התפרקות שבוע 27 הריון ראשון ובעלי נמצא כבר 3 שבועות בנסיעת עבודה בחול. חוזר רק אחרי החג וחוזר מיד לעבודה מבלי לקחת חופש. אני מרגישה חלשה ומותשת ההתנהלות איתו קשה לי אף פעם אני לא שומעת ממנו את מה שבחורה צריכה ורוצה לשמוע. כל החג הוא שם ואני מרגישה פה לבד חסרת כוחות ובלי חשק לעשות כלום בנוסף לכל זה אנחנו גרים אצל ההורים שלו שגם את זה אני לא יכולה לסבול יותר ובא לי פשוט רק לברוח אבל אין לי כוח כמעט בכל יום אני שואלת את עצמי בשביל מה בכלל התחתנתי אני לא מרגישה שום זוגיות אומנם מדברים הרבה אבל רק על אה ודא. היום גילתי שאמא שלי אמרה לו לאחרונה שממש קשה לי עם הנסיעה הזאת והוא התעצבן. הוא לא מוכן לשמןע על שום קושי ומבחינתו "הוא הולך להביא כסף הביתה" אבל לא מבין שהאשה שלו עצובה מלאה בהורמונים ורגישות יתר!! מה הייתן עושות

לדבר איתו על הכל.. זה מה שהייתי עושה, כדי שידע בדיוק מה את מרגישה וחשוב שתראי בשיחה שאת מבינה גם אותו ותגיעו להבנה.

את לא יכולה להצטרף איתו לנסיעות? זה קשה להיות כ'כ הרבה זמן רחוקה מהבעל

אולי בתקופה הזו שהוא לא נמצא תשהי בבית של ההורים שלך תרגישי יותר בנוח

למה את מסכימה שיעבוד בעבודה שבה את לא רואה אותו? איך בית יציב יכול ככה?

צריך לדבר על זה, אבל שיבוא ממך ולא מצד שלישי, כי אז זה ממש מבאס ונותן תחושה של חוסר תקשורת וחבל