רוצה לפרוקקקק ילד שני בן שבועיים, מסתבר שבכייני...עד ששניהם נרדמו החלטתי לסדר קצת. לא עברה רבע שעה הקטן התחיל לבכות-מרעב למרות שאכל שעה לפני. אז נתתי לו שוב וככה במשך שעה שלמה רק רצה לאכול והפעם נתתי לו תמל...אני לא מבינה את זה למה הוא ככה רעב כל שעה כמעט. זה תסכול אחד. תסכול שני שאני באה להכין אוכל לגדולה ועד שיהיה מוכן מתקשרת לאמא שלי להרגיש קצת מה זה לדבר עם מבוגר, מספרת שרציתי לעשות ככה וככה וככה וככה ואז הוא התחיל לבכות והיא אומרת לי אז מה. פה איבדתי את זה. ציפיתי שתבין אותי שמישהו יבין אותי והיא אומרת לי אז מה 😭 אני מתוסכלת גם ככה וזה רק גורע. מפחדת מההמשך ואובדת עצות

סבלנות מתוקה הם גדלים וככה זה אל תשפטי את אמא שלך ככה זה אמהות לפחות היא הקשיבה לך זה גם משהו 😏

קודם כל תהיי רגועה הכל בסדר! זה קורה לכולם ואת לא צריכה להרגיש לא טוב עם עצמך. דבר שני את עדיין הורמונלית וכל דבר מתפרש בצורה אחרת אני בטוחה שאמא שלך לא רצתה לעצבן אותך..תקחי הכל בפרופורציות הנכונות והכל יסתדר מאמי זה בסדר מה שאת מרגישה ולגיטימי לגמרי❤

מסכנה, זה באמת נורא מתסכל ומתיש... אבל זה עובר, ככה זה בהתחלה, את כנראה לא זוכרת מה היה כשהגדולה נולדה... אחרי 6 שבועות יש רגיעה מסויימת, שהם מתחילים להסתדר יותר עם העולם. עדיין קשה אבל הרבה פחות. שולחת לך חיבוק!

התסכול הוא גדול כי הגדולה שלי הייתה מאוד קלה ברוך השם. יש ביניהם הפרש של שנתיים ודווקא אני זוכרת שגם היו לי לא מעט תסכולים ועוד איתה הייתי בוכה מלא. עכשיו אני מרגישה שאני דיי מזניחה אותה כי הוא דורש יותר תשומת לב וברור שאני מבינה את זה אבל נפשית קשה לי עם זה ואז שחיפשתי מישהו שיבין אותי היא נתנה לי להרגיש עוד יותר אשמה 😢

אני יודעת שזה יעבור לי ואני מעריכה את אמא שלי מאוד ובלעדיה בכלל הייתי מאבדת את זה. היא נגעה בנקודה סופר רגישה אז התפרצתי

אם זה יעזור לך אני ממש מבינה אותך... אני עם תינוק בן חודש וילד בן שנתיים. התינוק יונק כל שעה וחצי ,שעתיים ורוב היום צורח מגזים...ורוצה רק ידיים. גם אני מרגישה שלא נותנת לו מספיק תשומת לב. תמיד מזכירה לעצמי שעוד חודשיים הקטן יגדל קצת והמצב ישתפר😉

אלה לגמרי אותו מצב. דווקא אני מנסה להנות מכל רגע רק בגלל שהם גדלים כל כך מהר. אבל הרגעים האלה שלמעלה הם הקשים ביותר. שנזכה לגדל אותם בנחת ומלא סבלנות 🙏🏻😉