אתן לפעמיים מתעייפות? אני מודה כל יום על היכולת להניק ועל התחושה שזה נותן לי, אבל בגלל שזה קל יותר מתמל אני מניקה בערך פעם בשעה וחצי ואני מותשת, מרגישה שכל היום סובב סביב זה.. הוא צריך להתעןרר כל רגע והמחדבה היחידה שיש לי בראש זה- אוייש צריך להניק שוב ( בעיקר כי זה כואב לי מאוד! וזה לוקח לנו גם הרבה זמן)..זה משהו גם שבעלי או כל מישהו אחר לא יכול לעזור איתו להקל מידי פעם כשמרגישים צורך. מעניין אותי אם זה מוזר שאני מרגישה ככה.. אני מאמת מאוהבת בילד שלי ברמותשאני לא יכולה לתאר, ולמרות זאת לפעמים אני פשט מתעייפת מכל העניין- מכל העיניין בכללי ולא רק מההנקה

ממש לא מוזר.. אצל הבת שלי ממש הרגשתי ככה.. והיה ממש קשה כי היא הייתה צמודה אליי.. לא יכולתי ללכת לשום מקום בלעדיה.

אני הייתי ככה... הכל סבב סביב ההנקה והרגשתי מאוד חנוקה, התחלתי לשחרר קצת ולהביא מטרנה, לאט לאט הבאתי יותר ויותר מטרנה ו4 חודשים אחרי לידה והיא בכל שעות היום אוכלת מטרנה ובלילה הנקה שגם זה היא כבר פחות רוצה. אבל אני מאוד שמחה על ההחלטה הזאת כי באמת שסבלתי... הייתי נתקעת בחדר שעה - שעתיים רק כדי להניק, הייתי עייפה, הייתי תקועה בבית ולא יוצאת כדי לא להניק בחוץ. לדעתי תשחררי קצת מההנקה ותביאי מדי םעם מטרנה

אני גם ככה. בן כמה הקטן? ועוד אצלי עם רפלוקס אז בכלל דורש יותר. אני מרגישה אבל שלאט לאט משך הזמן יורד... גם לי אמרו תביאי מידי פעם מטרנה/שאוב.. לא מוכנה. החלב שאוב שיש לי זה למקרי חירום וגם שאנשים אחרים יביאו וממני זה יירד. תעשי רק מה שאת.מרגישה 😍 ותחשבי שזה תקופה.

זו תקופה שעוברת והרגשות האלו מובנים.. לדעתי מדי פעם תשלבי בקבוק שאוב או מטרנה ושמישהו אחר יאכיל זה ממש יעזור לך ויתן לך מנוחה וקצת אוויר❤

הוא סך הכל בן שבוע😦😰 מאוד קשה לי לשחרר, אפילו להשאיר אותו קצת עם בעלי כדי שאנוח קשה לי :/

בשבוע הראשון עד חודש ההנקה מאוד אינטנסיבית. אחר כך זה מסתדר. לי רק עכשיו זה בא קצת יותר בקלות אבל עדיין לוקח לו המון זמן לאכול. מה שכן הוא פתח קצת רווחים בין ההנקות. (אמרו לי שמשך הזמן יורד אבל הרווחים אותם רווחים ואצלינו זה שונה)

וגם בשבוע הראשון מותר לך לבקש עזרה. הכל בסדר זו העייפות הכי קשה והם עדיין קטנים לא מווסתים.

וואי בטח שזה לא מוזר מתוקה.זה נורמלי לחלוטין...ככה זה אצל כולם ולאט לאט הכל מסתדר...על תחששי לתת בקבוק לפעמים ושבעלך איתן...בהתחלה תישבי לידו ותדריכי אותו אחרי זה כבר תהיי יותר רגועה שהוא מסתדר..על תשכחי להודות לבעלך..כי גם הוא עובר תקופה חדשה.בהצלחה מאמי..

שלי בת שבועיים וחצי.. בשבוע הראשון סבלתי ממש מההנקה וגם הייתי בחרדה כל פעם שהיתה מתעוררת.. ולא הייתי יוצאת כדי לא להניק בחוץ. ועכשיו עולם אחר. לא כואב וכבר יש לי מספיק בטחון לצאת. לקחתי יועצת הנקה ממליצה בחום. מעבר לייעוץ זה גם סוג של פסיכולוגית. בזכותה לא ויתרתי

זה נורמלי לגמרי זה לא קל.אצלי הילד בימים הראשונים לא ירד מהציצי עד שהתחלתי לשאוב וזה הקל עליי מאוד התחיל להיות שבע ולישון טוב