פוסט פריקה על הנקה... למה לעזאזל זה כל כך קשה?? אני מתוסכלת ומיואשת בטירוף! יש לי ימים כל כך קשים של בכי שנובעים נטו מההנקה! אני נלחמת על ההנקה בטירוף וסובלת מכאבים שאין לתאר ברמה שנעתקת נשמתי בכל פעם שהילדה יונקת... אני משלבת עם זה תמל כי מרגישה שהיא לא שובעת והאוכל הזה רק עושה בלאגן! רופא גסטרו כבר החליף כמה פעמים את האוכל ועכשיו חושב שהילדה אלרגית לחלב ונותן נוטרמיגן... כבר 6 ימים אני נותנת לה את האוכל הזה... בערך 3 פעמים ביום בקבוק של 60 סיסי ומשלימה בהנקה או להפך - מתחילה בהנקה ומשלימה לבקבוק בשאיפה להגיע בסופו של דבר להנקה מלאה! חלום שלי! בחיים לא דמיינתי שהחלומות שלי יהיו להצליח להניק... אני מרגישה שהכל חסום... מה לא ניסיתי? כבר 7 יועצות, עכשיו על כדורי חילבה, שותה מלא מים, אוכלת ועדיין... למה אין חלב??? תמיד הייתי בטוחה שאני אניק, זה היה ברור עבורי, אבל מעולם לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה! אני רוצה לתת לבת שלי את הטוב ביותר ואני מרגישה שהטוב ביותר עבורה זה החלב שלי... שואבת שואבת שואבת, מניקה סביב השעון ומרגישה שאין חלב. בשאיבה בקושי יוצא 20 סיסי משני השדיים... מנסה לחבר את הילדה בצורה שלא תכאיב וזה מתיש אותי כי היא לא מתחברת כמו שצריך ואז שתינו מתענות... משחה לא עוזרת לי... החזה שלי פצוע ברמה שאפילו המים במקלחת מכאיבים... היום כשהיא התחברה לשד פשוט נעצרה לי הנשימה מרוב כאב וירדו לי דמעות באופן לא נשלט! הילדה כמעט בת חודשיים ואני מרגישה שאני מניקה כבר נצח... מרגישה שעשיתי הכל... בדרך להרים ידיים ולוותר על כל העניין אבל לא מסוגלת... מתי זה משתפר? למה ההנקה לא מתבססת?? יכול להיות שאני מהאחוזים הבודדים של הנשים שפשוט אין להן חלב?? אני מותשת, מיואשת, לא יוצאת לשום מקום... לרופאת נשים עוד לא הלכתי וכבר עברו חודשיים... אוף... בבקשה למי שמנוסה, תגידו שזה משתפר... גם ההנקה וגם הכאב הזה הלא נתפס... אני עומדת לצאת מדעתי...

נשמה, לדעתי את צריכה בעיקר להוריד לחץ מעצמך... כשלחוצים וכואבים לחלב קשה יותר לזרום, אם קשה לך להניק זה גורם לזה שיהיה לה יותר קשה לינוק ואז שוב לך יותר קשה וחוזר חלילה... זה בעצם גלגל, את צריכה באופן מודע לצאת מהמעגל הזה.. תנסי כשאת מניקה 1. לנשום עמוק לפני שאת נותנת לה להתחבר 2. להגיד לעצמך שאת יודעת את כל מה שצריך בשביל להניק נכון 3. שהבת שלך מסוגלת ויודעת לינוק (כי תכלס הם נולדים עם הידע הזה..) 4. לתת לה להתחבר וכשכואב לקחת עוד נשימה ולחשוב שזה עוד מעט יעבור 5. להסתכל עליה ולחשוב איזה תינוקת מדהימה יש לי, ללטף לה את הפנים, לשיר לה משהו, שירגיע אותך ואותה 6. לאכול איזה שוקולד כדי שיהיה לך כיף 7. לתת לה לאכול כמה שהיא רוצה וכמובן לטפל בפטמות עם כל האופציות האפשריות.. ועוד משהו אחרון, אני מבינה את הרצון להניק (במיוחד כשלא מסתדרים דברים עם התמל) אבל לא צריך להתאבד על זה.. השפיות שלך גם חשובה..... בא לי לבוא לתת לך חיבוק עכשיו..

