אני בוכה קשה לי להיות אמא איך מתמודדים

נושמים עמוק, מבינים שיש אנשים שאין להם והיו נותנים הכל כדי להיות במקומנו, וזוכרים שאנחנו עדיין הורמונליות וזה בסדר להתפרק.

מתי ילדת?

לפני חודשיים

אנונימית את בתקופה קשה.. אני גם חווייתי את זה, בגיל 4-5 חודשים זה באמת משתפר!

אכן לבכות. חשוב לתת ביטוי לקושי. לא להדחיק . ולא לשים חיוך מזויף שהכל בסדר. תדברי לעצמך מה את מרגישה בדיוק בלי לפחד מהרגש הקשה ביותר שיבוא לך. רגשות הולכים כמו שהם באים. תני להם להיות שם.

מותר לך לבכות,שה לא דבר רע,אבל למה את אומרת קשה לך להיות אמא?את גל הזמן לבד עם התינוק?

זה בסדר ,זה מאוד קשה במיוחד אם זה ילד ראשון יכולה להגיד לך שאם הזמן זה יעבור ויהיה לך הרבה יותר כיף אם יש לך אופציה לעזרה תבקשי זה עוזר מאוד

אני לא נהנית מהילד אם הוא בוכה אני מכריחה את עצמי לקום.. רק רוצה שישן עוד ועוד.. רק חושבת איך לצאת לדבר עם חברה או לראות סדרה... אני כן רוב היום לבד. בעלי לא אדם תומך אם אני אספר לו על הקושי שלי הוא בעצמו יתקוף אותי. אתמול שיתפתי אותו ואז אמר לי את מכבידה עליי ושהוא צריך להיות מפוקס בעבודה שלו . אמר לי לכי תדברי עם חברה על זה.

אם הוא לא יכול לעזור לך במהלך השבוע לפחות שיעזור לך בסופ"ש, החלטה להביא ילד הייתה משותפת את לא צריכה להעמיס הכל על עצמך שיעזור לך במה שהוא יכול.ותבקשי עזה מאמא שלך או חמתך

משהו צריך לנער קצת את בעלך.. הייתי ממליצה לדבר עם חברה/אמא משהי שעברה לידה בעצמה.. זה נורמלי המאזן הורמונים שלך חוזר לעצמו וזה מתבטא בביבי בלוז.. את צריכה לצאת קצת מהבית ולהתאוורר ואם אפשר בלי הילד.. אם את מרגישה שסה כבד עלייך מידי התחושות כדי שתפני לרופאת המשפחה שלך/טיפת חלב או לאיש מקצוע ישירות.. מאוד מקובל שיש דיכאון אחרי לידה והמון חוות את זה..

עזרה ! עזרה! ושוב עזרה! ולצאת החוצה כמה שיותר לבלות ולהנות זה קשה אבל אפשרי ! עדיף לשלם לעזרה ולהישאר שפויים...

מאמוש ממה שאת מתארת זה נראה כמו דיכאון,אני מציעה לך ללכת לקבל עזרה בקופת חולים שלך,זה יעזור לך מאוד,זה קורה כמעט לכל אישה אחרי לידה גם לי היה דיכאון קצת שונה אומנם אבל גם דיכאון ותא ביקשתי עזרה וההתמודדות הייתה נוראית ,אפילו דיברתי שטויות שאני מאוד מתחרטת היום.

אנונימית יקרה ליבי איתך. גם אני בחודשים הראשונים קרסתי בטירוף לא הבנתי מה בכלל נפל עליי התינוק שלי רק בכה כל הזמן ולי היו אפס שעות שינה הרגשתי שהכל מתמוטט עלי לא הצלחתי לעשות כלום חוץ מלהאכיל אותו להחליף לו ולטפל בו בקושי היה לי זמן לעצמי ולבעל שלי. זו תקופה קשה אבל כולם עוברים אותה מבטיחה לך. עצה שלי תיקחי כמה שיותר עזרה, אמא, אחות, חמות, דודה, גיסה. בייביסיטר לא משנה מה וקחי זמן לטיפול בעצמך תתפנקי, תצאי לכמה שעות תתקלחי ותטפחי את עצמך זה הכי הכי חשוב לפני הכל כי אם תהיי שמחה ומאושרת את תהיי אמא טובה יותר לילד שלך כי הוא מרגיש את זה. ולגבי בעלך הוא זקוק לנעירה לא קטנה כי את ממש לא לבד בזה את לא היחידה שהביאה ילד לעולם הוא השותף המלא שלך בזה ובלי שטויות וחרטות שרק אמהות צריכות לטפל בילד והאבא צריך להתעסק בדברים אחרים. זה מרתיח ברמות תעשה את אישתך מאושרת בכך שתעזור לה כך ייטב לה ולך ולכולם ברגע שיש שותפות הדדית הכל הולך קל יותר. זה הסוד! והכל יהיה בסדר החודשים הקשים יעברו והוא יגדל והאהבה תגדל לה כרגע הוא עדיין עובר שזקוק להמון חום ואהבה הוא יצא מהבטן לא מזמן והוא רק יושן ואוכל וזה מתיש אבל זה עובר ומשתנה.❤️❤️❤️❤️

חודשיים אחרי לידה את עדיין בתופעות של הורמונים . עייפות. תשישות. הדבר שהכי חשוב הוא לדאוג לגוף שלך לאכול טוב לשתות המון ולנוח כשהגוף שלך יתחזק וירגיש מאוזן אז הנפש תהיה שמחה נינוחה ורגועה גוף ונפש זה תלוי בזה

ואם בעלך לא כלי להקשיב לך תשחררי ממנו הוא כנראה גם עייף ועמוס (למרות שהתגובה שלו מבאסת כי הוא הבן זוג שלך) אבל נגיד והוא עייף תשתפי אדם קרוב לך שרוצה בטובתך באמת ויהיה אוזן קשבת לעזור לצחוק לתמוך ולראות הכל באור אחר