חייבת לפרוק ובלי לשפוט בבקשה אני שבוע 27, הריון הפריה חוץ גופית לאחר נסיון שנים ולאחר שאמרו לנו שסיכוי נמוך להצליח אבל אפשרי ברוך הדם נקלטנו מהפריה שניה עליתי עד עכשיו 8-9 קילו מתאמנת באופן קבוע כבר שנים וגם בהריון התאמנתי עד עכשיו הכל היה בסדר לאחרונה אני מפחיתה כל פעם בזמן האימון כי נהיה קשה יותר.. גיליתי גם השבוע שאני סובלת מסוכרת הריון למרות שאני לא חובבת מתוק ועושה ספורט ומנסה לשמור הרבה. סבלתי שנים מבולימיה ובשבוע האחרון נשברתי ואני מקיאה כל יום פעם אחת. למרות שאני משתדלת לאכול פחות ואני אוכלת בריא אבל לא עוזר אין לי שליטה כבר. כולי נפוחה ברגלים קשה לעמוד ללכת הרבה נפוחה בידיים אפילו האף שלי גדל וכולם מעירים בלי כוונה אבל זה משפיע עליי ממש ולא אוהבת איך שאני נראית עכשיו הכל בא ביחד ואני מרגישה שהגוף שלי בוגד בי שאין לי שליטה על כלום ולא משנה כמה אני משתדלת לאכול בריא בלי מלח אני עדיין לא מרוצה מאיך שאני נראיצ ומתה כבר להיות אחרי ולחזור לעצמי.. הדבר היחידי שמחזיק אותי זה התינוקת שאני מחכה לה בקוצר רוח. אני יודעת שתגידו לי עכשיו לפנות לעזרה מקצועית בנוגע להפרעות אכילה אבל אני לא יכולה לדבר על זה אף אחד לא יודע מזה וגם אני מתביישת לדבר על זה עם אנשים. אפילו בעלי אין לו מושג מה עובר עלי, כי הוא לא מבין אותי לא מבין כלום, גם אם אני אומרת שאני עייפה או כואב לי משהו לא ממש מזיז לו הוא אומר עוד מעט זה יעבור וזהו לא מקל עליי בשום דבר🤦🏻‍♀️ בקיצור לא טוב לי בכלל🙁 זהו פרקתי

לא שופטת אותך אבל את חייבת לפנות לעזרה מקצועית אחרת את תתמוטטי את חייבת לטפל בעצמך

בתור אחת שעברה את זה לפני הריון אצלי זה ההיפך כל פעם שאני מקיאה (לא מרצון) זה מחזיר אותי לפחדים של פעם מה יהיה עם הגוף שלי ובכלל עכשיו מה יהיה עם התינוק, גם לי לקח הרבה שנים להיכנס להריון וברוך ה' נקלטתי טבעי, גם אצלי כמוך אף אחד לא ידע על זה שאני בולמית ואז נקלטתי להריון שנפל לצערי (לא יודעת אם יש קשר לבולמיה או לא) והלכתי לטיפול מקצועי בלי שאף אחד ידע, פניתי לרופא המטפל בקופת החולים וסיפרתי לו על המצב והוא הפנה אותי לשיחות עם פסיכולוג וברוך ה' זה מאחורי. מציעה לך לעשות את אותו הדבר בשביל עצמך מאחלת לך רפואה שלמה ושולחת לך חיבוק

מבינה אותך לגמרי ואנשים ממש מטומטמים שהעירו לך כולנו סופגות הערות טיפשיות שמשפיעות עלינו אבל יש פה סיכון לפגוע בעובר. ברגע שאת מקיאה העובר לא מקבל את האוכל הויטמינים וכל מה שחשוב להתפתחות התקינה שלו וזה עלול להיות מסוכן וחבל לקחת סיכונים. אז למען בריאותו תפני לרופא נשים או משפחה ותספרי על זה ותקבלי את העזרה הזאת בשתי ידיים למען תינוק בריא ושלם בהצלחה 🙏🏻😘❤️

אנונימית שום דבר שנגיד לא יעזור, נראה שאת מודעת למצבך מבחינה בריאותית. אם יעזור לך לדבר עם מישהו את תמיד יכולה לפנות אליי.. תהיי חזקה זו תקופה קשה ומשונה לכולן, מי יותר ומי פחות. מזדהה עם הרבה ממה שאת מרגישה ואולי עצם הידיעה שאת לא היחידה שמתמודדת עם הקושי של שינוי הגוף והמראה יכולה לעודד קצת. ❤