הכאב בסוף עובר. לא תאמיני... היה לי בול כמוך כאב לי המים במקלחת... זה פשוט הפטמות שנורא רגישות בהתחלה וגם הרבה בגלל ההורמונים. בסוף הגוף מתרגל.

בילדה הראשונה היא נולדה קטנה, אז היא התחברה לא טוב ופצעה אותי, ואז עם הכאבים של התפרים וזה שהייתי צריכה להניק אותה כל שעתיים במשך שעה (כי היא הייתה ממש פיצית) היה לי קשה כל כך שפעם אחת היא הייתה רעבה ובאתי להניק אותה והיא תפסה לא טוב וכאב לי ממש, ניתקתי אותה מיד לפני שתכאיב לי יותר, ואז רציתי לחבר שוב אבל כאב לי כל כך ששוב לא הסתדר וכמעט בכיתי ואז אמא שלי (היינו אצלם בבית) באה ופשוט לקחה אותה והתינוקת בוכה כי היא רוצה לאכול, אז אמרתי לה מה את עושה? והיא אמרה לי "אני לא נותנת לך אותה עד שאת לא נרגעת" פשוט ככה.. והתחלתי לבכות, ואמרתי לה עם דמעות "אבל היא רעבה, תני לי אותה שאני אאכיל אותה" והיא "לא, קודם תרגעי" ובעלי עומד ולא עושה כלום ואז היא אומרת לי "אם את לא נרגעת אני אתן לה מטרנה, לא חייבים להניק" לקח לי כמה דקות להתאפס ולהירגע, אבל זה עבד... ואז פשוט הנקתי אותה והיה בסדר (כמובן שעדיין כאב... אבל לא כמו שהיה קורה אם היא לא הייתה עוצרת אותי..) וואו, חפרתי! מה שרציתי להגיד בכל הסיפור החופר הזה, זה שבאמת קשה בהתחלה אני אפילו לא זוכרת כמה זמן היה לי קשה עם ההנקה.. אבל בסוף זה מסתדר.. וכשמרגישים שמתחילים לאבד את זה אז צריך שמישהו יעצור את זה, ויאפס אותך.. ואם אין לך מישהו זמין שיעשה את זה בשבילך, אז כדאי שתעשי את זה בשביל עצמך...

יקירתי, תרפי ברגע שתביני את זה, הכל ילך בקלילות אצל הראשון שלי נלחמתי בטרוףףףף והוא לא היה רגוע ולכן לא ישנתי ולא היה חלב וכו וכן מעגל קסמים נוראי בלידה הנוכחית באתי בגישה הכי סלחנית ורגועה לא הולץ? נוסיף תמל וראו זה פלא היתדה על הנקה מחאה עד היום (7.5 חודשים) למעט מנת ירקות ביום ובקבוק לפני השינה (שאת זה לא היה גם עד לפני שבועיים, פשוט בא לי לישון שעות רצופות בלילה וזה לא קורה עם הנקה)

אני ילדתי לפני 3 חודשים והייתי באותה סירה שלך ואפילווו יותר גרוע ממך כן כן מה שאת שומעת יותר גרוע ממך אבל לא ויתרתי שמתי משחות שתיתי אנטיביוטיקה בגלל זיהום ודלקת בשד עברתי מלא יועצות שאבתי הרבה כדי להגביר יצור חלב כל הנקה היתה כואבת עד כדי בכי חזק ודמעות שלא פוסקטת ולא ויתרתי ידעתי שזה עניין של זמן והנה כמו שכולן אמרו אחרי חודשיים הכאב נעלם ביום בהיר של שמש כל הסבל נעלם התחלתי להנות מההנקה ברוך ה׳ אז אל תתיאשי זה עניין של זמן כל הסבל הזה ואז הכל יעלם ברגע אחד!!

אה וגם שכחתי לציין שיש לי פיטמות שקועותת ממש שהיה סיכוי מאד נמוך להצליח להניק איתן בכלל!

