שלום בית חייבת לפרוק.. אני ובעלי 7 שנים ביחד יש לנו בת 6 ובן 4 עכשו אני בשבוע 36 אנחנו בערך בסדר...עד שלא, יש לו קטעים שאני תוהה מה אני עושה איתו .. זה קשה ומתסכל.. אחת הסיטואציות הקשות זה שהוא לא מקבל מה שהוא רוצה ..אסביר , הרבה פעמים אני פשוט אומרת "כן" מהסיבנ שאני לא רוצה להיכנס לדרמה שתהיה עץאחר כך ..והחלטתי שלא עוד, שאני לא רוצה אז לא אתמול , היינו בירושליםעם המשפחה שלו , היה נחמד מאוד טיילנו הרבה התעייפנו מאוד הגענו הביתה ישנו לילה והיום בבוקר אמרנו שנלך לפארק או משהו נחמד ההורים שלו התקשרו שהולכים לאילת ללילה אחד ושנבוא (אנחנו מנתיבות) כל האחים שלו והכל..הוא אמר לי בואי נלך לא רציתי..הרבה סיבות עייפות , חולשה , נסיעה ארוכה שבס"כ ללילה אחד ..לא רציתי וזהו..מאז ההתנהגות שלו כאילו רעה אלי , חס טחלילה לא משהו אלים! אבל הוא אומר לי "לא הולכים לאמא שלך בחג השני " "אני לא בא לפארק תקחי אותם לבד " אחר כך אומר לבת שלי מחר אבא יקח אותכם לים אני אחשוב עם עצמי וכל מיני יציאות כאילו עקיצות כאלה..אני החלטתי שאני לא נכנסת איתו לתינוקיות הזאת אני סותמת ..הוא הלך לענינים שלו השכבתי רת הילדים שהיו שפוכים!! התקלחתי ובכיתי ובגיתי והתפללתי על לידה קלה ועכשו אני סתם במיטה ..עתובה סורי על החפירה היתי חיבת לפרוק.. מה אתן חושבות על זה?

מהצד שלו יתכן והוא התרגל לכך שאת זורמת עם דברים שבא לו לעשות ופתאום כשהחלטת שזהו מבלי ששיתפת אותו ובתהליך שעברת עם עצמך - הוא לא מבין מה פתאום את 'עושה לו שרירים'. התגובות שלו הן דרישת תשומת לב ברורה - אני אקח אתכם לים - מתוך ידיעה שתתהי לעצמך ומה איתי? ותפתחי בשיחה או ויכוח כדי שיוכל לפרוק את התסכול מכך שלא הלכתם לאילת. האם הסברת לו שאת עייפה מותשת ובגלל זה לא מתאים לך אילת? שאת בהריון והגוף לא מתנהג אותו הדבר? שהנסיעות קשות לך? הם לא עוברים את זה ולכן לא מזדהים עם הקושי - את חייבת לתקשר לו את זה אחרת פשוט לא ידע מה את עוברת וזה יגרור ריבים.

שולחת לך חיבוקים, אל תהי עצובה. תדברי איתו, תסבירי לו את הקושי ואני בטוחה שתרגישי טוב יותר. חג שמח יקירה

אמרתי לו ..שהוא אמר בואי ניסע אמרתי לו שאני עייפה ואין לי כוחות , זה נראה במצבים האלו שאין מה שיעזור רק הזמן בגלל זה אני סותמת עד יעבור זעם.. גם פעם שדיברתי איתו על זה שהוא לא מקבל מה שהוא רוצה אז הוא מתנהג בצורה מגעילה הוא אמר תתני לי את הזמן שלי אני יחזור לעצמי ..ולא עלי זה לא מקובל שאם הוא שומע "לא" אני צריכה לעבור יומיים-3 של סבל

נשמע שיש לך ארבעה ילדים.. פעם אחת אומרים לא והוא מתחרפן. לא זאת גם תשובה, נכון מבאס כל המשפחה שלו שם אבל אם לך זה פחות מתאים אז שיבין גם אותך. ולדעתי את צריכה לסתום פחות ולדבר יותר, ברור שאת סותמת בשביל שלום בית ופחות להיכנס לפינות של ריבים אבל כפי שאת רואה כשאת סותמת כנראה שזה נותן לו לגיטימציה לעשות מה שבאלו.. ומה זה קשור לחג השני? עושה לך דווקא כאילו? שישב בבית שלא יבוא איתך לארוחה, מאוד ילדותי.

את צריכה להציב לו מראה להתנהגות שלו. פעם הבאה שהוא ירצה משהו ואת לא. קודם כל תסבירי לו יפה למה זה לא מתאים לך. ואם הוא יכנס להתנהגות ילדותית שעכשיו אני "מחזיר" לך. תמלילי לו את ההתנהגות שלו שיבין כמה שהוא מגוחך. תגידי לו אוקי אני מבינה שעכשיו אתה מתנהג בצורה מגעילה כדי להחזיר לי כי לא הסכמתי איתך אני אחכה בסבלנות עד שיעבור לך.

ופשוט תהיי חזקה. לי מרגיש כאילו הוא ילד מאוד מפונק שתמיד קיבל מה שהוא רוצה וקשה לו מאוד עם סירוב. לשנות אותו לא תוכלי אבל לגרום לו להבין שההתנהגות. שלו ילדותי אולי.... ואז יש מצב שזה יתמתן

הוא נשמע ילדותי אחד שלא יודע לקבל דחיית סיפוקים וזו עבודה פנימית שלו עם עצמו . את לא צריכה לרצות אותו. הוא צריך לצאת מעצמו ולראות את הצרכים שלך במיוחד עכשיו בהריון. אל תתעצבי, פשוט תתמידי עם המהלך שלך ולאט לאט ילמד שלא הכל מגיע לו . ממש כמו חינוך ילדים . גבולות. בלי להתרגש יותר מדי .

תיהי חזקה ותמשיכי לעמוד על שלך גם אני לומדת לעמוד על שלי עם כמה שלפעמים זה לא נעים ליצר מתח. היום למשל לא הצלחתי ממש בזה ואני גםכן ממש כועסת על בנזוגי אבל בתקווה שאשתפר בלעמוד על עקרונותייי. לדעתי זה חשוב. זו מע יחסים של שני אנשים שונים וצריך להבין זאת שאם את מתפשרת לפעמים גם הוא צריך ובלי סצנות מיותרות. בהצלחה ושיעבור בקלות

נשמע לא פשוט להתמודד עם בנאדם שלא יודע לקבל גם את הצד השני , האמת שזה לגמרי לא הגיוני לסוע לאחת ללילה אחד אבל אני הייתי מסבירה לבעלי את המצב שזה קשה לי בהריון ולא מתאים לי ושאני לא רוצה להעביר אותו אם רוצה ללכת כל כך עם המשפחה שלו אז שיקח את הילדים וילך ואת הרווחת יום מנוחה .