למה תמיד יוצא לי לקרוא את הדברים האלה???? כוסאמק! בפייסבוק היה פוסט של מישהי ששאלה באיזה שבוע קניתן דברים לתינוק... הגבתי שם ואחר כך קפצו לי התראות על כל התגובות, אחת התגובות הייתה על מישהי שסיפרה שהתינוקת שלה נפטרה בלידה ושבהריון הבא היא לא מתכוונת לקנות כלום עד שלא תחזור הביתה בידיים מלאות. לא התכוונתי לקרוא את התגובה הזו, גם לא התכוונתי לקחת את זה אליי, לכיוון שלי... אבל זה פשוט קורה! הדמעות שלי זולגות בלי שליטה, החרדה מטפסת בגרון, אני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר! לא מסוגלת ברמה שביקשתי מהרופא ניתוח קיסרי באמצע שבוע 37 כדי לא לתת לתינוקת להתבשל יותר מידי זמן ברחם ולאבד אותה חלילה (כמובן שלא הסכים). אני מנסנ לצאת מזה, באמת שאני מנסה... אבל אז מגיע עוד סיפור על עוד אמא שהתרסק לה הלב ואני כל כך מפחדת להיות במצב הזה. איבדתי כל כך הרבה בחיים האלה ואין לי שום דבר חוץ מההריון הזה! אני רוצה לצאת בידיים מלאות, זה הכללללל 😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢

מפחדת כל כך! להריון הזה חיכיתי שנתיים במהלכן גיליתי שבעלי עקר והשתמשנו בתרומת זרע. הדרך להריון הזה הייתה הכי קשה בעולם. תא מסוגלת יותר

וואהו נשמה טובה את חייבת להחליט החלטה חזקה שאת חושבת רק חיובי! וכל פעם שבא מחשבה של חרדה תתאמצי להחליף אותה בחיובי דברי אל עצמך! תגידי שיהיה טוב! את חייבת!!!! אולי תלכי לפיסוכלגית אולי זה יהיה שווה ויעזור

גמאני היו לי חרדות שהדחקתי כל הזמן ואני אחרי ב"ה תודה להשם! והפחדים לא נגמרים אם רוצים.. אז חיבים לשלוט על המוח! בהריון גם ראיתי מלא סדרות בשביל לא לחשוב גם עוזר.. אוטוטו זה בחוץ בידים מלאות ובריאות!!!

כולן יצאו בידיים מלאות בעזרת ה. אל תחשבי רע! יצא לך תינוק בריא אמן ללא פגע!!!

תודה על ההבנה בנות, אני באמת רק מחפשת את מי לשתף... אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי, אבל אתן כן. אני חושבת שהחרדה שלי כל כך עמוקה כי כבר חוויתי אבדן בעבר ואני יודעת איך זה מרגיש (איבדתי את אמא שלי בגיל צעיר). אין מה לעשות... הדברים האלה משפיעים עליי, בא לי פשוט להיות מאושרת כמו כולן.

אנונימית מובן לגמרי. מבינה אותך והרגשתך לגיטימית. מלחיץ מאוד. הייתי במצבך אחרי 6 שנים שחיכיתי. יכולה להגיד לך 2 דברים שאולי יעזרו אני שמעתי מהרבנית ימימה מזרחי שלהביא דברים לפני הלידה זה מעשה של אמונה. להתחזק באמונה שהכל יהיה בסדר. ולכן אם את עם חרדות זה יכול אולי דווקא להועיל. דבר שני שקשור לראשון אם נימנע מדברים ונחשוש כל הזמן זה לא יועיל. מה שצריך לקרות יקרה. עדיף לחשוב חיובי. לי זה מאוד עזר לשחרר. הייתי גם אחרי אובדן של תאומים והבנתי שפשוט מה שצריך לקרות יקרה. וזה עזר לי להיות יותר רגועה בהריון שבא אחר כך. להתפלל ולקוות. דבר אחרון מציעה לטפל בטראומה של האובדן של אמא. זה אירוע קשה שמשפיע בטוח על החיים שלך בהרבה תחומים. ממש ממליצה להשקיע בטיפול לעיבוד הרגשות זה כל כך תורם. מניסיון. בהצלחה יקירה!

כמו שכתבו לך לפני אסור לך לתת לפחד להשתלט עלייך כי זה ממש לא נגמר בלידה. תמיד יהיה ממש לפחד. קודם מהפלה ואז חלילה מלידה שקטה ועד הזמן שהוא מתגייס. אסור לחיות בפחד שיקרה משהו! את צריכה להאמין שהכל יהיה בסדר. אם את בנאדם מאמין את יכולה להתפלל שיהיה טוב. הסיפורים המפחידים שקורים הם אחוז קטן. תסתכלי על כמה סיפורים טובים יש ותאחזי בזה. אני בטוחה שהכל יהיה בסדר. מאחלת לך ולכולכן לידה קלה!

אפשר לשאול שאלה? מי הבטיח שהיום לא תהיה ח"ו תאונה קשה ויהיו בה הרוגים שקשורים אלינו? מי הבטיח שזה שאנחנו יוצאים בבוקר מהבית בשלום ונחזור בשלום? מי הבטיח לנו שלא יהיה איזשהו אסון אחר חס וחלילה כמובן!!!!! אסור לחשוב על דברים כאלה!!! צריך רק לקוות לטוב ולבקש בפנים בלב שיהיה טוב. מחשבה מייצרת מציאות. צריך לחשוב שהלידה תעבור בשלום ושאת והתינוקי תחזרו הביתה בריאים ושלמים...

סליחה על התיאורים הקשים והקיצוניים, אבל זו דוגמא טובה להמחיש את מה שאני מתכוונת.

סורי, לא קראתי את התגובות 😊 קשה לקבל את זה, אבל כן... חייבים ליישם.