חייבת לפרוק ילדתי לפני חודש וחצי תאומים פגים היה לי מאוד קשה כל ההריון אישפוזים בלאגן לידה קיסרית שהסתבכה הגענו הביתה תודה לאל והמצב פשוט בלתי נסבל. בעלי רוב היום נמצא בבית וגם אני כי הוא עצמאי ביום פה ושם הוא עוזר לי. אני עם הבנים בעיקרון לאורך כל היום + כביסות כלים הכלל בלילה אני משתדלת לתת לו לישון אך מה לעשות יש ימים ששניהם בוכים יחד בעלי מתלונן שלא ישן.. כאילו שאני כן ישנה.. אני נותנת לו לישון לדוגמא בלילה אז הוא מתעורר 3 פעמים בא לסלון עד אליי ושואל הכל בסדר אני עונה כן לך לישון.. בבוקר אני כבר גמורה נכנסת למיטה אחרי לילה ארוך של בכי של שניהם כל אחד בתורו בוכה החלפות מוצצים מטרנות אני נכנסת למיטה והבן אדם משתדל לתת לי את הזמן לישון אבל אף פעם לא יוצא. לא מתלוננת על זה זה בסהכ הבנים שלי אבל אחכ בעלי האידיוט מחשב לי זמנים- מתי הלכתי לישון כמה ישנתי ( אולי 3 שעות ) ושאני צריכה לומר תודה עלצזה. מחשב לי על העיניין של הדקה לדוגמא: עלית לישון בעשר חמישים ושלוש.... מה זה לעזאזל?? היום בלילה אחד הבנים בכה.. שניהם מצוננים ומסכן הוא בכה סהכ תינוק בעלי ניסה להחליף לו בגדים והוא צרח עד השמים... אני אומאת לבעלי תן לי אני אעשה והואנ- לאאאא קודם כל על כל דבר אומר לאאאא בסוף אמרתי לו חראאם על הילד הוא צורח נתן לי את הילד. הוא עמד ליד השידת החתלה ואני הייתי במיטה עם הילד אמרתי לבעלי תביא לי תרסיס לאף- נתן לי תביא לי קיסם אוזניים בשביל להוציא נזלת- הביא לי תביא מגבון- ופה ממש צעק עליי... הילד בוכה הןא צועק לי שאני מסנגרת אותו שאני לא מבקשת בבת אחת שאני אלמד להסתדר לבד בלי לבקש... אני אומרת לו שגם ככה הוא שם אז מה הקטע ?? הוא צורח שהוא עייף ופה ושם ושאני אשמה ושאני צריכה להסתדר לבד... אמרתי לו זה לילד שלך מה אתה רציני איתי?? זה בשבילי??? בקיצור הילד צורח ןאני מנסה להרגיע ולא הולך ( אחרי שהחלפתי ניקיתי.. הוא לקח את הילד והלך איתו לסלון להרגיע. אני מתפוצצת מעצבים על ההתנהגות כלפיי זה ממש רשעות עברתי ככ הרבה, וכאילו הבן אדם אטום לא מזיז לו... עכשיו הוא בסלון ואני עם התיהוק השני שבוכה על הידיים שלי. אני הגעתי למצב כרגע שמרוב עצבים אני בוכה ובא לי פשוט להרביץ לבעלי מעצבים עד כדיי כך שפשוט הרגיז אותי. בא לי לשלוח אותו לקיבינימאט בחזרה לאמא שלו הקפואה הזאת. אני מרגישה שאין לי כוחות בגוף הוא שואב ממני כוחות יותר מהתאומים.. פשוט לפעמים בא לי לומר דיי עד כאן וללכת.... כבר לא יודעח מה לעשות פשוט יושבת ובוכה כמו מטומטמת עוד בבוקר הוא יגיד לי שכל הלילה היה ער ויתזכר לימכמה שהוא לא ישן ואני כן ( כרבע אני ערה הילד עליי שקט ובעלי בסלון לא רואה)

אני פשוט רוצה לברוח מהבית. הבן אדם כל כך מעצבן אותי. עכשיו הוא בסלון עם הילד שצורח והוא " דיי נו דיי נו" איו לי כוח אפילו להתערב. הוא אמר לי שכשהוא מטפל הוא עושה הכל מטפל ולא פונה אליי עכשיו אני נקרעת בין הרצון להגיד לו תביאנכבר את הילד לבין לתת לו פשוט להתמודד

