"חופשת" לידה-לקוח מהפייסבוק היום באופן רשמי נגמרה לי חופשת הלידה. 105 ימים, 15 שבועות, שלושה וחצי חודשים שבהם המדינה נותנת לי חופש כדי שאוכל לגדל את הילד שלי. לאבא שלו היא לא נתנה אפילו את זה. וזהו. ה"חופשה" נגמרה. יאללה לעבודה. מה עכשיו? מי אמור לגדל אותו? שיסתדר לבד? להכניס אותו למסגרת שלא משנה כמה היא תהיה טובה ומכילה היא לא תצליח לספק לו את הצרכים הכמעט עובריים שלו? ללכת לעבוד ולהעסיק מישהי אחרת שתטפל בו בתשלום? או שאולי להפיל את המשימה על הסבתות כי זה הגיוני שהן יגדלו את הנכדים ויפסיקו לחיות בעצמן? זה הילד שלי, אני יצרתי אותו, אני גידלתי אותו תשעה חודשים בבטן, אני ספקית האוכל הבלעדית שלו. הוא מחייך למשמע הקול של אבא ואמא שלו, הוא נרגע רק בידיים שלנו, הוא סומך עלינו שנמלא את כל צרכיו. ו-105 יום לתוך חייו הוא עדיין לא מוכן ולא צריך להתנתק מאיתנו למשך רוב שעות היום. לפני כמה ימים הזכרתי את זה בתגובה לאיזשהו פוסט וקיבלתי תגובה זועמת מגבר לוחמני "המדינה לא צריכה לממן את הילודה שלך". אז קודם כל, היא כן. הסכומים ששילמתי לביטוח לאומי בעשרים השנים האחרונות יכולים לממן לי חופשת לידה בת כמה שנים. וכעצמאית אני לא אקבל את הכסף הזה בשום הזדמנות אחרת. הוא משולם למדינה כדמי ביטוח אבל לא באמת מבטח אותי. ומעבר לזה, המדינה הזאת מעודדת הנקה באופן אובססיבי. יש יעדי הנקה לאומיים (משרד הבריאות קבע שעד 2020 צריך להגיע ל-97%. תשעים ושבעה אחוזים מהנשים אמורות להניק. כיעד לאומי!), יש חוק שמחייב את חברות תחליפי החלב לכתוב בכל פרסום שלהן שחלב אם עדיף על המוצר שלהן וחס וחלילה לא לטעון שיש משהו שיכול להחליף חלב אם. הצוותים במחלקות היולדות בבתי החולים מחוייבים לעודד הנקה באופן כמעט מיסיונרי. אז משרד הבריאות, לידיעתכם, הדרך הכי טובה לעודד הנקה היא לאפשר לאמא להיות צמודה לתינוק שלה. אני מניקה בערך כל שלוש שעות, במשך כחצי שעה, בזמנים לא קבועים במהלך היום והלילה. מסביב לשעון. זה אומר שאני לא יכולה לעבוד, לא יכולה לקבוע פגישות, לא יכולה להתחייב ללקוחות. ואל תגידו לי תשאבי, זה לא כזה פשוט וגם לא אותו דבר. בהנקה יש רכיב רגשי ולא רק תזונתי. חוץ מזה שאני לא פרה וממש הגיע הזמן שתפסיקו להתייחס אליי כאילו אני כן. תכלס גם לפרה זה ממש לא מגיע. רציתם הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה לפחות? הגעתם למסקנה שזה מספיק חשוב לבריאות עד כדי שהקמתם ועדה לעידוד הנקה וחוקקתם חוקים בנושא? זה חוסך לכם המון כסף על טיפולים רפואיים? אז עשו מה שצריך כדי לאפשר את זה. את הכסף לזה יש, אני שילמתי אותו לביטוח לאומי בעצמי. ומעבר לכסף, יש בישראל ציפייה חברתית כללית מנשים להיות כל יכולות, כמעט בלתי אנושיות, ולהצליח לעשות הכל. תחזרי לעבודה אחרי שלושה וחצי חודשים, תרוצי הביתה למשמרת השניה שלך כאמא, תמשיכי להניק, תמשיכי לקום פעם-פעמיים או עשר בלילה, תפעילי חמ"ל מטפלות וגיבויים למקרי מחלה, תתגברי על אפס שעות השינה, וגם אל תתלונני, זאת תקופה. היא תעבור. (וכשהיא תעבור תעשו עוד ילד נכון? כי אנחנו גם בעניין של עידוד ילודה). דרך אגב, עוד לא חזרת לגזרה? לא כדאי שתמצאי זמן גם להתאמן? אז שומעים? לא מתאים. אני בנאדם סופר יעיל. אני יכולה להצליח לעשות גם וגם. אני מסוגלת טכנית להפוך את החיים שלי למרוץ אינסופי חסר שעות שינה, כיף וזמן איכות זוגי. אני יכולה לחיות כמו רוב האמהות שאני מכירה בניסיון בלתי פוסק להספיק הכל שאיתו מגיעות תחושות פספוס ואשמה אינסופיות - לא מספיק בעסק, לא מספיק עם הילדים, לא מספיק בזוגיות. שום דבר לא מספיק.

ואת הזמן לעצמי כבר בכלל לא סופרת אבל ברור שהוא ממש לא מספיק. אבל אני בוחרת, או לפחות מנסה לבחור, לא לעשות את זה. לא להיכנע לתכתיבים של המדינה, של החברה, של הסביבה. לחזור לעבוד בקצב שמתאים לי ולמשפחה שלי וכנראה לא מספיק מהר כמו שאני מצופה. למזלי אני יכולה לעשות את זה. יש לי את היכולת הכלכלית, יש לי את העצמאות העסקית, יש לי בנזוג סופר תומך ומבין ויש לי את החוזק הנפשי שלי שמאפשר לי לבחור אחרת. לצערי לרוב הנשים מסביבי אין את כל זה. אני מייעצת לנשים עצמאיות, בעלות עסקים. מטבע הדברים הרבה מהן מגיעות אליי אחרי, לפני ולפעמים תוך כדי הריון. וכולן בתחושות אשמה. וכולן במרדף. ולפעמים הן מגיעות אליי בוכות כי השאירו ילד בוכה מאחוריהן כי "צריך לעבוד". וזה לא פייר. זה לא מגיע להן. התחלתי לכתוב את הפוסט הזה בתשע בבוקר, השעה עכשיו שתיים בצהריים. בין לבין הנקתי, הרדמתי, החלפתי, טיילתי, שעשעתי. זה מה שאני עושה עכשיו. זה מה שאני רוצה לעשות. תתמודדו.

ואווו מישהיא שכותבת מה שאני נואמת זה פשוט לא הגיוניייי תינוקת יונקת בת 3.5 חודשים הנקה מלאה הלכה למטפלת עשיתי את זה בדמעות בימים הראשונים ואני בקושי נגררת מהמיטה בבוקר אחרי לילות לבנים מכאבי צמיחה מטורף הדבר הזה

וואוו ממש ככה!! באמת הלב נקרע להיפרד מהם כ"כ קטנים

כל כך נכון

ווואןן אים מיליפ 😡

נקרע הלב להיפרד מהקטנים

ממ...מישהי מהחברים שלי שיתפה וגם אני שניה אחפש...

בחורה בשם merav cohen כתבה את הפוסט