אורטל צודקת, כולנו מתמודדות עם שינויים בגוף

מבינה את מה שאתן אומרות אבל עדיין קשה לי לפתוח את הנושא עם מישהו ואין לי את האומץ גם אחרי שעברתי את זה בפעם הקודמת דיברתי על זה ממש אחרי שנים ויצאתי מזה לבד בזכות הספורט ובגלל ההרגשה הרעה שהייתה לי, הייתי במצב ממש לא טוב הייתי מקיאה יותר מ 7-8 פעמים ביום אם לא יותר או שלא הייתי אוכלת יום או יומיים שלמים. עכשיו אני כן אוכלת בריא אבל בערבים בארוחת הערב אני כן מקיאה במיוחד עכשיו בגלל הרמדאן יושבים כולם לאכול ובדכ אני לא אוכלת בערב ועכשיו אי אפשר לא לשבת בשולחן עם המשפחה ומפה אני מאבדת שליטה🤦🏻‍♀️ אני יודעת שאני צריכה עזרה אבל עדיין לא מוכנה לדבר על זה בפתיחות😣

אני כן מאמינה שאת יכולה לפנות לעזרה מקצועית גם בלי לשתף את הסביב הקרובה שלך אם תבחרי.. את חייבת עזרה, במיוחד שאין לך את מי לשתף.. דברים כאלה לא נפתרים מעצמם וההריון בהחלט עשוי להציף משקעים מהעבר, במיוחד הריון ראשון. את לא רוצה למצוא את עצמך בדיכאון במהלך ההריון ואחריו, אם לא לטובתך, לטובת הנסיכה שבדרך! תתאפסי על עצמך, את יודעת שאת צריכה עזרה וזה כבר טוב, עכשיו תחשבי מה הצעד הבא ואיך את עוזרת לעצמך!

בכלל עכשיו כשאת בצום את חייבת לאכול בלי להקיא, תחשבי על הנסיכה שבדרך, את רוצה שהיא תהיה בריאה ולכן את צריכה לעשות את זה בשבילה, אם יש לך אפשרות ללכת אפילו לטיפול בפרטי וככה גם רופא המשפחה או רופא נשים שלך לא ידעו על זה רק את והפסיכולוג.

ודרך אגב זה שעלית 8-9 קילו זה בסדר גמור ולא אומר שהשמנת, אני עליתי 8 קילו ואני בשבוע כמעט 14

את יכולה דרך הקופת חולים לבקש להתחיל טיפול פסיכולוגי בלי שאף אחד מהמשפחה שלך יידע... זה גם יעלה פחות כסף...תלכי לכמה פגישות תראי איך זה.. בהתחלה תגידי לפסיכולןגית שקשה לך לדבר על הנושא ואת מעדיפה לדבר על הבעיות שמפריעות לך מסביב כמו מראה חיצוני, סתם ריבים בעבודה, חרדות מהלידה או מההיריון וכו' ולאט לאט שתרגישי בנוח מול הפסיכולוגית תפתחי את זה ויתחיל הטיפול בבעיה האמיתית...עושים את זה בהדרגה חוץ מפסיכולוג לא יהיה לך בחיים דרך אחרת להתמודד עם זה גם אם יש לך את הסביבה הכי תומכת בעולם כי יש משהו אחר בלדבר ולשחרר בסביבה אחרת ובמופעים קבועים (גם אם זה ייקח לך הרבה זמן להגיע לבעיה האמיתית)

הכל עובר את תלדי תחזרי לעצמך ותהיה אמא נהדרת תיהני מההריון כי אין לדעת מתי שוב זה יחזור....

תודה לכן על עידוד, אני מנסה לקחת את עצמי בידיים, היום אחרי שבוע ומשהו ברצף של הקאות פעם היום החזקתי את עצמי ולא הקאתי גם לא אכלתי הרבה, מקווה שזה ימשיך כך, שבוע הבא יש לי תור אצל האחות אדבר איתה קצת העלייה במשקל ושזה מטריד אותי על הנושא ונראה מה יקרה אם אוכל לפתוח הכל בפניה

בהצלחה שמרי על עצמך ❤️

בהצלחה