האכזר והפחיד. אני כל כך אוהבת אותו שהלב לא מכיל כמות האהבה והרגשות.. אולי אני יותר מדי רגישה. יש ימים פחות ויש ימים שסה מתפרץ הרגש העצום הזה.

יום אחד כל אחת מכן תרגיש כמוני.. בסיטואציות שונות

אנונימית זה לא שנרגיש בסיטואציות מסוימות כמוך כולן דואגות מאד ותמיד יש אמא שלא דואגת ורוצה לעטוף את הילד כמה שאפשר אבל לא אהבה חונקת מכירה מישהי שהיתה כל היום סביב הבת שלה בתור ילדה זה בסדר וגם לא הכי בריא ילד צריך להתפתח לבד ולגלות בכל אופן אותה ילדה גדלה הגיעה לגיל התבגרות והיא פשוט ברחה לאמא כי היא דאגה יותר מידי אז בשבילך פשוט תשחררי אובר דאגה את תהני והילדה תהנה

תודה גילי יקירה

יולי לא מכובד להגיד שמה שאמרתי מגעיל. את יכולה לכתוב את הדעה שלך ולהסביר את עצמך ללא שימוש במילים כאלה.. את צריכה להבין שלפעמים יש הורמונים של אחרי לידה ונשים כותבות כל מני דברים וזה בא מתוך רגש ולא כדי לפגוע .. אז לא צריך לרשום מילים שפוגעות

אנונימית יקרה את רשמת שמי שלא מרגישה את התחושות שלך אין לה רגשות חזקים לילד.. זה משהו די לא יפה להגיד

נכון רשמתי דעה ואולי אני טועה אבל רשמתי בצורה מכובדת

אני מתנצלת אם נפגעת. ממש לא התכוונתי..

יולי אין צורך זה בסדר.. פשוט המילה לא יפה. כמובן הדעה שלך מקובלת