סיפור הלידה שלי.. אז ככה: לידה שלישית אחרי 4 וחצי שנים ,כולי מלאת חששות ופחדים מאיל אעבור את הלידה הזו המשוער היה 10.3 , ב6.3 אחרי שמספר ימים הייתי עם צירים לא סדירים כואבים החלטתי לנסוע למיון להיבדק כי הכאבים הרגישו בלתי נסבלים,הגעתי למוניטור עם צירים סדירים ויפים פתיחה סמ וחצי ומחיקה 80 , הרופא אמר שנחכה יומיים עד יום ראשון למשוער ואז נעשה זירוז עם סטריפינג אם לא יתחיל לבד, ככה העברתי 2 לילות של צירים כואבים שהמשיכו להיות סדירים אבל לא הצטופפו ולא התגברו, היה קשה ,ב9.3 ב11 בערב אימא שלי נסעה הביתה ואני אמרתי אתקלח ואעלה לישון , סידרתי וניקיתח את הבית והפעלתי דוד ב12 בלילה התחלתי להרגיש שהכאב נהיה כואב וחד יותר וצפוף יותר, כל שנייה הלכתי לפיפי הרגשתי לחץ בבטן תחתונה וכאב חד , התחלתי לתזמן והם אכן היו נראים רציניים מאד , בכל ציר התנועעתי התהלכתי בבית ובעלי במשמרת לילה , ב1 בלילה באחד מהפיפי שהלכתי לפיפי תוך כדי הצירים יצא הפקק הרירי! לראשונה בחיי ראיתי אותו בדיוק כפי שמתואר : הפרשה דמית חומה עם ריר, לאחר מכן כל פיפי היה מלווה עם ההפרשה שנהייתה כבר דמית יותר, והצירים נהיו חדים וארוכים יותר , ב1 וחצי התקשרתי לבעלי שיגיע כי נראה לי שאנחנו יולדים , משכתי עד 2 בלילה כשהגיע , נכנסת למקלחת והמים קפואים ,המתג של הדוד נשרף , אז שטפתי את עצמי וחפפתי את השיער התאפרתי קצת התגלחתי חח בקיצור כאילו יוצאת לדייט , בעלי הגיע השארנו את הקטנים לישון בבית ונסענו למיון , בשעה 2 וחצי בבדיקה במיון יולדות: פתיחה 5 ראש ממש למטה ב0 והצירים נעלמו! אין צירים במוניטור! רק כואב מידי פעם , הערכת משקל 3300 עולים לחדר לידה מיילדת מקסימה ורגועה מקבלת אותי שוב מרגישה שיוצא לי פיפי והכאב חד ואין צירים רציניים במוניטור ואני מבקשת כדור להתנועע עליו, מביאים לי אני יושבת על הפיזיו וקופצת תוך כדי כאב ומרגישה כל הזמן פיפי עושה פיפי והכאב מתגבר , לפתע האטות בדופק והמיילדת בודקת פתיחה 7 ומשם זהו זה נתקע , מישהי בחדר לידה קרוב לא מפסיקה לצרוח ולהלחיץ אותי אני גם ככה חוששת ופוחדת מהלידה הכאבים כואבים הזמן לא עובר נראה כמו נצח אני צורחת כועסת שכואב לי והמיילדת דורשת שלא אקום מהמיטה כי לא נראה טוב הדופק של העובר ומציעה לפקוע מים אומרת שזה ייקדם אבל אני מפחדת פחד מוות מהצירים שלא יהיו כואבים יותר איך שהיא יוצאת מהחדר אני בורחת מהמיטה ומקפצת בחדר מכאב , היא חוזרת שוב בגלל האטות בדופק רואה אותי על הכדור ומתעצבנת עליי מציעה אפידורל אני מסכימה היא מחברת לי נוזלים ומביאה לי טפסים לחתום אני צורחת עליה שוב שכואב לי שזה בלתי נסבל היא אומרת לי שאני אמתין תכף היא תקרא למרדים אבל בינתיים מגבירה את הנוזלים כי לא אוכל לקבל את האפידורל כל עוד לא הסתיימה השקית , בודקת פתיחה הפתיחה די אותו הדבר אומרת שנפער לכ8 סמ אבל אין הרבה התקדמות ומציעה שוב לפקוע מים ופתאום מרגישה שמטפטף פיפי !!