תקשיבי לפני 12 וחצי שנים ילדתי גם תאומים כשבבית היתה לי ילדה בת 10 וחצי חודשים ...תינוקת עדיין..חייבת לומר לך שזאת תקופה מאוד קשה .דבר ראשון ההסתגלות שלכם למשהו חדש בחיים ועוד דבר שני מה שעברת לא היה פשוט.אני הייתי בידיוק ככה מתחשבת בו מאוד כי למחרת היה יוצא מהבית מוקדם עם נסיעה של 50 דקות.חוסר שינה גורם לכולם להיות עצבניים.זאת תקופה קשה מאוד שעובדים בעיקר על אוטומת.יעבור מבטיחה לך קצת סבלנות גם כלפי בעלך.

דבר ראשון את עדיין הכי יולדת טריה שיש את עדיין חייבת עזרה יש לך משפחה שגרה לידיך או חברים ? אני הייתי ממליצה לך שתארגני לעצמך שעתיים במשך היום של שינה שאז יש לך משהו שמטפל במקומך וזה יתן לך כח לגבי בעלך הוא בעצם נמצא באותו מצב של תיסכול הוא לא יודע איך להתמודד וכנראה הוא מרגיש צורך להגיד כמה הוא עוזר לך כי הוא לא מקבל ממך פידבק כי את לא מסוגלת לעניק לו כי גם את לא מקבלת נוצר מצב של חוסר תשומת לב משתי הצדדים אתם חייבים חלוקה יותר טובה וברורה שלא יקרה מצב ששתיכם בסוף עובדים וממורמרים על המצב .

מתרגשת את צודקת ממש... ואנונימית את עצבנית על בעלך לא כי הוא לא בסדר אלה בגלל העייפות שגורמת לנו להיות עצבניים.כמו שכתבו לך תנסי לגייס עזרה של שעתיים !שלוש ביום.(לי לא היה)אם אין לך אז אין לך ברירה תתמודדי ותני לי לבעלך הזדמנות

קודם כל זה ממש בסדר לבכות!! אצלי בהריון הראשון בעלי לא תפקד בכלל!! בכלל!!!! אחרי יומיים שילדתי הוא חזר לעבודה והיה חוזר הביתה ב8 בערב וגם אז לא עוזר כי הוא רעב, צבא חייב לחרבן שעתיים ועייף כי הוא לא ישן... בקיצור גם אני חשבתי על זה שאני באמת מסתדרת הרבה יותר טוב בלעדיו. ממש מבינה את מצבך. יכולה להגיד לך שמה ששיפר את המצב היה חלוקת עבודה ברורה. להסביר לו שתאומים זה בטח לא ילד אחד והעבודה היא כפולה וזה קשה כמו שהוא לא היה מסתדר לבד גם את לא. תנסו לשבת ולעשות חלוקת עבודה ברורה. כולל באיזה שעות הוא לגמרי עם הילדים ואת יכולה לנוח ואיזה שעות את עם הילדים והוא יכול לנוח כששינכם זוכרים שאלה הם ילדים ויכול להיות שהשני צריך עזרה בזמן מנוחה גם את וגם הוא. חוץ מזה בעבודות הביתה הוא עוזר. אין דבר כזה שהכל נופל עלייך כל היום. תחלקו את העבודות מה הוא יכול לעשות ומה את וכל אחד אחראי על המשימות שלו. אם תעשי את זה מוגדר וברור זה יקל עליו להבין. אני אומרת שאצלי עד שלא עשיתי הגדרות של הדברים הכללללל נפל עלי כי אני "בחופשת לידה" גם דברים שהיינו מתחלקים בין שנינו אז את חייבת לעצור את זה לפני שתקרסי. כל עזרה שמציעים לך תקחי אל תתביישי ופעם בשבוע לשעה צאי מהבית לבד אפילו לבית קפה לנקות את הראש

זה ממש קשה... ולא פשוט בכלל. ההסתגלות ליחד אחד ולשינוי שהוא נביא עמי לא פשוטה אז כפול ומכופל התאומים. אני מציעה לנסות אם אםשר, להשיג גם עזרה חיצונית קבועה, משפחה, אמא, סבתא, אחים או אם ניתן בתשלום. להסתדר לבד עם תאומים ללא עזרה קבועה שמאושרת לך לצבור כוחות בבוקר/ בלילה זו משימה קשה ומתישה במיוחד.