תקשיבי אני קוראת את זה עם דמעות בעיניים נשבעת לך הצלחתי להניק אחרי כמעט שלושה חודשים... אחרי שחשבתי שאין שום סיכוי והיועצת הנקה כבר הייתה בהלם עליי קודם כל שימי שמן קוקוס על הפטמות. ניסיתי הכל מבטיחה לך יועצת הנקה - רקקקקק יועצת הנקה ibclc, כל השאר מדריכות. התפיסה הלא טובה יכולה להיפתר ולפתור לך הרבה צרות בחיים יש לי מיליון טיפים להגברת החלב, השאלה אם את בקטע כי את נשמעת על סף אובדן השפיות ואמא לא מאושרת זה לא שווה כלום...

וואי ליטל, הסיפור שלך על אמא שלך הזכיר לי שגם אצלי בילד הראשון היה ממש קשה וכל הנקה הייתי ממש צועקת ובוכה כשהיה מתחבר ואז יום אחד אחותי הייתה אצלי ואמרה לי "תרגעי ותפסיקי לבכות ותאמת שמאז לקחתי את ההנקה יותר בקלות והעל התחיל להשתפר

בת אל, מבטיחה לך שזה משתפר.... גם אני כמוך אצלי זה היה ברור שאני מניקה. הלחץ גם הגיע מהסביבה כולן במשפחה הניקו וגם שכנעו את בעלי שזה הכי טוב.....ככה שאפילו לא הייתה לי בחירה . אולי בגלל שממש רצית את זה וזה היה החלום שלך אז הלחץ של "אני חייבת להניק" ממש משפיע עלייך. 1. אולי תנסי פיטמות סיליקון עד שהכל יחלים. 2. שאיבה לא מעידה על כמות החלב 3. אני מבינה למה את נותנת תמל אבל יכול להיות שזה מה שפוגע לך בייצור החלב? כי הילדה לא יונקת את הכמות שהיא צריכה בגלל התוספת. (אני לא יועצת הנקה אבל זה יכול לקרות) 4. מנסיון הבן שלי אלרגי לחלב ואני נמנעתי ממוצרי חלב בהנקה כי זה עובר בחלב שלנו. הרופא לא אמר לך שאם את מניקה את צריכה להימנע ממוצרי חלב? 5. זה שאת כל הזמן בלחץ מההנקה גם יכול לפגוע לך בכמות החלב, המצב הנפשי גם משפיע. תנסי להירגע לנשום עמוק לשתות הרבה מים ולנוח.

תודה רבה לכולן על התמיכה🙏🏼 דנצ׳ אני אשמח לטיפים כי לא וויתרתי עדיין אלה קשה לה מאוד עם פיטמות סיליקון, וכן הרופא אמר לי וגם אני לא אוכלת חלב כבר חודש

קודם כל, את חייבת לשחרר מהלחץ. שאבתי בלעדית בערך חודשיים וכמעט בלעדית חודשיים וחצי ועד עכשיו אני שואבת יחסית מלא (חזרתי לעבודה וכו) אם לא תשחררי מהלחץ - לא יהיה לך חלב חד משמעית התחלתי מכמויות של 30 ועליתי גם ל250 לשאיבה... כשעברנו דירה הייתי בלחץ אטומי, ירדו לי הכמויות ל50 לשאיבה גם. שיחררתי וזה עלה לאט לאט (אחרי ששיחררתי והשלמתי עם מנות קפואות, 2 ביום, גמר לי על הסטוק שבקושי היה לי אבל הנה מנסה לעבוד על עוד אחד עכשיו) טיפ לשחרור לחץ - כשאת שואבת פשוט תצחקי עם בעלך, תראי טלוויזיה, תעשי משו שאת אוהבת לעשות ואל תסתכלי בכלל על החלב... זה יבוא כבר לבד. עכשיו אחרי ששחררת מהלחץ שזה הגורם העיקרי לדעתי... כל שאיבה אין מצב שאת לא מסיימת לפחות בקבוק אחד של חצי ליטר. אני שותה במינימום 3 ליטר ביום. לאכול טוב וארוחות מסודרות ומזינות לישון טוב, כןכן הכנסתי לתפריט שיבולת שועל שקדים ותמרים, נראה שזה עוזר. גם נבטי אלאפלא או איך שלא קוראים לזה עוזר... קחי חילבה, עליי ממש משפיע. יש גם מורינגה שאת יכולה לשלב, מילקל... תעשי עם הקטנה סקין טו סקין, תהיי בלי חלק עליון ותפתחי לה את החולצה שתינק ממך כשהעור שלכן נוגע. גם אם היא לא יונקת טוב תעשי את זה, זה חשוב שאיבות - אני צריכה פרטים... קשה לי לייעץ לך ככה. בגדול אם את *רק שואבת* את צריכה לשאוב 8 פעמים ביום. השאיבה הכי חשובה היא של 1-4 בבוקר (כל הבאסה) כי אז מופרש הורמון שמעודד ייצור חלב. עם איזו משאבה את שואבת? הקונוסים מתאימים לך? את מרגישה מרוקנת אחרי השאיבה? להגברת כמויות צריך לשאוב עד לריקון ולשאוב גם על ריק... יש גם משהו שנקרא פאוור פאמפ שזה מדמה קפיצת גדילה ומגביר חלב. אם את לא רק שואבת אלא גם מניקה אני לא יודעת איך היא יונקת. אם קשה לה לינוק כדאי לשאוב אחרי ההנקה (מה שהיה לי)... כפי שאמרתי חסרים מלא פרטים לגבי איך שהיא אוכלת...

