חזרתי לעבודה ומאז כל יום ריבים עם בעלי לא קל לצאת לעבוד עם שתי ילדים קטנים, לארגן את שתיהם, ועוד לעבור כל בוקר אחרי הבלאגן של הבעל. הבית שלי שהיה מוזיאון נראה כמו דיר חזירים. שחוזרת מהעבודה אין לי זמן לילדים כי צריכה לעבור אחריו. די כמה שדיברתי הוא לא מבין נמאס לי!!!!!!!!!!!!!

לא אכפת לו שמבולגן?

אני משוגעת בקטע של סדר וניקיון וחייבת שהכל יהיה במקום אבל החלטתי שאני לא אהיה אמא כזאת או אישה שתשגע את בעלה ואת הילדים שלה בגלל חוסר סדר. כל ההריון אני עובדת על עצמי להיות רגועה גם אם משהו לא במקומו (כן, ocd רציני) ועדיין אני לא אגיד לך שזה לא מחרפן אותי כשאני רואה את הסלון/מיטה מבולגנים אבל מרגיעה את עצמי שאחרי הלידה זה הרבה פחות יטריד אותי. אני מאמינה שמי שכמוך והבית שלה נראה כמו מוזיאון ביום יום בטוח לא יהפך להיות דיר חזירים, הדיר חזירים הוא לפי הראיה שלל כי את יודעת איך הבית נראה קודם. הצעה שלי - תנשמי עמוק, אל תשתעבדי ותהרגי את עצמך בשביל הבית, זה בית וברוך השם יש בו חיים. תני לזה קצת זמן התאקלמות, זה לא קל לחזור לעבודה עם שני ילדים קטנים וכל מה שכרוך בזה, ואז ורק אז תנסי לשוחח שוב עם בעלך, תשקפי את המצב, תשאלי אותו אם נעים לו לחיות ככה וכו׳ סומכת עלייך! וקחי בקלות עד כמה שזה קשב

קשה*

לדעתי תקחו מנקה... יקל עליך

אני ממש עם בת-אל בכול מילה

חמודה כריסטינה😘😘 האמת זה מתיש ההתעסקות הזאת עם הבית... קשה להביא אותו כל הזמן למצב של סדר במיוחד כשמתנהלים בו חיים. נכון, זה לא נעים בכלל לחיות באי סדר וכל היום לסדר אחרי הבעל אבל שוב, בתור אחת שגם רגילה לבית ״מוזיאון״, הדיר חזירים נתפס כדיר חזירים רק בעינינו.

ממש נכון שזה מתיש...אני ובעלי עם בעייה קשה של סדר ואירגון שלןשה ילדים בבית אחד מהם תינוקי..בקיצור זה מעסיק ולוקח מימך הרבה אנרגיות.. ...הלוואי והיינו מצליחים לצאת מהתסביך ששמו סדר ואירגןן

אבא שלי, שיהיה בריא, תמיד אומר "איפה שיש בלאגן, סימן שיש חיים", אין מה לעשות, יש ילדים ברוך השם אז יש קצת בלאגן. תעבדי על עצמך ותקחי את זה בקלות, וכמובן לחנך אותם להרים אחריהם. ובאשר לבעל, אין לי מילות נחמה אחותי, אני מחשיבה את הבעלים לילדים, אצלי יש ימים שהפגום מסדר, מפעיל מכונה ואפילו שוטף ויש ימים שהתחתונים שלו זרוקים בבית או שהוא לא יכול אפילו להרים אחריו את הכוס קפה לכיור ורק בא לך לפוצץ אותו במכות חחח 🤣

יכולה לומר לך שרוב רוב הנשים ככה האשה מסדרת הבעל הופך צריך לשחרר אנינגם הייתי אובססיבית ובהריון הראשון שיחררתי לא היה לי כח פיזי כל היום לנקות ולסדר ולא כח נפשי להעיר ברור שזה לא קל אם הבית היום מבולגן אני מסדרת ואם בעלי הופך אני מסדרת אחריו אבל גם מעירה לו כי הוא בלאגניסט אז הוא דואג לסדר אחריו כשאני מבקשת דעי לך ,ילדים נכנסים לכיווצים ומצוקה פנימית כשהאמא חולת נקיון , תשחררי , תנקי ותסדרי ותוך כדי תגידי לעצמך בראש שאת עושה את זה כדי שיהיה לך נעים ,לא מתוך מקום של שפחה או קורבן ,להיפך ,כדי שלך יהיה טוב . הנקיון והסדר אף פעם לא נגמרים זה כל יום מחדש ולכן חבל על העצבים . תקחי יותר בקלות . ובית צריכים לחיות בו בחופשיות וזרימה להרגיש נעים לחיות בו . בית זה לא מוזיאון 😉אומרת לך אחת שגדלה עם אמא חולת נקיון והבטחתי לעצמי שאת הכיווצים שהיא היתה עושה לילדים אני לא אעשה לילדים שלי וברוך השם אני עומדת בהחלטה שלי . פשוט תחליטי שהבריאות הנפשית יותר חשובה מהכל