בבקשה אני זקוקה לעזרה.. גבר אלים?? מה לעשות?? נולדה לי ולבעלי תינוקת מהממת תודה לאל לפני 3 חודשיים. ומאז מרגישה שבעלי יותר בלחץ מכל הבחינות..ובעיקר נפשית.. לפני שבכלל נכנסתי להריון היו לו כל מיני התפרצויות אבל מאז הלידה אני מרגישה שההתפרצומות האלו הלכו וגדלו.. מיום רביעי אנחנו היינו בחגיגות לרגל החתונה של אח שלו..ולי היה פשוט סיוט אחד גדול להסחב עם תינוקת כזו קטנה במשך 4 ימים... נסענו לאיזור הדרום... זה התחיל מיזה שאח שלו אמר לנו שסגר מסעדה ושם הם יעשו את החינה... זה היה ביום רביעי... קור אימייייייייים.... אבל אמרתי אלך לכבד בכל זאת אח שלו.. אנחנו מגיעים ל" מסעדה" עלקקקק ואני רואה שזה אולם אירועים לכל דבר עם מוסיקה רועשת עשן של סיגריות ומלא אנשים....אני רק נכנסת לתוך האולם עם העגלה.. כל המשפחה של אמא שלו באים אומרים שלום.. ופתאום אני מסובבת את הראש ומה אני רואה???? שהעירו לי את הקטנה ומתחילים להזיז אותה מיד ליד בלי אפילו לשאול א6תי ......אני קיבלתי עצבים ופשוט לקחתי אותה לאיזה איזור יותר שקט שם אבל גם במשך 4 שעות הילדה הייתה תחת עשן של סיגריות....ובעלי כל מה שמעניין אותו זה יאללה בואי להצטלם בואי לרקוד בואי בואו בואי.... בכלל לא היה אכפת לו שהבת שלו סובלת ושאני עוד יותר .. ככה נגמר לו לילה אחד מתסכל.... אחרי זה חזרנו למלון שסגרו לנו עד יום שישי ואז היינו אמורים לעבור עוד הפעם למקום אחר לשבת חתן...... סוג של אכסניות כאלו.... זה א6מר ששוב צריך להעביר את כל הדברים שח התינוקת ולהעביר אותה למקום אחר .. בלי תנאים נוחים לתינוקות ובלי כלום... ביום חמישי היה את החתונה.. ובעלי כל שנייה מלחיץ אותי נו תתארגני כבר אני רוצה להגיע מוקדם... רק הלחיץ ובסוף נסע לשם לבד ואני נסעתי עם אח שלו השני וארוסתו... עם התינוקת.. הוא אפילו לא חיכה לנו... הגענו לחתונה היה קפוא ברמות!!!@ הפעם הייתי יותר חכמה ולא נתתי לאף אחד להרים את הקטנה שלי חוץ ממשפחה הקרובה לצילומים... חשבתי ליד השולחן ויש התחלתי להריח גל של סיגריות... א אלי לעצמי אין מצב שאני נותנת שוב לילדה שלי לסבול.. לקחתי אותה למעלה לחדר חתן כלה וגם שם הם לא הפסיקו לעשן... באיזשהו שלב פשוט התיישבתי ליד המשרדים של האולם.. כל הדברים דלי היו למעלה האוכל שלה הבקבוקים הכל.. אני בדיוק ירדתי מטה והחופה תכף התחילה.. הילדה שלי לא הפסיקה לבכות.. היא הייתה רעבה ובדיוק כמה דק לפני הקיאה את הנשמה שלה עלי על כל השמלה ועליה... היא הרגישה ממש לא טוב כנראה מכל העשן הרעש וכל בלאגן... אני הייתי צריכה לחכות שהם ירדו לחופה עד שהייתי יכולה לעלות לתת לה לאכול... מסכנה זה היה סיוט... אחרי החופה בעלי עולה למעלה ..אני הייתי ים א א שלי שבאה לעסץזור לי.. בעלי מתחיל לצעוק איך לא היית בחופה.... אני חכיתי לך איך חא היית שם ... בכלל חא עניין אותו שכמה דק לפני הבת שלו הקיאה את החיים... באיזשהו שלב ביקשתי מאחי שהגיע גם לחינה לקחת א6תנו חזרה למלון כי הילדה ממש סבלה... יום למחרת היינו צריכים לעזוב את המלון ולנסוע לאכסנייה הזו...הכל היה לחוץ והמתח ביני לבין בעלי היה ממש גרוע... אני הייתי צריכה לארוז ולארגן הכל לבד בזמן שהוא הלך לטייל לו במלון... לפני שהיינו אמורים לצאת אמרתי לו שאני רוצה לחזור לבית.. שלא נוח לי ככה עם התינוקת ושקשה לי.. התקשרתי לאחי וביקשתי ממנו לבוא לאסוף אותי..ופתאום בעלי קיבל קריזה..התחיל לצעוק ולהשתגע...וניסה למשוך ממני את התינוקת כשהיא מחוברת למנשא ותוך כדי מאיים שיביא חי איזה אחת... אני התחלתי ממש לפחד ולבכות.. ואמרתי לו שאני אביא לו את הילדה ושרק יעזוב אותנו..

