הילד ובעלי לא מסתדרים אני מניקה הנקה מלאה אז בעלי לא מאכיל, הוא מפחד לקלח וזה מקובל עלי, והוא גם מחליף טיטולים.. אבל ברגע שמנסה להרדים הילד צורחחחחח ובעלי אף פעם לא מצליח להרגיע אותו.. פעם אחת מאז הלידה יצאתי עם חברה, ואחרי חצי שעהמקיבלתי טלפון שהיחד צורח מאז שיצאתי ולא נרגע.. אני כבר לא יודעת מה לעשות :/ בן 3 חודשים סך הכל :/

תמיד צריך לשדר ביטחון ורוגע לא משנה באיזה גיל הילד.. כי הם מרגישים הכל. מרגישים ביטחון אצל מי שמשדר ככה. זה חשוב מאד גם לסמוך על השני.. בהצלחה🤗

זה היה קורה לי גם עם הגדול. אז קודם כל אל תוותרי. תשאבי ותיתני לו להאכיל גם כשאת לידו אפילו גם בלילה, תדרשי שירים את הילד לגראפס אחרי שאת מניקה, שינסה לעשות איתו עוד כל מיני פעילויות אפילו סתם ידיים (בגיל הזה הם מגיבים לקולות של אחרים. אני יודעת, הנקה יכולה להתיש אני שילמתי על זה ביוקר. בסמוך לכניסה לגן לא רצה לקחת בקבוק והיה צמוד אלי לכל מקום שהלכתי

אני לא הייתי מסוגלת אבל ביציאה הבאה שלך את יכולה פשוט להגיד לו שאם זה בכי שלא יתקשר שיסתדר. שוב... לי זה היה קשה לעשות את זה. אבל מה שכן הייתי עושה שכשאת בבית הוא יהיה יותר איתו, שיצבור ביטחון... ירים, ישחק, יהיה לידך שאת מקלחת, שהוא ילביש לאט לאט אחרי מקלחת וללמד אותו לא לפחד מהבכי של התינוק. אם אין לך כדור פיזיו... זה הזמן לקנות! זה פלא להירדמויות חחח ולא רק וגם בעלך יהנה מזה

הוא עם הילד ומלביש ומחליף ומשחק ומרים.. אבל ברגע שהוא מנסה להרדים הילד כאילו נעלב ופתאום מתחיל לצרוח ממש צרחות, אצלי בחיים לא צורח ככה:/ איך שהוא התקשר אלי חזרתי הביתה, אי אפזר להשאיר בוכה מזה.. כואב הלב

נכון... אמרתי שגם אני לא הייתי מסוגלת. אבל אולי לתת לו להרדים כבר בפיהוק הראשון או בסימן הראשון לעייפות וזה יכול לעזור. חוץ מזה זה מובן שהילד רוצה את אמא שלו בהרדמות... אבל אם בעלך יהיה רגוע באמת בהרדמה ולא ילחץ אז זה יעזור לשניהם וגם את... אולי כשהוא ממש בוכה תרגיעי ותחזרי אל בעלך שימשיך עד שירגע ככה... לאט לאט עוד משהו שהייתי עושה זה לקחת חולצה שלך עם ריח שלך ולשים על הכתף של בעלך או ליד הילד כשהוא עליו זה יעזור ככה כמו שרוצים שירדם במיטה ושמים בגד בהתחלה שיריח אותך

איך את מרדימה? שיתחיל להרדים כשאת בסביבה. יועצת שינה אמרה לי שמומלץ ששני ההורים ירדימו, שהילד לא יהיה תלוי בהורה אחד

לולה גם אצלנו זה ככה.. יש ימים שהילד ובעלי לא נפגשים בכלל כי הוא בלימודים ואז יש ימים שעובד.. אבל כשהוא כן בבית אנחנו משתדלים שיהייה איתו כמה שיותר.. אני מרגימה אותו על כדור פיזיו ושרה לו, בעלי גם מנסה ככה אבל הילד צורח.. אוף, מרגיש לי שלהרגיע אותו ולהחזיר לבעלי כל פעם זה קצת התעללות בילד :/

שאת בבית תעשי איתו צעד אחרי צעד ותתני לו להרדים תקופה וכל פעם תתקני אותו ותראי לו איך הילד רגיל , לאט לאט בסוף הוא ידע ..

לדעתי אל תקחי את הילד כשהוא בוכה, שבעלך ינסה להרדים אותו כשאתה נמצאת וכשהוא בוכה תרגיעי אותו כשהוא בידיים של בעלך עדיין.. וגם תרגיעי את הבעל שלך, כי סביר שהוא בלחץ מכל הבכי והצרחות וזה ממש לא תורם להירדמות.. להתמיד ולסמוך על הבעל שהוא יכול!

אוף, זה לא יעשה רע לילד אם אתן לו לבכות?

תעשי מה שהלב שלך אומר. בסופו של דבר זה לא אומר שהם לא מתחברים או שזה ישאר ככה לעולם! הוא קטן ובעלך עוד חושש וזה יעבור מעצמו. ברור שעכשיו את רוצה שיהיה קשר אבל חשוב לזכור שלהרבה בעלים החיבור הזה מגיע אחרי יותר זמן מאיתנו וזה בסדר אז אל תחמירי עם זה יותר מדי. את צודקת גם אני עד היום אם בלילה הבן קם שהוא בן שנה וחודשיים ובעלי לא מצליח להרגיע אז אני קמה אליו אבל תזכרי שגם אם הוא בוכה אצלו אז האבא לא מתעלל בו.... כאילו זה לא שאת נותנת לו לבכות כשקורה משהו. אבל בעלך צריך להיות פחות בלחץ.. גם אם זה לא נראה על פניו ככה ואפשר שיבכה כמה דקות ותבואי לקחת אותו לא ישר ואז זה מוריד בטחון של בעלך וגם הילד לומד רק אצלך כל פעם תגדילי מרווחי לקיחה.

שוב אני ממש חושבת שזה קשור בביטחון של בעלך ובתפקוד הזה בזמן בכי אבל יש מצבים בלתי נמנעים ואם כרגע זה שובר לב אז תרדימי את. (רק שזה באסה כשאת לא בבית) מתישהו אוטוטו ירד גם ככה לבד

אנונימית את לא צריכה לתת לו לבכות , תגידי לבעלל איך לעשות כדי שהוא לא יבכה

אני מנסה, וזזה גם לא עוזר וגם גורם לתסכול של בעלי :/ אני מרדימה אותו בנדנודים ובשיר וזה פשוט לא אותו הדבר כשבעלי עושה את זה

הוא צריך ללמוד איך להרדים בעצמו, מה שעובד לך לא בטוח יעבוד גם לו.. בעלי אלוף בלהרדים את הילדים שלנו, וגם אני מרדימה אותם בקלות, אבל אנחנו ממש לא עושים את אותם הדברים... הכי חשוב זה לתת לבעלך את התחושה שאת סומכת עליו ושהוא מסוגל... (זה גם נראה לי נורא מתסכל בשבילו שהוא מרגיש שהוא לא יכול לדאוג לבן שלו...)

כן ליטל זה באמת מתסכל אותו :/