דיכאון לאחר לידה אני מוצאת את עצמי ושואלת למה הבאתי אותה למה לא לבלות לכייף ? כל היום סגורה בבית היא בוכה רוצה רק ידים חברות שלי כל היום מטיילות אין לי עצבים לאף אחד גם לא לילדים הגדולים שלי כל היום היא מחוברת לי לפיטמה ואין לי חשק להניק מרגישה מסריחה ובעיקר חרא של אמא 😓😭

זה טבעי אהובה. כולן מרגישות ככה. מי יותר, מי פחות. נסי לצאת להתאוורר קצת. בלי הילדה. תחזירי לעצמך את החשק.

מכירה את ההרגשה מהלידה הראשונה. סיוט באמת טוב שמודעת.. תפני לרופא משפחה

גם אני הרגשתי ככה אחרי הלידה, תקופה נוראית. יכולה לעודד אותך שככל שעובר הזמן זה משתפר. אני חודש וחצי ואחרי ומרגישה הרבה הרבה יותר טוב, ממש חזרתי לעצמי. זה בסדר להרגיש שלא בא לך, גם לנו יש רגשות וזה בסדר שלפעמים נשברים ורוצים קצת שקט. תראי אם יש מישהו שיכול לעזור או לתת לך כמה שעות לעצמך. לגבי ההנקה, גם לי היו ימים כאלה, שכבר לא יכולתי שהיא על הציצי שלי. לקח לי קצת זמן להבין, אבל ברגע שהתחלתי לשלב בקבוק אחד ביום אז נהיה הרבה יותר קל. עכשיו אחרי שהתאוששתי אני חוזרת להנקה מלאה. חוץ מזה, אם ההנקה לא עושה לך טוב אז את לא חיייבת. זה הכל בחירה שלך. מתי שיש שמש, תצאי כמה שאת יכולה, תנשמי אוויר. גם לה זה יהיה טוב. בת כמה היא?

קודם כל לתת אותה לכל מישהו אחר שיכול לטפל בה - או אבא שלה או סבתא או בייביסיטר שיתנו לה מדי פעם תמל ויטפלו בה קצת ופשוט לצאת - לבד או הכי טוב עם חברות לפחות פעם פעמיים בשבוע משהו רק בשבילך ! דבר שני אין שום צורך להיות תקועים בבית עם התינוק פשוט לצאת איתו לגינה ואם יש עוד אחים לקחת איתך עזרה ותשנני לעצמך את האמא הכי טובה בעולם!!