המשך: הפיפי זה ירידת מים , היא שוב מציעה לפקוע שיירדו כל המים ואני מסרבת והיא הולכת עם הוראה ברורה שאסור לי לקום ולוקחת לי את הכדור פיזיו שלא אקום ! ואני צועקת על בעלי שעייף כמו זומבי שכואב לי , ותוך כדי מתכתבת עם הבנות מהקבוצה שלנו של משוערות מרץ והם מקסימות שכאלה מעודדות ותומכות בי , אני מתחילה לבכות , קמה שוב מהמיטה כואב לי והמיילדת שוב מגיעה בגלל האטות הדופק ואומרת לי שאסור לי לקום בודקת שוב פתיחה פתיחה 8 אין שינוי והראש ממש למטה ומציעה לי לפקוע מים שוב ואני מסרבת , ככה עוברת עוד חצי שעה שאני לוחצת לה על הזמזם על שתי דק שתגיע אני צורחת ממש בוכה ושתביא אפידורללל היא אומרת שתכף המרדים יגיע , אני צועקת עליה על בעלי ואני אומרת לה שלא יכול להיות שזה לא מתקדם !! השעה כבר 5 וחצי בבוקר אני כאובה בוכה חסרת אונים מתחילה להתפלל לרעוד הכל רועד אצלי היא כבר ריחמה עליי כנראה ובעלי חסר אונים לא ידע איך לעזור לי , אני רצה בחדר מכאב , והיא אומרת לי לעלות למיטה , בצרחות עליתי בוכה היא בודקת אומרת שהפתיחה עדיין אותו הדבר והדופק לא נראה טוב , אומרת לי שהיא פוקעת את המים , כבר הסכמתי אמרתי לעצמי יותר גרוע מזה לא יהיה , השקית נוזלים תכף מסתיימת והמרדים לא מגיע היא פוקעת ומגלה שאין כמעט מים, רק טיפטפה שארית מים וזהו, הסתבר כל הפיפי שכביכול עשיתי עוד מהבית זה היה מי שפיר!!! ובגלל זה כבר בפתיחה 5 כשהגעתי למיון הראש היה ממש בספינה 0 ! באותו רגע בא לי ציר כואב וחד אחרי שהיא פקעה את השק והתחרפנתי מהכאב התפרעתי בחדר והיא הורתה לי לשכב ושהיא כבר באה , היא הלכה לכיוון הדלת ולא עברו 5 שניות צעקתי לה שאני לא יכולה יותר שיש לי לחץ והתחלתי ללחוץ תוך כדי עמידה אני לוחצת ומרגישה הקלה בכאב ורק לחץ אני לוחצת שוב ושוב בעמידה וכיף לי חח פתאום חזרה לי השפיות והיא נלחצה כשראתה אותי ככה השכיבה אותי מהר על המיטה מסתכלת ואומרת לי הראש פה הראש בחוץ !!!! היא לא הספיקה אפילו לארגן הכל רק פתחה לי את המעמד לרגליים ,בעלי פתח לה את הציוד ונתן לה שמן שקדים ובא להחזיק לי ביד היא שפכה מהר ואני לוחצת לחיצה ארוכה בעלי לימיני מחזיק לי ביד שרף לי ולחץץץץץ כואב ו הראש יצא לגמרי היא אומרת לי זהו אל תלחצי שנייה עצרתי ואז היא אמרה לי לתת עוד לחיצה ארוכה נתתי עוד לחיצה עם נשימה והרגשתי את הכתפיים הידיים הרגליים שלו והופ הוא אצלי על הבטן ! מדהים מדהים איזו הקלה ב5:40 הוא נולד קטנטן ומתוקי ושמו אליאן ללא חתך או תפירה לקח בדיוק 5 דקות מרגע שהיא פקעה את השק ויצאו המים לגמרי,המשקל שלו היה 3.490 אבל אחרי שעה שקלו שוב והוא שקל 3.330 ואמרו לי שזה המשקל הנכון בקיצור שווה הכל אושר אמיתי!! הלידה הזו הייתה לא קלה עבורי מבחינת רמת הכאב , שתי הלידות הקודמות שלי היו יותר נסבלות ברמת הכאב ואפילו לא חשבתי לקבל אפידורל , אבל הפעם זה היה הדבר היחיד שרציתי , המיילדת שלי הייתה מקצועית והודיתי לה אחרי זה על כך שסבלה את הצעקות שלי עליה והייתה סבלנית , מאחלת לכולכן לידה קלה בידיים מלאות , ובעזרת השם פרי בטן לכל החפצה בכך ! אני פה לכל דבר ❤️

בשעה טובה תגדלו אותו בנחת 💕💕💕

ואיי לנה בשעה טובה ...הם מרגיעים את כל הלחץ כאשר רואים אותם פשוט קסם ה'..בשעה טובה והמון נחת😋😋😋

יואוווו לנה מצמררר!!!בשעה טובה והמון מזל טוב!!!!

ואוו כל הכבוד לך מזל טוב. 🎉🎉🎉😘😘😘

אמאלה איזה מרגש הרכשתי תכאב שלך תול כדי קריאה הרבה נחת, בריאות ואושר מזל טוב!!!

וואו מדהימה!! מזל טוב ובשעה טובה!

וואו מהממת איזה לידה..המון מזל טוב מאמי..ותגדלי את הנסיך בנחת אושר ואהבה💟😘

מזל טוב אלופה !!

מזל טוב, גיבורהההה!!

תודה אהובות בקרוב אצל כולכן 💋

ברוך השם כן ילדתי 2 לידות בעבר ולא סבלתי ככה אפילו בעלי אמר לי