פוסט פריקה אתמול בחצות סבא ניפטר אני הנכדה הקרובה ביותר וגם הגדולה בנכדים. מרגישה נכדה כלכך רעה כי לא בכיתי כשהודיעו לי.. אוליי פשוט עוד לא מעכלת!! לצערי יש לי דודה בחו"ל ונאלצים לחכות לה כדי לערוך הלוויה.. הראש שלי לא כאן!! שמישהו יחזיר לי את כוח המחשבה שגם ככה חלש בהרייוווןןן!!! איך אני חוזרת לתפקד? איך מעכלים בכלל?? ולמה רק את הקטן של אחי הכיר ואת הקטנה שלי הוא לא הספיק??!!! תעירו אותי מהסיוט הזה!!

יקירה , קודם כל חיבוק. . . זה אכן מצער וכואב. ומובן ... אל תיבהלי מתגובותיך.לא עולים לך דמעות ? אז הגוף כנראה יודע הכי טוב להגן ע ל עצמו.... תני לעצמך מקום להרגיש מה שעולה... לאבד חלק מהמשפחה זה קשה , בלתי נתפס וכואב... ולקבל את זה לוקח קצת זמן.... חיבוק גדול

משתתפת בצערך, מבינה אותך כל כך, למרות שאצלי הם נפטרו לפני הרבה זמן עצוב לי שהם לא פה בשביל לשחק ולקצור את הפירות שיצרתי, אך אני מאמינה שלבובו יש 3 מלאכים ששומרים עליו ומלמדים אותו דברים טובים. הלוואי יכולתי לתת לך לחיבוק

תנחומיי הכנים! סבתא שלי נפטרה באותו שבוע שגיליתי שאני בהריון. לא יכולתי לבקר אותה בבית החולים כי היא היית בבידוד....הצער שלא יכולתי לראות אותה או להיות נוכחת בהלוויה בתוך בית העלמין עשה לי ממש רע. בכיתי המון המון. את תגיעי לנקודת פריקה בהלוויה וגם אז לא תעכלי את המוות שלו. אני התפללתי שבהלוויה היא תקום ויהיה נס או שסתם היה לה מוות קליני.🙁

גם אני לא בכיתי כשסבתא נפטרה רק אחרי זה קלטתי, כמה חודשים אחרי....

תודה בנות!! צליל הייתי בת 15 נושקת ל16 כשסבתא ניפטרה.. הייתי בוכה ועולה לקבר יום יום עד ה30 כי חשבתי שמשקרים עלי(למרות שראיתי את הגופה יורדת לקבר וגם לפני באימות לפני הקבורה) התחלתי להפנים כשהניחו את המצבה ועדין הייתי עולה כל הזמן.. עכשיו בהריון שאסור לי להכנס לבית עלמין מה אעשה??!! אני כלכך קרובה עם סבא ועדין זה כמו חלום רע..