לכי עם בעלך לאיפשהוא תשאירי את הילדה אצל אמא ופשוט תהנו ותשכחו מהכל... כל כך מניסיון את לא מבינה אני הייתי בסרט הכי רע אוור בחודש הראשון שהוא נולד... אני כל כך מבינה אותך שפשוט אין לך מושג כמה...

דנצ׳ אז ככה, אפרט לך הכל. אני שותה המון, אוכלת מסודר, הדבר היחיד שאין לי בתפריט זה מוצרי חלב כי אמרו לי שהילדה אולי אלרגית... אוכלת המון שקדים וגם אגוזים, תמרים, פאקן וקשיו כמובן לא קלוי, התפריט שלי מאוד עשיר. אני לוקחת כדורי חילבה כבר יותר משבוע, 6 ביום. סקין טו סקין האמת שאני לא עושה... הילדה יונקת ממני במשך כל היום... שעות אני מניקה!! מסביב לשעון! היא עליי שעה וחצי בממוצע ואז רוצה עוד, בוכה ולא שובעת אז אני מוסיפה לה תמל 60 סיסי ואז היא רגועה. אני תמיד מעדיפה להתחיל בהנקה ואם היא לא שובעת אז מוסיפה לה. והיא לא שובעת בוודאות כי היא יונקת שעות אבל כנראה שכלום לא יוצא משם! שאיבות אני בקושי מצליחה לעשות כי אני מותשת ואין לי רגי אפילו ללכת לשירותים, גם כשאני אוכלת זה תוך כדי הנקה ובעלי מאכיל אותי. אני שואבת כל לילה אחרי שהילדה הןלכת לישון שזה בסביבות השעות 1-2 בלילה... במהלך היום אני אולי מצליחה לשאוב פעם אחת בלבד. לאחר שניסיתי כמה משאבות נשארתי עם מדלה הידנית שמצאתי שהיא הכי טובה ומתאימה לי. אני מרגישה מרוקנת וכן, גם שואבת על ריק... הבעיה היא שאני מרגישה מרוקנת רוב היום... לא מרגישה שהחזה מלא יותר מדיי אף פעם... לפעמים היא יונקת טוב ולפעמים לא, היא לא פותחת פה גדול וזה כואב תופתתת ולדעתי גם משפיעה לה על היניקה אבל אני לא מצליחה להביא אותה למצב שהיא פותחת פה גדול... שתינו מתענות ומרוב מאמץ אני כבר מתחילה להזיע בפנים!! שאבתי עכשיו... 30 משני הצדדים... איזה יאוששששש! הבוקר היא הייתה עליי מ-7 וחצי עד 12 וחצי ומידי פעם נרדמה. ב-12 וחצי קמה בוכה, הכנתי לה בקבוק תמל והיא אכלה 120!! 120!!! פעם ראשונה שהיא אוכלת כמות כזאת!! משמע שהיא הייתה מורעבת! למרות שבדקתי מהבוקר שני טיטולים עם פיפי ואחד אפילו היה כבד אז שמחתי לרגע אבל אז ראיתי כמה היא אכלה והייתי בשוק... מסכנה שלי, מי יודע מה יוצא לה משם וכמה... עד שאני מתעודדת קצת בא איזה משהו שנותן לי כאפה וגורם לי לרצות לוותר על כל העניין!

