התקופה הראשוונית בבית....עזרה איך עוברים תתקופה הזאת??? אני 4 ימים אחרי לידה...כאובה תפורה מגורדת...ועוד עם תינוק..אני אצל אמא שתיהיה איתי בבית עד אחרי הברית...אבל עדין מרגישה חולשה ועייפות..והלילות חסרי השינה וזה רק היומיים הראשונים בבית.. איך עוברים את סה אחכ לבד?, רוצה ככ להניק ולא יוצא כלום...ואין לי כוחות לנסות...אמא ובעלי עוזרים המון אבל שוב מרגישה לבד..אין לי כוחותתתתתת😭😭😭😭

בלידה הראשונה הייתי אצל אימא גם עם תפרים ועוד חטפתי דלקת בשד מהנקה ושאיבות לא מוצלחות, תנסי לנוח כמה שאפשר, אני ואימא שלי היינו עושות תורנות בקבוק בלילה ובמהלך היום שהיא הייתה ישנה ישנתי גם אני, כל עוד את אצל אימא תתפנקי על אוכל מסןדר ובריא, כבד אורז, בשר ... תשתי כדורי ברזל ולאט לאט הגוף יתרגל לשגרה של הקימה בלילה ושיבושי השעות, אל תשכחי שלידה זה טראומה לגוף וגם הוא צריך להתאושש.... לגביי התפרים המון שטיפות .. זה מקל המון

בדיוק כמוני. רק בראשון חזרנו לבית שלנו.... לגבי התפרים עזר לי לעשות מקלחות באיזור ולמרוח משחה, הנקתי הנקה מלאה, בהתחלה כאבי תופת עכשיו הכל עבר, ואמא ובעלי מאוד עזרו...

זה עוברר????? אני כל היום חנוקה....שלא תבינו חא נכון אני מטורפתתתתת על הדבר הקטן שיצא שלי מאוהבתת בפנים שלו...אבל מרגישה שלא יודעת איך לטפל בו ובעיקר אין לי כוחות

מאמי את 4 ימים אחרי לידה, אני במצבך לא ידעתי מה נסגר איתי, עוד לא היקלתי את נושא הלידה וכבר להתמודד עם תינוק,

בטח שעובר. תשתדלי לקחת בקלות.. גם האמהות שלנו לא נולדו אמהות. לי בעיקר הפריע הכאבים מהתפרים וההנקה שבהתחלה הייתה כואבת... הכל עובר...

אני לא יודעת אם חם לו מספיק או מידי ...אם קר לו אם הוא לבוש טוב...מאכילה מטרנה ואוכלת.תצמי...בקיצורר לא יודעת מה קורה איתיי

לאט לאט את תדעי הכול ותיכנסי לזה, אל תלחיצי את עצמך ותזרימי

אני מפחדת עליו....מפחדת שיקרה לו משו...מפחדת שיתקרר ...הוא כבר מתעטש מידי פעם (בבית חולים הסבירו לנו שזה מהמי שפיר) אבל למה זמןן? ההתעטשות הזאת זה התקררות או עדיין מי שפיר.. ובמיוחד שהוא עם מוצץ מפחדת שהוא לא נושם טוב😭😭😭😭😭😭

תקשיבי כל הפחדים שאת כותבת פה כולנו עברנו ועוברות אותם אבל עם פחות לחץ... אל תהיי לחוצה.. זה בסדר לדאוג אבל תזרמי עם המצב. סך הכל זה בן אדם, אם קר לך אז גם לו וכו... תנסי להעזר כמה שאפשר באמא היא יודעת הרבה..

אני מדברת המוןןן עם הבן זוג בוכה בעיקר הכל מלחיץ אותיי...וגם החוסר מגע מקשה עליי מאדד...רגילה שהוא תמיד מרגיע אותי עם ליטוף חיבוק מנגב לי תדמעות ואומר לי שהכל יהיה בסדר...ועכשיו אין את זה... כמה סמן זה יהיה ככה? החוסר שינה בלילה ההחלמה מהתפרים ועצבות הזאת?

עם הזמן הכל הולך ונהפך ליותר קל ומהנה. אני בהתחלה כל הזמן בכיתי היה לי קשה נורא השינוי הזה פתאום להפוך לאמא והייתי חלשה ומסוחררת כל הזמן. עם הזמן את תתחזקי מהלידה ותתרגלי לסיטואציה החדשה בנתיים תנוחי ותבקשי הרבה עזרה אל תתביישי חיבוק❤

תודהה רבהה בנותתת!!!! עם יש לכן עוד עצות איך לעבור תתקופה הזאת...אשמח לשמוע!!

