על חברות ובדידות אין לי מושג אם זה המקום המתאים לשפוך את הלב...אבל אנסה בכל זאת . אני בת 24. יש לי קטנצ'יק בן 10 חודשים ואני בהריון שני (חודש רביעי). יש לציין שמבין כל החברות שלי אני היחידה שהמצב הנוכחי- היחידה שחיה עם בן זוג בדירה משלהם, היחידה שנשואה וגם היחיד שאמא. מאז שילדתי אני מרגישה פשוט בודדה. נשארה לי אולי חברה אחת שבאמת השתדלה לשמור איתי על קשר כמו לפני כן , וגם זה הולך ונעלם. כל החברות שלי עסוקות בעבודה, לימודים ובבן הזוג- ובזמן הזה אני בבית עם תינוק די עסוקה בו. ורק בו. כשהן יוצאות ונפגשות, בפעמים שאני מוזמנת, לא מעט פעמים אני מוצאת את עצמי מוותרת בגלל השעה המאוחרת (אני בשעות האלה כבר גמורה וכמו זומבי) או כי המצב הכלכלי שלי שונה היום מפעם והיום לשבת לבירה או ללכת לאכול סושי מרגיש לי כמו מותרת ובא על חשבון הבית והמשפחה שלי. אני לא מאשימה, זה נראה לי נורא מובן שכל אחת מהן עסוקה בחייה ובעיסוקים שלה- בדיוק כמוני, ועדיין אני מוצאת את עצמי לא מעט מהזמן מרגישה פשוט ...לבד. מתגעגעת לחברה ולבילוי של בנות ולקצת תשומת לב של בנות שהיו קרובות אליי. כשאני מנסה לשתף בעל או אמא זה בעיקר מסתכם ב"תצאי ותחפשי מקומות שאימהות נפגשות עם ילדים וככה תכירי חברות חדשות"...אבל זה מרגיש לי נורא מורכב, לא יודעת אפילו למה. אני לא יודעת מה אני מצפה שתגידו אפילו... אולי סתם הזדהות יכולה לעזור. בכל מקרה תודה למי שקראה עד כאן, פשוט על ההקשבה.

מזדהה איתך כל כך אין לי מה להגיד זה קשה מאוד גם בשבילי

מבינה אותך כל כך גם אני נשארתי לבד בלי חברות בכלל ואני רק בת 20 אז החברות שלי בכלל בעולם אחר

גם אצלנו בחבר'ה אני היחידה עם ילדה אבל אני קובעת איתן למקומות שאני יכולה לצאת עם הבייבי כמו קניון או לפארק אבל לצאת ולבלות איתן בבר וכאלה לא יצא לי ואני גם לא מתכננת. חשוב גם שאתן תיהיו בקשר ולא תיהיו שקועות בבית ובמשפחה המשפחה מחכה לכם תמיד!

גם אני באותו המצב 😥

מזדהה עם כל מילה גם חברות לא נשואות וללא ילדים שחיות בעולם אחר כבר לגמרי משלי באסה..

ניסיתן אתן לקבוע איתן

?

אולי נעשה כאן חבורת הפורטי?🤣

הקטע הוא... שהן נמצאות עכשיו בשיא חייהן יוצאות מבלות בשיא הטיול שלהן בעולם.. ואת נמצאת במקום אחר שונה לחלוטין של קניות לקראת הלידה, התמודדות עם הבעל, עם קניית דירה ...

במקרה שלי אין לי עם מי לקבוע עם חברה אחת בעלי לא רוצה שאדבר בגלל סיבות מוצדקות השניה עברה לאמריקה השלישית מתכחשת לקיומיי ואלילו הודעות של מה שלומך מתוך נימוס אני לא מקבלת...

תגידי תודה, אני אוויר. נזכרים בי רק שיש יום הולדת ומעבר לזה כלום. לא ראיתי אותם חצי שנה וכשראיתי אותם זה כשהם הזמינו אותי ליום הולדת שלהם.

אני מבינה אותך לחלוטין, אבל כן חשוב שלא תסתכלי על יציאות למסעדה או מקום אחר כמותרות. בסופו של דבר בשביל לתפקד ולהיות מאושרת את צריכה גם זמן לעצמך ומדי פעם כדאי לך להרשות לעצמך וככה תרוויחי גם את החברות שלך וגם קצת אוויר לנשימה..

בנות כמה אתן

מסכימה מאוד עם אנונימית. אל תחכו להודעות מהן כי אין לדעת אולי הן מחכות ממכן להודעה ולא נעים להן לשלןח כי אולי אתן עסוקות עם הבעל והילדים אז תשלחי, תנסו.

אני בת 24

אני מרגישה כבר שרגשית יש בנינו כזה פער שכל פעם שמגיעה הודעה, לא משנה מאיזה צד, זה מרגיש כבר חצי מאולץ

גם אני התחתנתי ממש מוקדם, כרגע אני בהריון רביעי והחברות הטובות שלי רק עכשיו בהריון/מתחתנות. אנחנו משתדלות להפגש פעם בחודש המקרה הטוב כי באמת כולן עסוקות, לרוב זה בבית קפה קרוב או אצלי בבית כדי לחסוך בייביסיטר. הן חברות טובות וקשה למצוא כאלה. אני חושבת שלא צריך לשמור על קשר בכוח, ובאמת ממליצה לך למצוא חברות שהסטטוס שלכן דומה כדי שיהיה שיח משותף.. או שתשתפי את החברות שלך במצב ואולי הן יתחשבו... בהריון הקודם הייתי חברה בקבוצת וואטסאפ של המשוער והן היו מקסימות, היינו מדברות המון וגם נפגשנו. גם זו אופציה. אבל- בשורה התחתונה- החבר הכי טוב שלי זה בעלי, והבילוי הכי מהנה שלי זה להיות עם הילדים והמשפחה בכלל.. אני לא קיטשית אבל זו עובדה 😊 מאיפה את בארץ? אולי אוכל לעזור

