אבא ואמא של שבת פוסט שיצא לי לראות בפייסבוק קטי לתשומת ליבך.. Yael Shalish Perets ״אמא, העוגה שלך לא היתה טובה. כל הילדים זרקו אותה לפח״. שלושה וחצי חודשים הבת שלי ממתינה בסבלנות שיגיע תורה להיות אמא של שבת. ״אמא מתי יהיה כבר חנוכה?״ היא שואלת, כי יודעת שאחרי חנוכה היום המיוחל יגיע. זה נשמע אולי דרמטי, אבל בשביל ילדים צעירים זה הכל - לשבת ליד הגננת, לקשור מטפחת על הראש, להדליק את הנרות. וזה כבר לא שייך לאמונה או לבית שממנו הם מגיעים. זה הרגע האחד הפשוט והאמיתי הזה שהוא כל כך חגיגי והוא שלהם. אז ביום שישי האחרון הגיע תורה. יום קודם כבר עמלה על אפיית העוגה עם אבא שלה (אמא של שבת נדרשת להביא עוגה, אבא של שבת שתי חלות), כי מה יותר מיוחד ואמיתי בשביל ילד מאשר לאפות עוגה עם אבא או אמא שלו? בשישי בבוקר התעוררה בהתרגשות כבר ב6:00 וסיפרה לכל הבית שלב אחר שלב מה היא תעשה היום בתור אמא של שבת. ההתרגשות נזלה לה מהעיניים וזה היה מקסים. לגן היא הגיעה אוחזת בעוגת שוקולד עם סוכריות, מלאה בגאווה והתרגשות. נפרדה ממני לשלום ורצה לגננת להתחיל כבר את היום החגיגי הזה. 12:45- מגיעים לאסוף אותה מהגן. הילדה שלי שמחה ועצובה, ואני מניחה שזו ההתרגשות ונפילת המתח שעושות את שלהן. מהגן אנחנו יוצאות כשהיא בוכה. אבל זה בסדר, זו ההתרגשות. אני מחבקת אותה חזק ואנחנו ביחד. מגיע הערב ואיתו המייל מהגננת עם התמונות מקבלת השבת. נוהל שגרתי אצלנו בגן. פותחת את התמונות ומוצאת תמונה אחת שקצת הפריעה לי, אבל המשכתי הלאה, כי בטח זה הפריע רק לי ולא לבת שלי. לא אצרף את התמונה מתוך כבוד ואהבה לילדים ולהורים, אך אתאר את מה שרואים- שולחן קבלת השבת ערוך יפה. הבת של יושבת בצד אחד שלו עם עוגת שוקולד וסוכריות בידיה. העיניים שלה לא על העוגה שלה, אלא על סלסלת הענק של המתנות הממותגות שאיתה הגיע אבא של שבת. הר של מתנות לכל הילדים מלוות בכיתובים הנושאים את שמו של אבא של שבת. וכל זה באמצע הטקס, על הטקס, במקום הטקס. כששאלתי את הבת שלי איך היה להיות אמא של שבת היא לא סיפרה על הנרות, לא על הברכות ולא על החלות. היא ענתה ״אמא, העוגה שלך לא היתה טובה. X אמר שהיא מגעילה. כל הילדים זרקו אותה לפח״. זו היתה החוויה של הבת שלי מהיום שכל כך חיכתה לו. ההשוואה הזו על שולחן השבת בחסות הגן הרגה את הקסם. בדמעות חנוקות חיבקתי אותה ובמילים שלי החזרתי לה את החיוך לפנים. אבל מי יחזיר לי את החיוך לפנים? הורים, בבקשה. תפסיקו. בבקשה. למה צריך מתנות ממותגות בכל ארוע קסום וטהור? למה להרוס דברים כל כך פשוטים ויפים? הילדים שלנו לא צריכים דגי זהב עטופים בדפי סוכר עם תמונה של חברים שלהם כדי להרגיש טוב. הם צריכים עוגת שוקולד עם סוכריות, ואבא ואמא לאפות אותה איתם, וחיבוק חזק מלא באהבה. בבקשה תפסיקו. ואם לא, לפחות תחשבו כחברה מה זה עושה לנו. תחרות, תחושת גדלות, השפלה, תבוסה, האדרה של כלום. הילדים מפתחים סף ריגוש שיוצא מכלל שליטה, ואנחנו מתפלאים שהם חצופים, לא מכבדים, מרגישים שמגיע להם הכל. עוד לא ראיתי ילד שמאושר ממתנה ממותגת יותר מילד שקיבל חתיכת עוגה. רק אמהות מאושרות ראיתי, וגם זה בספק. אז בבקשה, תפסיקו. (מי שרוצה לשתף - תבורכו. זו משימה חינוכית של כולנו)

