עזרה התייאשתי התינוקת שלי בת 6 ימים הכל היה בסדר עד אתמול כבר לילה שני שהיא לא מפסיקה לבכות לא יורדת לי מהידיים ...מה זה יכול להיות? אני עייפה אין לי כןחןת

מה היא אוכלת? תוך כמה זמן היא נרגעת? תנוחה מסויימת שעוזרת לה? גזים מתחילים מהחודש הראשון... אז אולי זה זה ואולי זה רעב? לוקחת מוצץ?

מטרנה אקסטרה קר איך שאני שמה אותה עליי על החזה זה לא רעב כי עכשיו היא סיימה והיא עם מוצץ כן

זה הגיוני ביותר, היא זקוקה עכשיו לחום שלך ולחיבוק שלך.. היא לא רגילה לעולם שבחוץ היא בסהכ בת 6 ימים, אני מבינה את העיייפות שלך אבל תהיי חזקה וזה יעבור!!

עשיתי לה עיטוף והיא נרגעה נראה לך שזה בסדר להשאיר אותה ככה?

משתפת אותך בקטע קצת ארוך שפעם ראיתי פה בפורום ואותי אישית מאוד חיזק בהתחלה ושווה קריאה: אל תחזיקי אותי, אמרו לך. שלא אתרגל. אל תנענעי אותי, אמרו לך. שלא תסבלי אחר כך. תני לי להרדם בעצמי, אמרו לך. שלא אהיה מפונק. אני משחק בך, אמרו לך. זה הכל מניפולציות. אל תתני לי לאכול בלילה, אמרו לך. כדי שלא אתעורר. לבכות זה בריא, אמרו לך. אבל..... למה? היצור הזך והטהור הזה שאת כרגע מביטה בו הילד שלך- זה אני! הייתי בתוכך 9 חודשים, הקשבתי לדפיקות הלב שלך קיבלתי הזנה באופן תמידי, נרדמתי בנעימות ונוחות, מכורבל, מחומם, עטוף. מנוענע כמעט רוב היום. זו הייתה המציאות שלי. זה מה שהייתי רגיל אליו. ויום אחד, יצאתי ממך- ופתאום! אורות, קולות, ריחות, צלילים, כח כבידה, קור, מערכת עיכול, רעב, עייפות, מלבישים, מפשיטים,  מקלחים, מנקים, מורחים- ואוו כמה דברים!!!!!!! ודווקא לכל אלו - אני לא רגיל! וזה קשה, לפעמים טראומתי. ואני מחפש- נחמה, חום, קרבה. איפה את, אמא? איפה דפיקות הלב שהרגיעו אותי בכל שניה ביממה. למה אני שוכב לבד, אמא? אני לא רגיל כך לשכב על הגב, אני רגיל להיות מכורבל ועטוף. זה מוזר, פתאום הידיים והרגליים קופצות לי- מה זה? מה עושים עם זה? ולמה הבטן כואבת לי, אמא? זה רעב? קקי? סתם גזים? ולמה זה לא עובר? תחזיקי אותי אמא, תרגיעי אותי. אני זקוק לך. תכרבלי, תנחמי. תהיי איתי. יהיו פעמים שדווקא יהיה לי נעים לשכב במיטה אז את יכולה להניח אותי אמא בזמנים האלו,  זה בסדר. הבנתי מה עושים עם הידיים והרגליים, אמא. אני יכול בעזרתם לומר לך מה מפריע לי. אם תצליחי להבין את מה שאני מסמן לך תדעי בדיוק מה אני רוצה ועד שאני אלמד לדבר, זו תהיה הדרך שלנו לתקשר, אמא. תצפי בי.. בלי הטלפון, והמחשב. תצפי רק בי ותלמדי את השפה שלי- ככה לשנינו יהיה יותר נעים. אני לא צריך שתשאירי אותי במיטה לבד כדי ללמוד איך לישון או מתי להרדם אני צריך שתביני את השפה שלי שפת הגוף שלי וככה תתני לי מענה מדויק, אמא ואני אהיה רגוע, ושלו וכך גם את. אני אוהב אותך, אמא את מופלאה! אל תרגישי רע כשלפעמים את לא בטוחה ואני בוכה. את האמא הכי טובה בשבילי -  איך שאת, זה הכי טוב שיש. תודה על כל מה שאת עושה עבורי ובשבילי ❤ הדס ערוסי - בית לאמהות

וכן אנונימת עיטוף זה מעולה, זה מרגיע אותם ומזכיר להם את החמימות של הרחם :)

וואו שולה, איזה מרגש ומחזק. יורדות לי דמעות

מאמייי זה גזים... קחי ערק שימי לה בבטן תעטפי אותה כמו עובר ממש מקל עליהם

אם היא מתקפלת או מתמתחת כנראה שזה גזים זה יכול להתחיל בימים הראשונים.. לא ממליצה לך לשים ערק לתינוקת בת כמה ימים מאמינה שזה נספג בדם יש פתרונות אחרים.. יש טיפות, תנוחות שיכולות להקל עליה

ממש לא ערק ה' ישמור! האלכוהול נכנס להם דרך העור לדם! זה ממש ממש מסוכן!

ביו גאיה עושה קסמים לגזים אומנם לוקח איזה שבועיים עד שזה משפיע אבל זה הציל אותנו ... תנסי גם להחליף פורמולה לפורמולה נגד גזים (הקומפורט למינהם) .

כניראה זה גזים, גם לקטנה שלי התחילו גזים כבר בלילה הראשון כשהשתחררנו מהבית חולים.. הרבה חום, הרבה סבלנות, הם ידיים .. זאת תקופה וזה יעבור, בהצלחה♥️♥️♥️

הרבה ידיים*

ומהרבה אמהות שאני שומעת הנוטרילון מאוד מאוד מקל על הגזים

תודה לכולן אהובות עשיתי לה עיטוף והיא נרגעה בבוקר אמא שלי התעוררה ולקחה אותה אליה אז הצלחתי לישון קצת .. ❤

ועוד עצה.. הגזים זה בשעות קבועות בדרך כלל (או בוקר או ערב או לילה) תנסי לארגן את היום שלך לפי הגזים שלה חחחח.. אם היא רגועה ביום אז תנסי כמה שיותר לנוח ולישון ביום.. ובלילה תהיי יותר סבלנית אליה ולא עייפה

יופי טוב לשמוע אנונימית הם צריכים הרבה ידיים וגם עיטוף זה אחלה פיתרון... :)