דיכאון חודשיים אחרי לידה ובשבוע האחרון אני ממש בדיכאון... מרגישה שאני כישלון, כל הזמן מקבלת הערות מכל הסובבים על כל דבר קטן ממה שאני שותה ועד הערות על הילדה, בוכה בלי שליטה, מחשבות על מוות, ההורים שלי גרים לידי אבל הנוכחות שלהם רק מעמיסה עלי כי הם מבוגרים אז בנוסף להשגחה על הילדה אני משגיחה עליהם איתה. בעלי עובד משמרות אז יש שבוע שהוא חוזר אחר הצהריים, שבוע שמשעה 2 בצהריים אני לבד עד 12 בלילה ושבוע שמשעה 10 בלילה עד הבוקר אני לבד. אני מתפקדת רגיל ומרעיפה על הקטנה ים אהבה אני באמת מתה עליה אבל יש רגעים שאני מתחרטת על המצב שלי. כשאני מדברת שקשה לי אומרים לי שאני מגזימה ומפונקת. רוצה להיות לבד.

כל אמא בעולם עובר עליה התחושה הזו .... החיים משתנים מקצה לקצה שילד נכנס לסיפור. אל תיכנסי לעצב...תשמעי לי מה אני אומרת לך זה סתם יעשה לך רע. תשימי לך מוזיקה שאת אוהבת. תכיני לך מאכל שבא לך המון זמן. תשחקי עם התינוקת שלך קצת. תעבירי את הדיכאון אל תשקעי בו.

גשי במיידי לקבל טיפול חיצוני. זאת לא בושה .יש מודעות לזה היום וטיפול.. אל תזניחי את עצמך. זאת העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך.

עדכני את האחות בטיפת חלב גם ככה היא אמורה להעביר לך שאלון בעניין ..וממליצה לטפל בזה בהקדם את עוד במודעות נצלי את זה ממש חשוב עבורך עבור הזוגיות ועבור הילדה 🙏🏼

את מתארת מציאות ממש לא פשוטה!!! אני הכי מבינה אותך בעולם.. אני גם כחודשיים אחרי לידה ומה שעוזר לי הוא בעיקר לצאת..אפילו לבד עם הקטנה. יוצאת לסיבוב...קונה קפה.. תנסי לצאת ולא להשאב לבית. כי זה מגביר את העצבות והדיכאון..