חייבת לפרוק שלום נשים יקרות עזבתי את האתר הזה לפני שבעה חודשים! כשילדתי..... הייתי פה אתכן כל ההריון והיה לי כיף אתן מדהימות! עכשיו אני שבעה חודשים אחרי לידה.. עברתי לידה לא פשוטה.. היתה התערבות של ואקום בסוף.. היה לי דיכאון אחרי לידה והתינוק המדהים שלי החזיר רותי אותי לחיים, הוא היה האור שלי מהרגע שנולד ועזר לי להתאושש.. אחכ התפתחו לי חרדות קשות.. כשחזרתי לעבודה בתחילת החודש החרדות פחתו אך עדיין קיימות.. אני מרגישה שאני לא מצליחה לחזור לעצמי.. מהלידה הפכתי לבנאדם אחר.. הייתי בחורה מלאת שמחת חיים צוחקת כל הזדמנות ומצחיקה את כולם.. זה נעלם.. הפכתי לכבויה ושקטה.. עייפה כרונית בלי חשקים ובלי ריכוז.. אני מרגישה זומבית מהלכת .. רק הילד מחזיק אותי.. בעלי עובד קשה מאד וכמעט אנחנו לא מתראים.. הוא מגיע כשאני כבר שפוכה במיטה.. בעקבות ההארכה של החופ"ל המינוס בחשבון בנק שלי הלך ותפח אני כבר חורגת מהמסגרת ולא מאשרים לי בבנק הגדלה, ב"ה בעלי עובד קשה ומחזיק את הבית ואני מרגישה שלא תורמת כלום ולא עוזרת לו, אני כותבת לכן ויורדות לי דמעות, קשה לי מאוד עם המצב, מהלידה אני מוזנחת מאוד, לא מתאפרת, לובשת כל יום אותו בגד כי הכל קטן מהלידה או גדול מאוד כי התרחב בהריון..ואין עלי שקל עכשיו בשביל להוציא על בגדים.. קשה לי מאוד עם הכיסוי ראש ומתה להוריד אותו, פוחדת להוריד, קשה לי פשוט קשה , לא אוהבת את איך שאני נראית ומרגישה, מרגישה גם רע עם עצמי שמתלוננת בכלל ואומרת שקשה לי כי ה" נתן לי את המתנה הכי גדולה בחיים שלי-התינוק המושלם שלי שכשאני מביטה בו אני בוכה מהתרגשות! אז למה אני מתלוננת לעזאזל???!!!!! אופ אני מבולבלת עם עצמי סליחה על החפירה ותודה ענקית לכל מי שקראה עד פה המילים שלכן אולי יעזרו לי... מרגישה אבודה

תהיי חזקה יקירה ! הכל זה תקופות בחיים והכל ייעבור תאחזי באמונה שלך , במתנה המדהימה שהשם נתן לך . כל השאר ייסתדר מעצמו ♥️

הי יקרה, את אחרי לידה והרגשות שלך בסדר, הם קיימים ואת לא מתכחשת.. קיבלת מתנה מדהימה ואת יודעת להודות שזה לא מובן מאליו, אבל הנפש שלך עכשיו צריכה חיזוקים חיצוניים... אגב, דיכדוך אחרי לידה מוכר וזה קורה להרבה נשים. ממליצה לך לדבר עם מישהי שנח ונעים לך לשתף או לנסות ללכת לתרפיה כלשהי או טיפול רגשי אצל מישהו/הי מקצועי ומכיל.

את חזקה, חיבוק!❤

תודה לכולכן תודה ענקית!!!!!⁦❤️⁩

מובן לגמרי! קחי אויר ותנסי להיזכר מי היית ומה היה גורם לך הנאה. תתחילי לאהוב את עצמך כי את טובה ואת עושה את הכי טוב שאת יכולה כרגע! ותתפללי להיות יותר שמחה. לאט לאט זה ישתחרר והכל יחזור לעצמו

תמיד אומרים שהשנה הראשונה הכי קשה.... דכאון אחרי לידה זה משהו שכולן עוברות חלק יותר וחלק פחות. מה שכן את לא חייבת להתמודד עם זה לבד. את יכולה לבקש בטיפת חלב והם יפנו אותך לעמותה (לא זוכרת אך קוראים לה). יהיה לך עם מי לדבר ולפרוק ויעזרו לך. בשורה תחתונה אל תתבישי לבקש עזרה הכי חשוב לילד שלך זה שאמא שלו תהיה מאושרת וצוחקת ושמחה. תהיי חזקה💪

