שרון מיואשתת היי שרון אני ובעלי נשואים שנתיים לפני החתונה יצאנו כמעט שנה הכל היה טוב ויפה הוא היה הגבר המושלם מבחינת הכל היה מדבר בצורה יפה מכבדת דואג מראה אהבה עובד בעבודה מסודרת משקיע בקשר מתאמץ וכו.. אחרי שהתחתנו עברנו לגור ליד ההורים שלו ההורים שלי גרים במרחק של 45 דקות נסיעה בערך וההורים והאחים שלו כמה דקות ברגל מאיתנו .. יש לציין שאחרי החתונה יצא קצת האני האמיתי שלו שזה אומר פתאום מתעצבן מהר מרים את הקול והיה מדבר אלי כאילו אני חבר שלו מהשכונה עד שממש הייתי נפגעת ובוכה כל פעם הוא היה בא יושב איתי שעה מרגיע אותי מבקש סלילה ,הייתי סולחת לו וממשיכה רגיל הייתי יודעת שזה לא בא מכוונה רעה אחרי חצי שנה נכנסנו להריון מתוכנן אני זוכרת את עצמי יושבת לילות שלמים עם בטן קטנה עד ענקית בוכה שעות בגלל היחס שלו והדיבור שלו המזלזל שלאט לאט עם הזמן כבר לא מזיז לו מבחינתו הוא זורק מה שבאלו אני בוכה נרגעת ועובר לי וזה המשיך ככה גם אחרי הלידה ורק נהיה יוצר גרוע יש לציין שהוא מנסה לעזור לי כי אני כל פעם מעירה לו ומתעצבנת שהכל נופל עלי אז הוא עושה בלית ברירה אבל ביוזמתו הוא בחיים לא יעשה משהו ... והכל נופל עלי !!! פיטרו אותו חודש אחרי הלידה מהעבודה ומאז הוא מחפש את עצמו עובד חודש יושב בבית עובד שבוע יושב בבית וככה הוא איתי בבית חצי מה חופשת לידה במקום שבמילא הוא לא עובד שיהיה איתי ויעזור לי תמיד המשפחה שלו מסביב דואגת לו לסינגורים הרי הוא בבית ואין לו חיים ... כל יום אם זה אמא שלו אח שלו וכולי מתקשרים בוא תעזור לי בזה בוא תקח אותי לשם ממש נהג מונית שלהם ואני בחיים לא מבקשת מהם טובות אני כל דבר וסידורים שיש לי לוקחת את הילד איתי ולא משאירה אצל חמותי רק אם ממש אין לי ברירה אני יכולה לספור על האצבעות כמה פעמים בודדות הוא נשאר אצלה ואז היא אומרת אני שמרתי עליו כל היום ש תכלס היה אצלה כמה שעות שיצאתי לסידורים ולא לבית קפה עם חברה !!! בקיצור פעם הייתי מבקשת ממנו שישאר איתי ויעזור לי הוא היה מקשיב לי היה אכפת לו ממני .. היום אנחנו כל הזמן רבים גם ככה אחרי לידה ראשונה וגם כל היום ביחד בבית ובעיות מבחינת פרנסה שהוא יושב ככה בבית ואני לא עובדת כרגע ופשוט לא אכפת לו יש הרגשה שהוא מחפש כל היום לאיפה לברוח מהבית מהמטלות משהיגרה יש לציין שהוא יוצא לסידורים פה ושם ואני כל הזמן תקועה בבית בקיצור ניילס שלו נהיה מגעיל משפיל ופוגע מאוד וגם אמא שלו נהייתה מגעילה אחרי הלידה ורק מעירה לי הערות מעצבנות וחושבת שהיא יודעת הכל אין לי פה אף אחד לא חברים לא משפחה מרגישה כל כך לבד יש לציין שיצא לו כמה פעמים מהפה כמו חולת נפש את מטומטמת וכאלה השבוע רבנו פיצוצים ממש בחיים לא רבנו ככה אמרתי לן שאין לי כלום פה גם לא אותו כבר ואני עוברת להורים שלי אם הוא רוצה שיבוא אם לא אז בי אז הוא ענה לי בעצבים אז בואי התגרש נמאס לי כל היום לריב אולי אנחנו לא מתאימים הייתי ב ש ו ק הבן אדם היה חולה לי על התחת ומנסה לתת לו הכל מבחינה מינית גם שעייפה תמיד מדברת ומתייחסת יפה שאני מעירה לו הערות על הילד הוא תמיד עונה לי שיש לי רק תלונות נו ברור הם לא יודעים לקבל שום ביקורות מיואשת מאוד !!!!!!!!! לא יודעת מה לעשות כבר חושבת רק על הילד ...