בעלי היום חד משמעית הוא החבר הכי טוב שלי ואני מאושרת ושמחה במה שיש לי מאוד אבל המציאות היא שרוב היום הוא עובד ואני את מרבית היום שלי מבלה לבד או עם אמא שלי המקסימה. אני מחולון

אין קשר לבעל.. חברות זה חברות והבילוי הוא שונה. זה קשה להיות בבית ולטפל בילד לבד רוב הזמן. אני יכולה לספר לך שחברה שלי התחתנה והביאה ילד בגיל 22, כל שאר החברות היו בעולם אחר.. טיילנו, למדנו, בילינו ובהתחלה לא היה קל לשמור איתה על קשר והיא די התנתקה בהתחלה. בסוך מצאנו את המכנה המשותף, היא הייתה מגיעה לפעמים שהיינו יוצאות ומזמינה אותנו אליה.. היום (אנחנו כבר בנות 27) כולנו באותו הסטטוס נשואות עם ילדים והקשר של החברות חזק מתמיד

אני מרגישה שעד שהם יתחתנו יקח נצח😥

מזדהה איתך לגמרי.. אני גם בת 24 עם תינוקת.. יש לי חברות שעוד לא סיימו את הטיול אחרי צבא חח.. גם אני כבר בקושי נפגשת איתן ובקושי מוזמנת..

אני גם לומדת עדיין בשנה האחרונה של התואר.. ופתאום בשנה כל החברןת שלי התחילו ללמוד אז כולן עסוקות.. אפילו לבוא אלי אחרי הלידה לקח זמן.. אבל יש לי את הפיצייתתת שליייי... ואין מאושרת ממני שאני איתה...😍😍😍

כנל.. מרגישה שאיבדתי חיי חברה לחלוטין.. עד 7 וחצי בערב עסוקה עם הילדים.שניה אחריהם אני במיטה ישנה גמורה.. מה אגיד לך, לא פשוט כלל ...

זה בטח נשמע מרושע בטירוף, אבל זה מנחם לדעת שאני לא היחידה שמרגישה ככה ושכנראה זה נורא טבעי במיוחד לאלו שחוות את האימהות לפני שאר החבר'ה. תודה לכן 💗

הדס אנחנו צריכות לעשות באמת חבורת פורטי 🤣 אולי אפילו בנות מאותו איזור, אני אשמח להכיר חברות חדשות כמוני באותו ראש של אמא עם קטנטנים :) ומאמי אל תתבאסי, מי שבאמת חברה שלך גם אם אין לה עדיין ילדים תהיה איצך בקשר, חלילה לא שופטת אותן, מביאה דוגמה אישית יש לי חברות טובות עם ילדים, וגם חברה מאוד קרובה שאין לה ילדים עדיין והיא סטודנטית. ובחיים אנחנו לא נתרחק היא כמו אחות. אלה שנשארות תמיד הן אלה ששווה לשמור איתן את הקשר הזה. ותמיד כיף להכיר גם חברות חדשות :) למה לא? במיוחד אם הן גם אימהות ויש לכן על מה לפטפט. יש לך גם כל כך הרבה אושר ה' אוהב אותך, ברוך השם ילד שני בדרך, בן זוג אוהב, משפחה, דירה, הכל יהיה בסדר אהובה אל תדאגי! זה בסדר להרגיש ככה וזה יעבור, הכל ייסתדר. גם ההורמונים משפיעים, ועוד מעט יהיה יותר קל. תעשי דברים שאת אוהבת, אל תהיי לבד, תנסי כמה שיותר להיות עם אנשים קרובים אלייך, תלכי לפעילויות לנשים בהריון ועם ילדים, תעשי כיף. השאר ייסתדר. ואם משהו אנחנו תמיד כאן 🤗😘😘

איזו תגובה מחזקת...תודה איזבלה !!!!! מכל הלב 😘

בכיףף😘😘

נועה,אם יעודד אותך לדעת אני מרגישה כמוך- אפילו שהחברות הטובות של באותו שלב בחיים- כלומר הרוב התחתנו והביאו ילד/ה ממש לאחרונה, כמוני. וזה לא עוזר, הקשר מידלדל ברמות עצובות, כי כל אחת עסוקה בבייבי הקטן שלה 24/7 וכשהוא קצת רגוע או עש בייביסיטר כולן מעדיפות לישון קצת או לבלות עם הבן זוג. זה פשוט שלב כזה בחיים, אני מאמינה דתוך כמה חודשים הקטנטנים יגדלו קצת ילכו למעון ופחות נצטרך להיות איתם כל היום. אני מאמינה שבקרוב גם חברות של יביאו ילדים כי זה הגיל בד"כ... ואז יהיו לכן יותר נושאי שיחה משותפים. את עובדת? אם כן, ברגע שתגמר החופשת לידה תנצלי את מקום העבודה כהזדמנות להתחברת☺ תשקיעי בזה ותנסי לצאת איתן בערב מידי פעם גם אם זה יקר ואת עייפה. זה שווה את זה. את יכולה לנסות להציע מקומות זולים יותר... ואת לא לבד, תינוקות קטנים הרבה פעמים שואבים את האמהות כככה שתחושת בדידות די שכיחה בשלב הזה. מבטיחה לך שיעבור בסוף😘