מזכירה לי נשכחות......לפני 9 שנים ילדתי תאומים מקסימים בתקופה הראשונה הם היו בפגיה ובעלי היה מגיע איתי נמצא ותומך...ואז הגיע השיחרור של אחד והיה צריך להתמודד עם אחת בבית(ועוד בת בת שנה ו10) ואחד בפגיה היה קשה לתמרן...ואז האפרוח השני הגיע לבית וההתמודדות האמיתית התחילה....היתה תקופה לא פשוטה לבעלי היה מאוד קשה להתמודד בית קטן עמוס בכיות תינוקות וכו....היינו זוג צעיר לא אשקר צברתי הרבה כעסים העייפות גורמת לצאת מפרופורציות לא היתה לי עזרה מבחוץ ולא היה קל אבל לאט לאט דברים מתאזנים...כדאי לך לנסות לדבר איתו להסביר שאת מבינה שגם לו קשה להסתגל למצב אבל אם לא תיהיו בזה יחד זה רק יכביד על שניכם....שולחת לך חיבוק גדול ומאחלת לך המון הצלחה .....💓היום אני קוצרת פירות של השקעה וזה אכן אושר כפול!!!!!

בידיוק רעות הזמן עושה את שלו זאת תקופה שחייבים לשרוד

לגמרי...היום הם גדולים ועוזרים לי כל כך בהריון הזה זה הפרס הכי גדול ויקר שאפשר לקבל💙

מצטרפת לקודמותיי.. קודם כל מזל טוב איזה ברכה! באיזה שבוע נולדו אם אפשר לשאול? נשמע שהכל מאוד לא פשוט כמו אחרי לידה ראשונה ובשוק של הסתגלות למצב החדש .. ואצלכם הכל כפול ועוד אחרי הריון קשה. ממה שכתבת נשמע שהוא דווקא מנסה מאוד לעזור. נכון שיש התחשבנות וזה קטע מעצבן אבל סך הכל הוא דואג לך. בא בלילה לשאול אם את בסדר עושה דברים מידי פעם. . ברור שאת. עושה הרבה יותר אבל הוא מנסה. עצה שלי אל תתתערבי לו בכל דבר.. זה ממש לסרס. תני לו להתמודד הוא ימצא את הדרכים שלו לטפל. לעומת זאת אם כל הזמן תקחי ממנו ותגידי לו לא ככה פשוט הכל באמת יעבור אליך. קחי אוויר.החודשים הראשונים קשים וזה באמת באמת הולך ומשתפר עם הזמן . בהצלחה

עם ילד אחד זה קשה אז עם שניים? ממש אשת חיל אבל תביני משו קטנטן ברגע שאת מסרסת אותו כביכול ואומרת לו תביא אני אעשה תביא הוא בוכה את לא יכולה לצפות שהוא ימשיך לעזור... אז מה אפ הוא בוכה? את רואה שבעלך עושה הכל כדי להרגיע אותו והוא יכירהאותו לאט לאט וילמד שיטות להרגיע אותו או להחליף לו בגדים מהר...

תודה לכן נולדו בשבוע 33 הדס לגביו... בסןף הרדמתי את הילדה עליי עד 6 וחצי בבוקר ואז נתתי לו אותה. אירגנתי את השניה לחיסון. כרגע אחרי חיסון בדרך הביתה. ביקשתי ממנו פשוט להתארגן לקחת את עצמו ולצאת כמה שעות. בא לי להיות לבד איתן בלי עוד מישהו שצריך להכין לו לאכול ולנקות ולסדר אחריו. פשוט אין לי כוח

ממי .. בא לי לחבק אותך עכשיו! קודם כל תרגעי! הילדים שלך צריכים אמא רגועה! עוד קצת וזה יחלוף 🙏

ואוו. בהצלחה. תנשמי עמוק... וכל עזרה שמציעים לך תקחי...

איזה כיף תאומים באמת שזה החלום שלי.. גם בעלי היה בהלם שילדתי לפני כמה חודשים ועם תינוקת בת שנתיים והיא בוכה והתינוק בוכה. ממש היה נלחץ.. לא פעם 1 קרה ששם לתינוק חיתול של הגדולה ולהפך..חחח אל תלחיצי אותו. תני לו להתמודד ולעשות, גם שהוא תולה כביסה לא תולה כמוני כמובן אבל למדתי לשחרר.. אם נבוא בטענות הם מרגישים מותקפים ולא יעשו..עדיף שיעשו מה שאפשר