תקשיבי נראה שעבר עליך סופש סיוט. ואיך שבעלך התנהג זה ממש ממש לא בסדר. אבל ואבל גדול זאת חתונה של אחיו הם אירגנו הכל מראש אולמות מלונות אכסניות. ואת היית אמורה להבין את הלוז ולהתארגן בהתחשב בתינוקת. למשלל בייביסיטר/ בגדים חמים/ לשאול אם יש מקום שהיא תוכל לישון באולם יותר שקט/ לארגן את הרכב שתוכלי להאכיל אותה שם ושתוכל לישון וכו. אם אמא שלך הייתה היית מביאה לה תתינוקת ונותנת קצת תשומת לב לבעלך שממש היה חשוב לו שתהי איתו שם. אני מבינה אותך שרצית רק את טובת התינוקת אבל שחכת לגמרי מבעלך ומהמשפחה שלו.. וגם לה לא היה טוב אז בעצם לא עשית בזה כלום...

יובל התגובה שלך הזויה

מבכימה עם יובל. בכלל לא תשובה הזויה.

כן, יובל.. מה נסגר? גם אם היא לא בסדר (ואני לא אומרת אם היא בסדר או לא...) הוא לא אמור להגיב ככה..... מפחיד.. לדעתי זה משהו שאי אפשר להעביר. חייב טיפול דחוף. טיפול זוגי או טיפול בעצבים, איזה מין דבר זה למשוך את התינוקת ולצעוק עלייך.. ועד אז, לדעתי תלכי להורים שלך, לא הייתי נשארת עם מישהו כזה באותו בית לבד..

אי אפשר מפוסט אחד לדעת הכל ולהאשים ולשפוט בן אדם. אתן לא שמעתו את הצד השני..ואיש חכם אמר שלא שופטים סיפור אלא אם שמעו את שני הצדדים.

בטח שלא לייעץ

כנראה התגובה שלי לא הובנה נכון אין מצב בעולם מבחינתי שגבר ידבר אליך לא יפה ואלימות זה לגמרי מחוץ לתחום ממש ולא משנ מה עשית.. פשוט שמתי לך מראה לזה שלא התייחסת בכלל אליו לפני המקרה וגם שהתינוקת סבלה אז רק להתארגן בהתאם. אבל שוב אין מצב ומקום לאלימות. מה שלא תעשי שיהיה לך בהצלחה

היא הקורבן בסיפור ואתן מאשימות אותה?? איזה חוסר תמיכה משוווע, פשוט מזעזע לקרא. אנונימית, צר לי לשמוע , נשמע ממש קשה, א

תמצאי רגע לדבר איתו ולשתף אותו בכל מה שעבר עליך, כמה קשה ומאתגר היה להיות לבד בבלאגן הזה, תנסו להפיק יחד לקחים. והכי חשוב, להציב גבולות ברורים, אל תרשי לו להתנהג אליך ואל הקטנה ככה, זו אלימות

למה אתן מצדדות ת ההתנהגות הבזויה שלו! כמובן שלכל מטבע יש שני צדדים, אבל שום התנהגות שבעולם לא נותנת לבעל להתנהג בצורה שכזו! שימי לב יקירתי שזה לא דפוס שחוזר על עצמו- ובמידה וכן מציעה לנסות טיפול זוגי.. שולחת לך חיזוקים נשיקות ותהי חזקה יקרה! אחרי לידה החיים משתנים ואנחנו לא יודעים לפעמים איך לאכול אותם.. מקווה שזו רק תקופה חולפת..