פחד מהלידה היי בנות אני מפחדת מהלידה, חולמת על זה, זה מרגיש לי כל כך משפיל להיות במצב הזה מול בן הזוג ומול אנשים זרים לחשוף איברים ורגעים אינטימיים, אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. בן הזוג לא מבין למה צריך דולה (רק העיליתי את הנושא כי אני רוצה לנסות בלי אפידורל) אם הוא שם וקשה לי לדבר איתו על מה אני רוצה ואיך אני רוצה שזה יהיה. הוא גם לא מבין למה אני רוצה קורס הכנה ללידה פרטי ולא של הקופות. אני בכלל לא יודעת אם אני רוצה שהוא יהיה איתי בלידה כי אני רק מרגישה חלשה יותר כשהוא איתי ואין לי אף אחד אחר שיהיה איתי שאני רוצה פרט וזרים שאין ברירה. אני כבר בשבוע 23 ומרגישה עם הזמן שאני יותר ויותר מנותקת מהבטן הזאת ומהרעיון הזה בכלל וכבר אין דרך חזרה... מה עושים??

לוקחים דולה והולכים לקורס שמתחברים אליו, לא משנה אם פרטי או מהקופה. תסבירי יפה.לבעלך שהוא לעולם לא יוכל להבין מה עובר לך בלב ובראש בכל התהליך ועל אחת.כמה וכמה במה שקשור ללידה והדרך היחידה לעשותאת זה היא הדרך שבה את.מרגישה הכי בנוח, כמה שאפשר. לא קשור לנקודת מבט רציונלית ככל שתהיה, אבל של מישהו מבחוץ.

בטוחה שבסביבה מכילה יותר, כמו עם דולה, את תחזרי להתחבר לרעיון ולהכל ותרגישי יותר טוב עם הלידה המתקרבת.

אני ממש מסכימה עם מה שדנה אמרה!! עם סביבה תומכת האנרגיות החיוביות של שולה טובה וקורס תומך תלמדי לאט לאט לאהוב יותר, להרגע יותר ולהיות מוכנה לקראת הרגע הזה כי עם כל הפחדים(שיש לכל אחת מאתנו) יש בו כך כך הרבה קסם

הבעיה שאני לא מרגישה בסביבה תומכת בשלב הנוכחי... אני גם ככה רבה הרבה עם בעלי וקשה לי להיפתח אליו אולי כי לו היה קשה להיפתח אליי כל שכן אני נסגרתי. ומאותה סיבה אני לא רוצה להיות מושפלת מולו בלידה כי יודעת שבסיטואציה דומה הוא לא היה מרגיש בנוח איתי. בסך הכל הוא אדם טוב אבל מרגישה שלא מנסה להבין אותי מספיק ומעדיף למשל לשאול את החברות שלו על קורסי לידה שהן עשו במקום לקרוא ולברר על הקורסים שאני רוצה. אוף אני רק בוכה כל הזמן, מרגישה בדיכאון ומפחדת שכבר העוברית תצא עם השפעה כזו או אחרת לא טובה בגלל כל המרגש שלי. וכשאנחנו רבים אני עצבנית מלא שזה כנראה גם משפיע. אני לא מצליחה להתנתק ולהתמודד עם זה כאילו לבד אני והעוברית כי בכל זאת הבן זוג כן בבית. כשהוא לא בבית אז אני מצליחה קצת להתייחס לבטן ולעצמי. פשוט הרגשה זוועה

כל מה שבא לי זה לחבק אותך!! אני הייתי מנסה לדבר איתו אפילו בטיפול זוגי.. יש דברים שרק גדלים בתוך זוגיות ועד שלא תפתרו את זה בינכם זה לצערי רק ילך ויחמיר... חשוב להרגיש כמה שיותר בנוח במהלך הלידה כדי לייצר סביבה רגשית הורמונלית נכונה למהלך לידה תקינה. ממש מקווה שתמצאי את הכוחות אפילו ללכת לטיפול לבד. בלי ידיעתו אפילו. לקבל כלים איך להתמודד עם הסיטואציה...

תודה רבה דנה!!! עזר לי אפילו רק לכתוב את זה ולפרוק קצת כאן ולא להמשיך להחזיק בפנים עם עצמי. אני אחשוב על להיעזר במישהו לטיפול זוגי.

אני ממש שמחה!! תמשיכי לשתף... זה באמת עוזר!! יכולה להגיד לך שכמעט כל אחת עוברת משבר אישי וזוגי במהלך ההריון (יודעת על כך מניסיון אישי וחברות קרובות).. את ממש לא לבד!!

לדעתי בעלך אמור להיות הכוח שלך ולחזק אותך כשאת חלשה וכשאת מרגישה מושפלת הוא צריך להיות שם בכדי להרים את ראשך שתהי גאה בעצמך, אם מערכת היחסים שלכם לא נמצאת עדיין בשלב הזה זה בסדר אפשר לעבוד על זה ועכשיו זה זמן מעולה לעשות זאת . תבחרי בקורס הכנה ללידה שיתאים לך ותרגישי בו בנוח לדעתי כדי שתהיי עם ראש פתוח לגבי התנהלות הלידה כי לא תמיד הדברים בשליטתנו (אותי ממש הכריחו לקחת אפידורל בלידה הראשונה כי קבלתי 3 מנות פיטוצין והם חששו שהרחם יקרע ועדיין הלידה הזאת היתה חוויה מהממת והרבה יותר טובה מלידה 2 שהייתה ללא אפידורל). דבר נוסף אין שום דבר משפיל בלידה את צריכה לזכור שהצוות שם מקצועי ורואה את זה כל יום כל היום וממש לא מתרגש מזה והאמת היא שבמהלך הלידה אני לפחות ממש התרגשתי וכאבתי והיתי לחוצה שממשלא עניין אותי מי נכנס ומי רואה מה.

נשמע שבלי קשר ללידה והרריון יש דהרים שמפריעים וצריך לטפל בהם.ממליצה לך ללכת לאיזה יעוץ או טיפול זוגי אם ואת ממשיכה להרגיש את התחשוות.יכול לעשות רק טוב