גם לבעל שלכם אף פעם אין כוח? תמיד אומר שיתלה כביסה או ישטוף כלים, אני כמה בבוקר, כלום.. למה לא עשית? לא היה לי כוח.. כשהוא עובד רני לא אומרת לו כלום, ולא מבקשת, אבל הינה, אתמול לא עבד, קם מאוחר, ישן צהרים, יצא לחברים, ועדיין לא עשה כלום..ועוד מעז להגיד לי- מזה למה הבית מבולגן? חושב שאניהכל היום רוקדת סמבה בבית, ואני עם הילד, בקושי זמן להכין לאכול יש לי

תעני לו אותו דבר למה הבית מבולגן? כי אין לי כוח. רוצה-תסדר.

הבעל שלי ממש לא ככה.. עושה המון! לפי דעתי, זה אחריות שלו לשטוף כלים ולסדר בדיוק כמו שזה אחריות שלך, מה הוא לא גר בבית? אם הוא אמר שישטוף כלים אל תשטפי, תחכי עד שהוא ישטוף.. זה דורש ממך לחכות עם כיור מלוכלך אבל זה באמת לא בסדר מצידו לא להשתתף בעבודות הבית.. וכמו שבת חן אמרה, תעני לו אותו דבר, לא היה לי כח. למה לא בישלת? לא היה לי כח. ואז גם תסבירי לו (כי אין להם המון מוח..לגברים שלנו..) כשיהיה לך כח לשטוף כלים יהיה לי כח לבשל..

לומר לך את האמת, עד ההריון בעלי חי כמו סולטן. הסתובבתי סביבו, הכל היה מבריק ומבושל, פרפקט. אבל עכשיו? עם ההריון, עבודה, 2 כלבים שצריכים גם את שלהם ועוד- אני לא מסוגלת. הושבתי אותו לשיחה. רגועה, נעימה והסברתי לו שאני מתעייפת מהר יותר, שקשה לי יותר ואני זקוקה לעזרתו. ההיענות פשוט מדהימה כשמציגים את הדברים בצורה כזו. הוא עוזר לי מלא עכשיו! עושה כביסות(לפני זה לא ידע איך מכונת כביסה נראית בכלל), מעמיס ומרוקן מדיח, שואב אבק, מוציא את הכלבים ועוד מלא דברים. הפכנו לשותפים בבית והוא עושה הכל באמת בחשק, הוא מרגיש שזקוקים לו. אני תמיד מודה לו כשמסיים, אומרת לו שבלעדיו לא הייתי מסתדרת, שזה עזר לי בטירוף. ברור שהייתי מסתדרת גם בלעדיו, כן? אבל כשאני אומרת לו בצורה כנה ואמיתית שאני זקוקה לו ועזרתו כל כך משמעותית בשבילי, זה פשוט מוציא ממנו משהו אחר.

סולטן😂

היה לי הריון קשה מאוד והייתי בשמירה והוא עשה הכל בבית ועוד עבד.. אבל הוא באמת ראה שגם מאוד כואב לי כל פעולה פשוטה וגם הייתי מתאשפזת מלא אז הוא כאילו הבין שזה בטמת מסוכן.. אבל עכשיו אני מרגישה טוב והתאוששתי, אבל אני 24/7 עם הילד וזה לא פשוט.. אז גן בערב אם יש לי איזו שעה שקטה אני צריכה רגע לעצמי לארוחת ערב ולאיזה סרדה, וזהו אני נכנסת לישון כבר באיזה 9 בעאב כי הילד כל שעה וחצי קם בלילה ולפעמים פתאום חא אוצה לחזור לישון ואני גמורה מעייפות.. בעלי לא ישן איתנו כי רוב הימים עובד ואז קשה לו חקום לעבודה אם הוא לא ישן, ולא התלוננתי על זה.. אז יאללה, מה ביקשתי, שיתלה כביסה כולה.. אוף אני עייפה מהריבים האלה

הוא אומר לי- כל היום את רגל על רגל בבית.. ומבטיחה שאני חרגע לא יושבת, הילד דורש המון.. אם אני אשאיר אותו עם הילד לא ליום שלם, אפילו ל5-6 שעות, הוא יבין על מה אני מדברת

אני חושבת שיש הרבה כעס אצור בתוך אמירה של "את יושבת רגל על רגל" כי אני עובדת רק פעמיים או שלוש בשבוע ומעולם לא שמעתי את בעלי אומר משהו כזה, גם בימים שאני נחה בבית. אני חושבת שיש פה הצתברות של כמה רבדים של רגשות שצריך לפרוס בשיחה. לא בכעס, ריב, צעקות, פסיביות-אגרסיביות ועקיצות אלא באמת בשיחה פתוחה, כנה ואמיתית. תראי שהכל יסתדר:)

הוא אומר את זה כי אני בבית והוא בחוץ.. אבל להיות עם תינוק קטן בבית זה בכלל לא פשוט