איזה עצבים😤😤😤 חמותי "האהובה" כל הזמן "עוזרת" מאכילה את הילד ולא מנקה אחרי .... משחקת איתו משחקים בכל הבית ולא מסדרת אחרי... מבשלת לו אוכל כל הבית צלחות וכלים. ואני מוצאת את עצמי בחודש שביעי להריון כל היום מסתובבת ומנקה ומסדרת אחריה העיקר שהיא באה ל"עזור" כי כבר קשה לי הריון מתקדם... אז היום לא החזקתי את עצמי ודי יצאתי עליה... כשאני עצבנית אני לא רואה בעיניים... אז היא אומרת לי שאך יש לי חוצפה בכלל להרים עליה את הקול אחרי כל העזרה שלה😱😱😱😱😤😤😤😤😤😤😤😤 והכי גרוע שבעלי מצדד בה... ואומר שלא הייתי צריכה לצעוק עליה 😤😤😤😤😤😤

נראה לי שלצעוק עלייה זה באמת לא מתאים כי בסהכ יש לה כוונה טובה. יש אנשים שלא שמים לב שהם עוזרים אבל יחד עם זה רק עושים בלאגן. היית צריכה להעיר את תשומת לבה בעדינות מה שנקרא חחח כי בכל זאת היא חמתך.. מקווה שיסתדר תעדכני!

אמרתי לה 3 פעמים בצורה רגוע בפעם הרביעית כבר לא החזקתי מעמד....

דווקא מהמקום של אמא , היא לא אמורה בכלל להיעלב כרגע, את בהריון , את הורמונלית והיא יכולה להיות יותר אימפטית ומבינה למצבך... מוזר שהיא לא הבינה ויצאה עלייך בתקופה כה רגישה שאת נושאת גם את נכדה ברחמך. חיבוק. את צודקת באימרתך... גם אם היא נאמרה בעצבים. מותר לך... עכשיו , כשהדברים ירגעו , תוכלו ללבן את הדברים ולדבר על זה ברוגע... בהצלחה.

חופשי זכותך.... אולי צריך למצוא את הדרך אבל זה באמת לא עזרה

לצעוק פחות נעים.....הן מהמקום שלהן בטוחות שהן עוזרות,מוכר לי ממש שיהיו בריאות גם אמא שלי וגם חמותי ככה אני פשוט התרחקתי קצת וצימצמתי את "העזרות"........

אני יודעת שזה לא יפה לצעוק ובאמת שאני לא מבקשת עזרה אף פעם.... היא באה לראות את הנכד שלה ואני אף פעם לא אומרת לה לא. היא גרה 2 דקות נסיעה מאיתנו ומגיעה די הרבה. לפעמים זה כבר מעיק ויותר מדי.... וזה משגע אותי עד כמה אני יכולה להיות סבלנית.... וכשאני באמת כבר צריכה עזרה היא לא יכולה... כי היא הייתה כל השבוע ועכשיו היא עייפה ויש לה סידורים משלה....

מ ש פ ח ה זה כל כך מורכב......