מרגישה שאני מתחילה להיכנס לדיכאון.. אני לא יודעת מה לעשות 😭

למה? רוצה לשתף מה עובר עליך?

תשתפו אהובה כול אחת מאתנו נכנסה לאיזשהו משבר לגיטימי לגמרי הכי חשוב לא להיבהל!תשתפי מה את מרגישה ונשתדל לעזור לך הרי חשוב להוציא הכול

תשתפי*

ספרי לנו

אני סטודנטית ואני בתקופת מבחנים, יש לי תינוק בן חודשיים כמעט שאני צריכה לדאוג לו והוא עם גזים וסובל ממש, יש לי מליון מבחנים ועבודות להגיש! אני צריכה לחזור ללימודים עוד חודש ולשים אותו עם מטפל שאני לא מכירה בכלל והלב שלי נשבר! נשבר! אני לא מספיקה לאכול כמו שצריך, לישון, כואב לי כל הגוף, אני רק בוכה, אני ובעלי מרוחקים אחד מהשני בגלל נידה וזה רק מקשה יותר... אמא שלי מביאה אותי לרגשות קשים ואני כועסת עליה שלא מבינה אותי. אין לי כוחות😭

אנונימית אני לגמרי מבינה אותך! גם שלי בן חודשיים וחצי עכשיו ואני סטודנטית, וגם בעלי..האמת שאני לא הצלחתי לעמוד בזה והחלטתי שאני לא מאבדת את הבריאות הנפשית שלי בגלל לימודים, ופשוט החלטתי שאני לא ניגשת למבחנים ועושה הפסקה..אם הפסקה זאת לא אופציה תנסי להשתלט על הדברים, אוכל אני תמיד מכינה בכמות כדי שיספיק לי לשלושה ימים, לדוגמא סיר ענק של מרק, או מלא מוקפץ, ואוכלת הרבה אוכל מוכן כמו שניצלונים או סיגרים שרק צריך לשים בתנור.. תנסי להררגיל אותו לשבת ולשחק קצת עם עצמו, וכשהוא ישן תלמדי. אני הייתי שמה אותו לישון עלי כל פעם כשרציתי ללמוד כי ככה הוא היה ישן טוב ועמוק וידעתי שיש לי לפחות שעה שעה וחצי של שקט כדי להתרכז

אל תשארי לבד עם התחושה הזאת, אם בעלך יכול לקחת חופש מהעבודה לעזור לך, או אם יש לך קשר טוב עם חמותך והיא יכולה לעזור... אחות משהו? גם חברות...? ויש פרוייקט אם לאם שפועל בכל הארץ (יכולה להפנות אותך למי שמפעיל באזור שלך..) שזה נשים מבוגרות שמתנדבות לבוא ליולדות הבייתה. משהו כמו שעתיים בשבוע לשמוע, לדבר, לעזור במה שצריך... בעלך יודע שככה את מרגישה?

לגמרי עם אפרוח. גם אני סטודנטית...