4 ימים אחרי לידה , רק תנוחייי!!!! זה לא הזמן לציפיות מעצמך, תנסי בעיקר לנוח ולנסות להספיק מה שאת יכולה, אם ההנקה חשובה לך תזמיני יועצת / מדריכת הנקה. אבל תדעי שזו השתעבדות ומסירות לא פחות קשה ממה שקורה עכשיו. אני כמוך הייתי באטרף אחרי הלידה, הנקתי ושילבתי תמל , לא הבנתי לעזאזל איך נושמים בין לבין ומתי יהיה לי זמן לעצמי. אז בגדול לומדים להשלים עם הלוז הצפוף ועושים סדרי עדיפויות, משתדלים להעזר בבעל או במשפחה, ולומדים להבין שזה מרכז החיים ואנחנו פה בשבילם. היום אני רק מניקה, כל היום היא צמודה אליי, עברו רק חודששים מהלידה אבל אני מרגישה במקום אחר לגמריי, הרבה יותר טוב, בסוף מתרגלים ואת תראי שלאט לאט תלמדי ותעשי את הכל עם הרבה כח ואהבה

תישאבי חלב וככה הגוף ילמד ליצר אותו! וכן זו תקופה לא קלה אבל זמני ויעבור מהר! תנצלי את כל העזרה למנוחה וכשהקטן ישן תישני איתו גם!!

תותית זה בדיוק מה שקורהה...אני מנסה להניק ולשאוב...אבל לא יוצא כלום בהתחלה אז מביאה בסוף בקבוק...עכשיו נראה שכבר קל לו יותר בקבוק ולא רוצה להתאמץ לינוק... זה עוד יכול להשתנות להם? מתחיל להכנס חלב אני שואבת אבל שוב זה גורם לו להתרגל לבקבוק

מאמינה שברגע שאחלים הכל יהיה קל הרבה יותר...רק שכבר יגיע הרגע הזההה

אני בהחלט בלי קשר בעד להרגיל אותם בהנקה גם לבקבוק בין אם זה שאוב או תמל. יש תינוקות שרגילים לציצח ואז הם סרבנים רציניים של בקבוק, כגון האחיין שלי שהוא בן שנה ולא אכל מעולם מבקבוקים. בכל מקרה כשקשה תתני תמל ותוכלי לנוח ובמהלך היום תניקי. בעיניי זה עוד מוקדם מדיי להתחיל לשאוב, עוד חודש תתחילי אחרי שההנקה תתבסס לה כשיהיה לך יותר קל. אני הרגשתי רע לתת תמל בהתחלה אבל אין מה לעשות .. אני מבטיחה לך שבעוד חודש בדיוק הכל יהיה מאחורייך, הכאבים, התפרים, הפיטמות הפצועות, הכל יעבור כאילו לא היה ואת תתחילי להנות מהאימהות❤️ אגב כדי להקל על הכאבים של התפרים אל תפסיקי לעשות שטיפות זה מזרז את ההחלמה ומקל על הכאב, ואם קשה לך לשבת בספה או סתם בכיסא תקני גלגל מתנפח (כמו לבריכה) ותשבי על זה, אוו לקחת שמיכת פוך ולסדר אותה בצורת שבלול עם חור באמצע.. ככה אני ישבתי שבועיים חחח.. בהצלחה תהיי חיובית והכל יהיה מושייי מושלם!

תודה רבה תותית...בקשר לבקבוקים את צודקת גמאני בדעה הזאת שצריך גם לקבל בקבוק..סתם פחדתי שבגלל הבקבוק הוא לא יינק כי זה יותר קל להם..אבל אמא שלי נלחמת איתי על ההנקהו ממש מלמדת אותי...ולאט לאט זה מצליח.. לגבי השאיבות שאבתי כי אני מרגישה שמתחיל להיווצר גודש...

לגבי התפרים מרגישה שמיום ליום זה כואב יותר ולא מחלים...כי יש לי שם גם נפיחות וזה מממשש כואב ואפילו המגנזיום כבר לא מרגיע...

מגנזיום עוזר ל5 דק בדיוק בגלל זה אני אומרת בכל פעם שאת יכולה תלכי למקלחת ותשטפי את האזור זה באמת מקל. אם יש לך אמבטיה בכלל תתפנקי עם מים חמימים ... אל תדאגי כולן מרגישות שזה רק הולך ונעשה כואב יותר , אני כמה שאני בעלת כח סבל.. התפרקתי ובכיתי לבעלי בשבוע השני, מאוד התמרמרתי מהכאבים זה גם גמר אותי לכן מבינה אותך ואת התחושה שמלווה אותך , הכל טרי והכל נופל עליך כשאת ״חיה פצועה״.. קשה להתמודד. אבל תמיד כשקשה וכואב תזכירי לעצמך שזה זמני וזה יעבור וישכח.🌸

אמןןן שיעבורר כבררר...חוששת כי אמא שלי חוזרת לעבוד ביום שלישי...אני מקווה שלפחות אני יחלים עד אז ויוכל לטפל בו כמו שצריך.

גם אם זה לא הולך כפי שחשבת.. לנשום. תעשי הכל לאט ובהגיון. בנתיים תהיי איתו במיטה שלך, במקום להתרומם ולקום מהמיטה לעריסה.. זה מתיש וקשה בהתחלה אז שיהיה לידך , תניקי בשכיבה, תלטפי תרדימי.. יהיה בסדר תאמיני בעצמך שאת יכולה להתמודד עם זה! 😘