לבד אני מסתכלת על כל הזוגות שסביבי ובוכה. בעלי עזב את התינוק ואותי חודשיים אחרי הלידה. הוא פתאום קלט מה זה תינוק (הוא זה שרצה את ההיריון!!!!) והחליט שזה מפריע לו בתוכניות שלו לחיים. הוא רוצה לטייל בעולם כמו רווק ובלי שום אחריות או נטל של אשה ותינוק. זה הגיע משום מקום! המשפחה שלי תומכת הכי שאפשר ולא משאירים אותי רגע לבד. אבל זה לא מקל על הכאב של בעל שעוזב את הבן שלו ואת אשתו. מתי הכאב יעבור? אני מלאת עצב וכעס על העולם. הילד זה הדבר היחיד שגורם לי שמחה אבל שמחה עם כאב כי אני יודעת שהוא הולך לגדול בלי אבא שלו וזה הורג אותי

עצוב מאד , מניסיון יגיע משהו הרבה יותר טוב ויום אחד תסתכלי אחורה על התקופה הזאת ותגידי תודה, תודה שהוא עזב תודה שלא היית צריכה לחיות עם מישהו שנוטש את האישה והילד שלו,תודה על הכל. בנתיים מחזקת אותך ומחזיקה לך אצבעות שהכל יעבור בשלום.

עצוב מאוד אבל לתקופה קצרה הכל זמני בחיים מאמי את תתאשתי תחיי בשביל הילד הכי מאושרת תחשבי שהכל זה מהשם! את תתחזקי והוא עוד יבוא לך על ארבע ואת כבר תיהיי במקום אחר יותר טוב לך ולבן שלך! תיהיי חזקה ויהיה טוב

איזה עצוב. תודה לאל שיש לך משפחה תומכת

מה זאת אומרת עזב? לאן עזב? לא התגרשתם ? או שברח קצת להרגע?