בעל צורח לייד הילד בעלי לא יודע לדבר על דברעם שמפריעים לו בנועם, הוא צורח ותמיד הילד ליידנו, הוא בן 5 חודשים ופשוט מתחיל לצרוח!ובצדק! אני מפחדת שתישאר לו טראומה מהצעקות של אבא שלו.. כבר ממש קשה לי להתמודד עם זה ואני חושבת שאני אארוז ואעבוק להורים שלי עד שהוא יחליט שהוא מתחיל להתנהג כמו בן אדם, לא הכי נוח לי אצלם אבל הם יקבלו אותי בשמחה.. מה הייתן עושות? אני חושבת גם שאם אלך להורים שלי הבעיות כם בעלי יגדלו ולא יקטנו, אבל אני פשוט לא מצליחה להתמודד עם זה יותר

אני מציעה שתציעי לו ללכת לייעוץ זוגי כי הכול עניין של תקשורת זוגית ואיך לדבר ולהתמודד עם קשיים. זה שתלכי להורים שלך לא נראלי יעזור אלא כמו שאת אומרת רק יחמיר את המצב..

חן הוא לא מסכים.. התקשורת לגמרי לקויה, והוא לא מוכן.. זה לא רק זה זה עוד הרבה דברים, הוא לא מוכן לעזור לי..כל הבית והילד עלי, אני כבר מותשת ועייפה ומתוסכלת

אז אולי את תלכי. את חייבת ייעוץ מקצועי מה לעשות במצב שלך.

הילד מקבל ביטחון ממך כל עוד את לידו. את בתוכך חוששת מטראומות ואני מבינה אותך לגמרי. והתחושות האלו מגבירות אצלו פחד . כשאת תפסיקי (וזה תהליך) לחשוש התינוק יקבל ממך כח , זה אבא שלו והוא צריך ללמוד להסתדר איתו

אני גדלתי בבית שהיו בו צעקות, ובתור ילדה זכור לי שמאוד פחדתי מהסיטואציות האלה.. לא הייתה אלימות או משהו אבל עדיין שילד שומע את ההורים שלו רבים בצעקות זה כאילו כל הבית קורס והביטחון הזה שיש לילד שלו בהורים מתערער

התנהלות בצעקות ליד ילד זה נוראי! אני ממליצה פשוט לא לענות לו הוא לא יצעק עם עצמו, איך שהטונים מתחילים לעלות לומר אני לא מנהלת שיחה בצורה כזאת, פעם פעמיים... עשר פעמים בסוף הוא יבין לא לצעוק כי את לא מקשיבה ככה!!! בהתחלה יתעצבן וימשיך לצעוק אבל את תתעלמי ופשוט תלכי עם הילד לחדר אחר ותשארי רגועה בסוף הוא יתרגל לא להרים את הקול ופשוט תהפכי את זה לכלל בבית לא מתנהלים בקולניות!!!!

בשניה שהוא מרים את הקול רני לוקחת את הילד והולכת לחדר.. היום הוא היה על המשטח ובשניה התחיל לבכות, עוד לפני שהזפקתי לגשת אליו.. פעם שעברה הוא צעק כשהילד היה לו בידיים והילד פשוט נכנס להיסטריה ומהר לקחתי לו אותו מהידיים והוא עוד יותר התעצבן למה אני לוקחת אותו ממנו..לפעמים הוא אדיוט 😧

כמה זמן אתם נשואים?

4 ויצאנו לפני זה נצח .. נדיר שהוא היה מרים את הקול, פעם בשנה אולי.. אבל מאז הילד הוא פקעת עצבים

את צריכה לתפוס אותו בזמן טוב. ששניכם לבד, בלי הילד. לעשות משהו כיף, למצוא בו נקודות טובות ולהגיד לו ואז רק לפתוח את מה שמפריע לך

מסכימה עם דינה זו עבודה פנימית ותהליך והחלטה שלך להיות חזקה ולא להיסחף אחריו בצעקות אלא להיות רגועה ואדישה ואז ילמד שעם צעקות כלום לא מתקדם