יש לציין שעכשיו הייתי גמורה רציתי להיכנס לחדר למיטה הוא אמר לי בואי נראה קצת טלוויזיה אמרתי סבבה אני ישב איתו אין לנו זמן להיות ביחד הכנתי לשתינו שתיה והבאתי לנשנש לא עבר 5 דקות אח שלו התקשר אמר לו אני צריך אוצך ישר כמו כוסית טוב אני בא לא יודע להגיד לא למשפחה שלו פשוט קם והלך אני רותחת מעצבים נמאס לי כל היום לריב אני לא בן אדם כזה

אנונימית ממש כואב לשמוע מה שאת עוברתתת אבל אני רק יכולה לתת לך עצה קטנה .. לפעמים כשאישה בוכה בהתחלה הם מתרגשים אבל כשזה ניהיה על בסיס קבוע הם כבר מפתחים חוסר אכפתיות שאת בוכה כי זה כבר נהפך לשיגרה אצלם עד שכם יותר מזה הם גם ממשיכים לזלזל! ואני כותבת לך מניסיון! הייתי בעבר בקשר שדומה לזה מבחינת היחס! בקיצור הפתרון הוא שתנסי להתעלות על עצמך ולכ לבכות כל פעם כשהוא פוגע בך תשדרי חוזק(למרות שמבפנים זה שובר גומר ומרסק) בכל זאת בכל הכח תשלטי על הבכי אל תבכי מולו כי זה מחליש אותך מולו וגורם לו לזלזל בך יותר! אז כשהוא פוגע בך במקום לבכות תגיבי ככה: אל תבכי תראי לו שאת מזועזעת מההתנהגות שלו ותגידי לו שאת לא מעוניינת לדבר איתו עם צורת דיבור והתנהגות שכזו ובאמת תעמדי בזה (אני עשיתי את זה פעם ופתאום הוא לא הבין איך זה שאני חזקה ולא בוכה וזה מה שגרם לו לקרקר סביבי ולהתנצל ולחזור לדבר איתי) תזכרי שהבכי מחליש אותנו הרגשתי אפסס שהייתי בוכה ממנו והתפללתי לאלוקים שיסלק ממני את הקללה הזאת של בכי והיום באמת אני כבר לא בוכה בגלל אף גברררר שבעולם במיוחד בתור אמא לילדה אני חא אבזבז את הזמן על לבכות מטימטום של גבר אחר! תשדרי חוזק זה רק מה שיקפל אותוו!! בהצלחה מאמי!

מסכימה עם נעמה ממש...אל תראי שאת מתרסקת בגללו תשדרי חוזק!!!! הוא עוד ירוץ אחרייך...אבל הייתי מציעה לך להתייעץ עם אדם מקצועי שינחה אותך❤

אנונימית יקרה את מתארת סיטואציה ממש לא פשוטה, מה שאת עוברת באמת קשה. גם לידה ראשונה וגם פיטורים הן חוויות שמהוות אתגר גדול בכל זוגיות כך שעוברים את שתיהן יחד ועוד בזמן שהקשר ביניכם לא חזק מספיק זה בהחלט מספיק כדי לשבור זוגיות. ההתחלה שלכם נשמעת ממש טובה, נעימה והדדית. נסי לבחון מה היה שם ולהתנהג כמו בתחילת הקשר הבעי תמיכה וסקרנות כלפיו. נסי להבין מה עובר עליו, מה הוא צריך,מה את יכולה לתת לו כי נשמע שהוא במקום מאד נמוך בחייו כרגע, הוא איבד חלק חשוב ממרכיב הזהות שלו הוא מבולבל לגבי המקום שלו בעולם ויכול להיות שדרכי ההתמודדות שלו הם להפנות כעס כלפיך, להתעלם מהבעיה, להתרחק, לברוח למשפחת המוצא שלו. אני יודעת שמה שאני מבקשת לא פשוט. השאלה אם את יכולה למצוא בתוכך את הכוחות לסלוח לו ולרצות לשנות. הכלים שיש בידכם כרגע הובילו אתכם למצב הזה, אולי הזמן לחשוב על ללמוד כלים אחרים, להשתמש בדרכים אחרות. בזוגיות לפעמים זו שחזקה כרגע יכולה לקחת על עצמה להוביל מהלך של שינוי שיביא את הזוגיות שלכם למקום בריא ויציב יותר. השאלה אם הקשר ביניכם מספיק חשוב לך כדי שתשימי רגע את האגו בצד ותנסי לראות אותו. כאשר תהיי קשובה לצרכים שלו, תנסי להבין את הצד שלו, בלי ביקורת ושיפוטיות יש סיכוי גדול שהוא יוריד את המגננות שלו ותוכלו לדבר על הכל בצורה מקרבת שתוביל לשיפור וצמיחה של מערכת היחסים במקום לריחוק והרס. האם את מוכנה לעשות את הצעד החשוב הזה?