קודם כל טוב שפרקת מה שיושב לך על הלב , ממליצה לך לשבת עם אנשים קרובים אלייך ולדבר איתם על הרגשות שלך , חא להשאיר הכל בפנים . ובמידה שאת מתביישת אנחנו פה גם נעזור ונתמוך . אני אישית גם חוויתי בעיות כלכליות אחרי הלידה ובעלי בכלל לא היה נמצא בבית ביקושי ראיתי אותו אולי פעם פעמיים בשבוע . בשביל לסדר את המינוסים זו לא בושה זה חלק מהחיים . מריך לעבוד קשה בשביל לחיות ולא יהיה חסר כלום לילדים היקרים שלנו . אחרי שנה הכל הסתדר . וחזרתי לעבודה וסידרתי את עצמי ועבדנו שנינו קשה . עכשיו עם ילדה בבית והיריון שני אני תמיד בחששות ליפול שוב שאותו מצב שהייתע בו . אבל אני מספיק חזקה ובשלה יותר אחרי הלידה הראשונה אני מאמינה שיהיה טוב והכל יעבור . אמונה וביטחון עצמי הכל חשוב . ואל תזניחי את עצמך ❤️

תודה לכן אהובות⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩

את לא מבינה כתבת שמה דברים כאילו שזה אני. אני בוכה מזה אפילו. זה לא תקופה קלה בכלל אבל מה שמחזיק אותי שאחרי הלידה שהיתה לי קשה והריון קשה הקשר שלי ושל בעלי נהיה ממש חזק שהוא הזה שמחזיק אותי בשביל שאני לא אדרדר יותר. וזה באמת לא מצב פשוט. הילדים הגדולים שלי רואים אותי והינו צריכים להסביר לגדול שלי למה אני ככה. את צריכה עכשיו את הכי תמיחה מבעלך, שכמה שקשה לו שיהיה שמה בשבילך רק אם זה לתת חיבוק ( גם אם את ממש לא רוצה ). ותמיד תגידי לו אני מצטערת שאני ככה אבל רק לדעת שאתה שמה בשבילו בסוף היום אני יכולה להמשיך לעבוד על עצמי. בבצלחה מתוקה. ולכי לעזרה

כל כך מבינה אותך ואת אישה חזקה מאוד ואנחנו פה בשבילך.

בייבי 3 הבעיה שבעלי לא הכי מבין .. גם אם הוא רוצה .. מנסה תמיד לומר לי שהכל שטויות והכל בסדר כי חושב שככה יוציא אותי מזה לא מבין שזה רק מעצבן יותר שמקטין את מה שאני עוברת

תודה אלמונית יקרה

אנונומית בלידה השניה שלי בעלי לא הכי הבין גם וגם הינו במצב שלמה להשאר ביחד נישואים והיה פשוט סיוט. מה שחבל שלא עשיתי שלא הלכתי אני עצמי לטיפול.אחרי 5 שנים לתינוקת עכשעו הלכתי לטיפול לפני הלידה וגם אחרי שזה מאוד עוזר . תתחילי ללכת לטיםול ולמכון כושר או שחיה. זה מאוד יעזור. זה לא יהיה פשוט ויקח זמן ואת ממש תירצי להרים ידים מהכל. אבל לא תעשי את זה כי את בטח אדם שלא מרים ידים מהר וככה תצטרכי לעשות את הדברים האלו. בעלך כן יצטרך ללכת גם לדבק עם משהו ואת לשאול אותו למה הוא לא מבין ואולי שיתחיל לקורא קצת על זה .

הכל יהיה בסדר לאט לאט... טוב שחזרת וטוב שפרקת. אני מזדהה עם הרבה חלקים ממה שכתבת, קשה לכולן במידה כזו או אחרת אני מאמינה בעיקר לאמהות הטריות. אני עם עבר של דכאון ונורא פחדתי, אך הייתי כל הזמן עם היד על הדופק ובטיפול ובהחלט ההתחלה הייתה קשה אך מותר ורצוי לפרוק ולהתלונן. גם בעלי הפך להיות המפרנס העיקרי וההרגשה שלי כשלך. תנסי כן להתלבש, להתאפר ולהרגיש קצת יותר טוב בפן הזה לי זה עזר לחזור לעצמי. נשיקות וחיזוקים💋

אנונימית מה איתך, איך את עכשיו?