היא פעילה בהנקה או שהיא רק מוצצת להרגע? לדעתי - תשני לכמה ימים את הסדר יום שלך: תני לה לאכול מהציצי שלך לכמה זמן נניח חצי שעה ארבעים דקות לא יותר... תעשי סקין טו סקין, ואז תשלימי לה בקבוק. הייתי מכינה 120 ונותנת לה. תרצה עוד תכיני לה עוד. אסור שלא תעלה מספיק במשקל ובטח שלא תרד... אגב, 120 לגילה זה בסדר גמור. שלי בגיל חודשיים אכל לא פחות מ140-160 לארוחה ולפעמים גם אכל 200 זה לא קשור... הוא גם נולד גדול אגב חחח אחרי ההנקה וההאכלה - לשאוב עד לריקון ולהמשיך על ריק... לא להסתכל על זה פשוט לשאוב. היא תתחיל לפתוח לך פערים ואת תתחילי קצת לנשום אני אראה לך את הוואטסאפ שלי עם היועצת... וואי את לא מבינה כמהההייתי מתוסכלת... אני התחלתי ב10 דקות הנקה 3 פעמים ביום (סהכ 30 דקות ביום) וסיימתי את החופשת לידה עם הנקה כמעט מלאה (בקבוק לפני השינה, מבחירה שלי) זה קשה ברמות השאיבה עם ההנקה אבל את מתרגלת לשגרה הזו ולומדת לסגל לעצמך את היום ככה שוב, זה בחירה, את יכולה גם לתת תמל צמחי או משו כזה וזה לא יהפוך אותך לאמא פחות או יותר טובה... הייתי כן יוצאת לקניון להתרעננות תמיד, בעלי היה מאכיל זריז בזמן שאני שואבת, כמה צידניות ויאאלה יצאנו... אני והקטן. את חייבת לצאת מכל הלופ הרע הזה ולא להשוות את עצמך לאף אחד (אני זוכרת שסיפרת פעם שאתן 4 אחיות או משו כזה, לבעלי גם יש אחיות תחרותיות אחת עם השנייה אז שחררי מזה אם זה המצב, ובטח שלא להיות מושפעת מהסביבה לא משנה מה היא)

בגיל חודשיים משק החלב עוד לא מתייצב מאוד קל יחסית להעלות את החלב וגם אם עשית הכל ושילבת שאוב עם הנקה ועם תמל- נתת לילדה שלך את הכי טוב גם בקבוק אחד ביום זה מעולה זה מה שבנות כמוני וכמוך שנמצאות בתוך הלופ הזה של ״אני חייבת להניק״ לא מבינות שזה יותר נזק כי אני פחות סבלנית לילד שלי מזניחה את עצמי ואת הבריאות שלי...

היי בת אל האם המשכת להניק? איך את מרגישה? מבינה אותך מאוד בהתחלה גם לי היו כאבי תופת בפיטמות 3 דברים שהצילו לי את ההנקה: 1. משחת פיטמות של לנסינו 2.רפידות טיפוליות של nursicare 3. פיטמת סיליקון של מדלה בלי שלושתם לא היתי מסוגלת להמשיך להניק. עם הפיטמת סיליקון אני עד היום הוא בן חודשיים, מפעם לפעם מנסה להוריד אותה עד ששוב כואב ומחזירה. גם לי הנקה היה הכי חשוב ונלחמתי בכאב. אני מאמינה שאם את רק מניקה הגוף ייצר חלב. חשוב לשתות הרבה מים ולישון טוב, ובעיקר לבוא לזה רגועה. תעדכני איך הולך🤗