מרגישה חרא עם עצמי! אני הריון בסיכון גבוה, נשאית של מחלת עצבים נדירה וחשוכת מרפא, מהרגע שתתפרץ (סיכויים של 97 אחוז שזה יקרה) ישארו לי חודשיים לחיות. הגיל הכי נמוך בו המחלה התפרצה הוא 19, אני כבר בת 26 עוד רגע והסטטיסטיקה לא לטובתי (אמא שלי נפטרה ועוד שתי אחיות שלה בתוך פחות משנה). אני עברתי טיפולי פוריות שאיפשרו לי להביא ילדים בריאים לעולם (זו מחלה תורשתית). לא יודעים מה גורם למחלה להתפרץ, רק יודעים שכל מי שחלה עבר תקופת לחץ וסטרס לפני ההתפרצות. מאז ההריון אני כל הזמן בלחץ ובסטרס והיום, בשבוע 37 פלוס אני מרגישה שהגיעו מים עד נפש. כל הסיפורים מסביב עם הסוף הרע משפיעים עליי, אני בוכה בלי סוף. כל כך רוצה שיהיה לסיפור שלי סוף טוב. אני יודעת שעם הלחץ שלי אני מקדמת את התפרצות המחלה, אבל לא מצליחה להירגע!!! בשבוע הבא יש לי תור לייעוץ לגבי זירוז כי משקל העובר גבוה יחסית ואני פיצית. רציתי לזרז בהליכים טבעיים יותר, בעיקר כי אני מרגישה שכל יום בבטן שלי מזיק לעובר שלי ובעיקר לבריאות שלי. אז התקשרתי לרפלקסולוגית פרטית והיא אמרה לי שהיא עושה זירוז רק משבוע 39 ומעלה, כשהסברתי לה שיש לי סיבה רפואית וגם ציינתי מהי - היא שאלה אותי אם קיבלתי זריקה להבשלת ריאות עובר?!?! אמרתי לה שאין צורך, שאני כבר באמצע חודש תשיעי והיא עדיין התעקשה שזה מוקדם לזרז. השיחה הסתיימה בכך שאמרה שתחזיר לי תשובה מחר האם היא יכולה לתת לי טיפול רפלקסולוגי להשראת לידה בשבוע כזה. בקיצור... מרגישה חרא של אמא! אלוהים... הלוואי ולא היו לי את הסיבות האלה. הלוואי ולא הייתי נושאת את המחלה המזד**נת הזאת בגוף שלי.

על מה את מרגישה חרא עם עצמך? את לא אשמה במחלה הזאת! זה לא הופך אותך לחרא של אמא...את תזכי להביא חיים לעולם הזה ועשית הכל כדי שהתינוק יהיה גם בריא! תהיי שמחה בזה! תשמרי על השמחה שבתוכך שתזכי לראות את הילד שלך! זה אירוע מרגש ומשמח! שולחת לך חיבוק חם❤

אני מרגישה חרא שאני לא נותנת לעובר את הזמן שהוא צריך ברחם, שאני כאילו רק מחכה שהוא יצא כדי שאראה אותו חי, נושם ובוכה ואוכל להירגע. זה כזה אגואיסטי מצידי 😢😢😢

אהובה, תעשי תרגילי נשימות ובאמת תתעטפי באנשים שמרגיעים אותך! אין לך מה לעשות לעצמך לחץ במיוחד כשאת יודעת שזה יכול להזיק....אני לא שופטת חלילה, אבל תנסי לעשות הכל עבורך ועבור התינוק בכדי להרגע ובאמת להנות מהרגע....בקרוב מאוד האירוע המרגש יגיע! והלוואי שהאושר והטוב שהוא יביא עימו ירחיק עוד יותר את האירוע הפחות משמח! מאחלת לך רק אושר!

אני ממש מצטערת לשמוע על המחלה הזאת, זה בהחלט מלחיץ וכל אחד במצבך היה מרגיש ככה. לא התמודדתי עם מצב כזה, אז קשה לי לייעץ. אני בטוחה שאת אישה חזקה שמסוגלת להתמודד עם כל תרחיש שיקרה. עברת כבר את כל ההריון, נשאר עוד כלום זמן! באמת שתיק תק זה מאחורייך ותוכלי לראות את התינוק החמוד שלך ולתת לו נשיקה ענקית. עד אז תנסי להעסיק את עצמך ולא לחשוב על זה יותר מדיי. בתכלס, אי אפשר באמת לזרז אלא אם כבר יש איזשהי התחלה (פתיחה/מחיקה/צירים...) כמובן שאפשר לנסות אבל אל תתלי בזה יותר מדיי תקוות. זה יקרה מתי שזה צריך לקרות. שולחת לך חיבוק גדול 😘

חיבוק . מאחלת לך שיסתדר לך כמו שאת רוצה ..אמן..⁦❤️⁩