הצילו אני זועקת לעזרה אני לא יכולה יותר אני בדיכאון , קשה לי רע לי ואין לי כוח לכלום זה לא עובר קרא אני בשבוע 23 ויש לי תינוק בבית , הצילווווו

רוצה יותר לשתף? אולי כדאי לשתף חברה טובה או את בעלך? כדי שלא תישארי עם זה לבד...

אני מנסה לשתף את כולם זה לא עוזר

מבינה לליבך באותו מצב כמו שלך שבוע 17 מרגישה נורא 😭😭

לצאת מהבית זה פתרון טוב!! שבי עם חברה לקפה תיצרי לך סדר יום אל תשאבי לעצבות.. בהצלחה🙏🏻

נכון תצאי מהבית! זה באמת לא קל ועוד עם תינוקת .. בסוף תקבלי בע''ה מתנה מתוקה , ותזכרי שזה בעיקר הורמונים שיעברו ותרגישי הרבה יותר טוב!

אולי תשתפי אותנו? אני הייתי ככה בהריון הנוכחי.. היה לי מאוד קשה לצאת מזה, אבל בזכות בעלי וחברה טובה שלי הצלחתי לצאת מזה.. ומה שהכי עזר זה סוג של מעגל תמיכה שדיברנו על לידות וכו... זה בכלל לא היה קשור, ואפילו לא סיפרתי שם שהייתי בדיכאון, אבל זה ממש עזר לי לשמוע אותן ולהיות איתן... איך אפשר לעזור?

בן כמה התינוק שיש לך בבית?

ליטל 1 את מעוניינת אני ישמח שנתכתב ביחד בפרטי-0527387829 נעמה אני מנסה לצאת ומנסה לתפקד וזה קשהההה ליטל 2 אני ישתף : זה הריון שני צפוף שבא בהפתעה גמורה , אם הייתי יודעת שארגיש ככה עכשיו אז סביר להניח שהייתי עושה הפלה בהתחלה , בנוסף לזה יש לי היסטוריה של דיכאון וחרדות , זה היה צפוי שזה יגיע מתישהו בהריון הזה , אני לא מצליחה להתחבר לעובר ולאהוב אותו מה שממש הייתי רוצה . איך הצלחת לצאת מזה, זה כל כך קשה. ואיפה השגת מעגל תמיכה ?? הלוואי והיה לי כזה ...

התינוק שיש לי בבית בן שנה מאמי

אני גם אשמח להתכתב איתך בפרטי... :) אני יכולה לשלוח לך הודעה? ו.. האמת שהגעתי לזה בתור מתנדבת, יש ארגון שנקרא אם לאם שזה בעצם ללוות נשים אחרי לידה. הצטרפתי כי רציתי להקים אצלנו מועדון כזה שתומך בנשים יולדות, מה שנקרא, באתי לעזור ויצא שעזרו לי.. :)

בקשר לחוסר חיבור, ממש ממש מבינה אותך! אני דווקא נורא רציתי עוד הריון, אבל משום מה מהרגע שהתחיל היה לי קשה (פיזית) וכנראה שבגלל זה גם רגשית, לא הצלחתי להתחבר בכלל בכלל.. לא רציתי לספר לאף אחד על ההריון, הרגשתי שאני לא מתרגשת ולא רוצה כלום... מה שלי עזר זה לשתף חברה טובה בהרגשה הזאת, לדעת שאני לא לבד, ושזה בסדר שאני מרגישה ככה... מה שאני קוראת לו מעגל תמיכה, זה היה בסך הכל נשים שסיפרו חוויות לא טובות (וגם טובות) שהיו להן בהריונות ובלידות.. שמעתי מכמה נשים שעברו לידות שקטות, שעברו דיכאונות, והן היום נשים שמחות, יפות, מאושרות שרק רוצוץ לעזור לעוד נשים! וזה מילא אותי, ונתן לי כח להבין כמה שאנחנו הנשים מדהימות! באמת! וכמה שזה לא מובן מאילו החיבור, והשייכות למשפחה.. אממ.. אני משתדלת לשתף ולספר איך הרגשתי ומה עשיתי, אבל זה עדיין טרי, וקצת קשה לפתוח בפורום כזה גדול... אז אני רק רוצה להגיד שזה באמת בסדר שאת מרגישה ככה. את בסדר, הכי בסדר שיכול להיות. ועכשיו את פשוט צריכה יותר עזרה, בין אם זה תמיכה מהמשפחה (שזה הכי חשוב!) ובין אם עזרה מקצועית... ובנוסף עזרה בתפעול היום יומי קשה להיות בהריון גם בלי תינוק בן שנה שצריך לטפל בו.....