לא יודעת מה לעשות כבררר. עצות בבקשה אני עובדת בבית דפוס במחלקת היצור וממש קשה לי. מצד אחד מאוד אהבתי ואוהבת את העבודה שלי, מצד שני היא קשה פיזית. אני כל הזמן צריכה להתכופף ולהרים דברים, כבר לא ממש יכולה להתכופף למטה אז עןשה סקווטים וכבר נתפסו לי השרירים ברגליים ובתחת. חוזרת הביתה עם כאבי גב ופשוט יןשבת ולא מסוגלת לזוז,עד הבוקר הבא. ולמזלי הבן זוג שלי לא נותן לי לעשות כלום בבית. בעבודה יש איתי רק גברים שלא נראה שמבינים שאני קצת מוגבלת ולא יכולה לבקש כל שניה עזרה כי זה התפקיד שלי ואם אני לא יכולה לעשות אותו אז אין לי מה לעשות שם.. אני מבקשת עזרה בדברים הגדולים ממש שלא יכולה בכלל להרים אבל זה מעיק התלותיות הזאת.. לא יודעת מה לעשות. איו מי שיחליף אותי חוץ מהבוס ורק אני יודעת את העבודה. כרגע שבוע 25 ויש לי לסחוב עד סוף יוני וסומכים עליי שם. אין לי מושגגג איך אשרוד. מה לעזאזל עושים??? כל יום נהיה יותר ויותר קשה.

מהרגע שהודעת להם שאת בהיריון אסור להם לחייב אותך לעבוד עבודה פיזית שאת לא מסוגלת.. ובטח מעל חודש 5 לא יכולים לחייב אותך לעשות שעות נוספות ומשמרות ערב ולילה וסופשים... יותר מכך, אסור להם לפתר אותך בשום פנים ואופן והם צריכים לדאוג לך למשרה חלופית, משרדית, בטוח לא פיזית עם מאמץ... ואם אין להם משרה כזו אז ממה שידוע לי את נשארת בבית והם דואגים לשלם לך כסף (שכחתי איך קוראים לזה בשפה המקצועית)

אל תסכני את עצמך או את התינוק שלך בשביל שום עבודה שבעולם..... כמה שאת אוהבת את העבודה שלך זה לא שווה את זה! ויש קבוצות בפייסבוק של זכויות עובדים של נשים בהיריון, תנסי לשאול ותקבלי עצות ממש טובות יש שם קבוצות עם מומחים ועונים ממש דברים מועילים

ממש תודה על התשובות והתמיכה💕 אני באמת צריכה לדבר איתם על זה. פשוט יש לי כזה מצפון ולא נעים לי.. ולא בא לי להיות מהמפונקות אבל זה כבר הופך למצבים מלחיצים..

אולגה את יודעת אם הם מחוייבים לתת לי משרה חלופית? או שזה לפי מה שבא להם?