כל כך נכוןןןןן

לגמרי מסכימה איתך.. אני סטודנטית לחינוך לגיל הרך שנה 4 בסטאז ואני יכולה להגיד לך שזה הכי נכון שיש בעולם והפוסט שלך כל כך העציב אותי. ממש לפני יום או יומיים מישהי כאן פרסמה שבגלל הטפשת שלה היא קנתה בטעות כיפות ממותגות עם שם הילד שלה לכל הגן (גם לבנות) כי הוא היה אבא של שבת. ואני אומרת..בשביל מה?!??????? ילדים לא צריכין מתנות ממותגות..ילדים לא צריכים דברים נוצצים או גדולים..הם בסך הכל רוצים להיוץ במרכז העניינים ולשבת ליד הגננת..ולהתרברב שהם אלו שהכינו את העוגה עם ההורה שלהם במו ידיהם.. מי שקוראת את זה והיא אמא לילדים..בבקשה..תפסיקו להתרברב בכסף וביכולת אלתור שלכם למתנות ותפסיקו להתעסק במי מביא את המתנה היותר השווה ותתחילו לחשוב על גם ילדים אחרים שאין להם את האמצעים לרכוש מתנות כאלה מיותרות.

וואו נקרע לי הלב! אני כל כך מבינה את ההורים שמשקיעים לכבוד השבת שהילד שלהם יהיה אבא/אמא של שבת אבל זה מקומם שהפכו את זה לתחרות ולהוציא להורים אחרים את העיניים. אין ספק שעוגת שוקולד עם פצפוצים עושה את העבודה טובה יותר.

מסכימה לגמרי זה כל דבר קטן נהיה הפקה שנועדה להראות כמה ההורים "משקיעים" בילדים הלוואי וחצי מההשקעה הזאת היו משקיעים בחינוך במקום להוציא לכולם את העיניים

אתן יוצאות פה נגד חברת קבוצה נאמנה ושעזרה ותמכה בהרבה נשים! אני מבקשת ממכן להפסיק להעביר ביקורת, יש אנשים שיכולים ויש אנשים שלא, אני מאמינה שאם כל אחד ילמד את ילדיו לכבד את האחר בלי שום קשר למה יש ואין ופחות חומרי בעולם הזה, הילדים לא ידברו ככה! כי בסופו של דבר ילדים מדברים ממקום שהם נמצאים בו הכי הרבה וזה הבית.

עד היום בחרתי לבת שלי רק מסגרות שלא נותנות יד לדבר הזה. הגננת בתחילת שנה פשוט מבהירה חד משמעית מה מביאים (עוגה קנויה/יין ובגן הקודם כדורי שוקולד/חלה) וזהו! כנ״ל בימי הולדת. אין חטיפים, אין דברים גרנדיוזים. מי שיביא זה ישאר בחוץ. תאמיני לי זה גם מקל על ההורים והכי חשוב מלמד את הילדים פשטות והדדיות ולא תחרות למי יש הכי גדול.

כל כך מסכימה, הפרשנות שלי לכך היא פשוט תחרות בין ההורים למי יש יותר גדול. חשוב לא לשתף פעולה עם השיט הזה, איפה הערכים?

הכל מתחיל ונגמר בנו.. באיך שאנחנו מחנכים.

חן לצערי סה ממש לא נכון.. החברה גם משפיעה!

ומה את חושבת שאם תחנכי טוב... ופשוט כל הילדים בכיתה יזלזלו באוכל ובדברים שאת הבאת כי מישהו אחר הביא הרבה יותר טוב אז הילד ילך בדרך שלך וישמי?! ממש לא! הוא יפגע ויעלב

אני מסכימה עם אביטל. תחשבו פעמיים לפני שאתן מבקרות, ואת מי אתן מבקרות. וחוץ מזה, אי אפשר לגדל ילדים לתוך אשליה של שיוויון, כי אין כזה דבר שיוויון!!! יש כאלה שיש להם יותר, ויש כאלה שפחות, וככל שהילדים ילמדו לקבל את זה מהר יותר הם יגדלו להיות אנשים יותר מפרגנים ופחות צרי עין. זה לא שאני חושבת שכדאי לנקר עיניים, אבל מאחר והמציאות קיימת ומטבע הדברים תמיד יש כאלה שיביאו יותר לקבלת שבת (או לכל טקס אחר)- בואו ננצל את זה כהזדמנות להסביר לילדים שלנו שזה בסדר שלאחרים יש משהו שלנו אין, וניתן להם דוגמה אישית של איך באמת לשמוח בשמחת האחר.

הגישה בחינוך בגיל הרך היא ממש לא כזאת אגב..כולם שווים בגני הילדים..ילדים לא מסוגלים להבין את כל מה שאת אומרת.

מותר להביע דעה מבלי שהיא תתפרש כביקורת על חברת הקבוצה. לא ראיתי את הפוסט המדובר, אך בלי קשר, זה נושא חשוב שמעלים כאן ואני שמחה לשמוע קולות של אמהות שלא תומכות בתופעה הזו

בעייני זה ממש מדליק מתנות ממותגות. אבל זה רק בעייני, את הילדים זה לא מעניין שיש מדבקה אלא המתנה שיש בה. אני לעולם לא אגזים בדברים האלה, הייתי מאוד רוצה אבל לא ארצה שילדים אחרים יקנאו או יפגעו. כואב הלב. צריך להתחשב גם באלו שאין להם ולשמור על קו אחיד של הדברים שכל אחד מביא לשבת